שיטת פלדנקרייז בהריון

 מאת: *איתן לרנר

בזמן ההריון כאשר משקלו של ההריון הופך משמעותי יותר, עובר הגוף שינוי בדפוסי התנועה והיציבה. שינוי זה מאלץ את גוף האם לארגן את מערכות השריר והשלד כך שיוכלו להתמודד עם השינוי במרכז הכובד בזמן התנועה ועם הלחץ הגדל על המפרקים השונים.

כיוון שגם בדרך כלל בימים רגילים אנחנו מארגנים את גופנו ואופן תנועתנו על פי ההרגלים אותם למדנו ואימצנו במהלך החיים (ולפיכך ההסתגלות מלכתחילה אינה תמיד אידיאלית), השינוי ביציבה בזמן ההריון עלול לגרום ללחצים על השלד, העצמות והמפרקים ולשנות את האופן בו אנו נושאים את גופנו ממקום למקום.

שיטת פלדנקרייז העוסקת בכל היבטי התנועה האנושית ואופן שיפורה ושכלולה, מאפשרת לאם גם בזמן ההריון ללמוד תוך שימוש בתנועות עדינות מאוד כיצד אפשר לשכב לנוח ולהתנועע בקלות . השיעורים מלמדים הסתגלות החדשה תוך תהליך של הקשבה ליכולות התנועה הקיימות ומבלי ללחוץ ולהאיץ – השינוי מגיע לבד כאשר מאפשרים לעצמנו לגלות מה הכי נוח לנו.

כתוצאה מתהליך זה והשינוי בתנועה ובאיכותה משתפרת גם היכולת לנשום בקלות כך שהעובר מקבל מלאי חמצן גדול יותר, אימו נינוחה יותר ומאפשרת לו מרחב תנועה גדול יותר ברחם.

שיטת פלדנקרייז פותחה על ידי ד"ר משה פלדנקרייז בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. ד"ר פלדנקרייז היה מדען חוקר ישראלי מצליח בתחום הפיזיקה והחשמל. בעקבות פציעה ישנה מימי בחרותו שהחלה להציק שוב בבגרותו, החל לסבול מבעיות קשות בברכיו והגיע למצב כזה שהרופאים הזהירו אותו שאם לא ינתח את הברכיים יאבד את יכולתו ללכת.

כיוון שחשד שהבעיות אינן קורות מעצמן החליט לא ללכת לניתוח ונכנס לתהליך ארוך של התבוננות על עצמו ועל דרך פעולתו כאשר הוא מתנועע והחל לגלות שהוא לא מרגיש כאבים ושהבעיה אינה קיימת במצבים מסויימים אך "חוזרת" ומפריעה במצבים אחרים. התגלית הגדולה שלו היתה שהאופן בו הוא משתמש בגופו לצורך התנועה הוא הגורם לבעיות ולא סוג התנועה (הליכה, קימה וכו`).

פלדנקרייז החל ליישם את תובנותיו על עצמו ופיתח תורה שלמה וחוויתית המושתתת על עקרונות ביו-מכניים ומוטוריים ועל עקרונות הנוריופיזיולוגיה והפסיכולוגיה של הלמידה, דוגמת יצירת קשרים עצביים חדשים במוח, פירוק ובניה של תבניות מוטוריות–חושיות חדשות ועוד.

את התגליות והתובנות החל לבדוק על אנשים שסבלו מבעיות תנועה או התפתחות מוטורית ובמקביל עבד עם אנשים ללא בעיות שהיו מעוניינים לשפר את יכולותייהם המוטוריות-חושיות ולהגביר את נינוחותם הגופנית . מטבע הדברים בדרך כלל היו אלו אמנים מתחומים שונים כגון האמנות הפלסטית, ספורטאים מקצועיים, ביניהם ד"ר ג`יי שחקן הכדורסל המפורסם מהאנ בי איי, מנצחי תזמורות, שחקנים ורקדנים.

השיעורים בשיטה נערכים בשני אופנים. קבוצתי ופרטי. במהלך שיעור קבוצתי מכוון המורה את התלמידים בצורה מילולית לבצע רצף של תנועות עדינות המצטרפות בהדרגה לתבנית תנועתית או תפקודית חדשה. השיעור נבנה על פי עקרונות הלמידה האורגנית על פיהן כולנו למדנו כילדים להתנועע ולפעול על סביבתנו.

התלמידים מתבקשים לשים לב לנוחות וקלות התנועה כשהדגש הוא על איכותה ואפן ביצועה. ההנחה היא שכאשר אנו יודעים כיצד אנו עושים מה שאנו עושים, המודעות מאפשרת לארגן תבניות תנועה אחרות שבתחילה היו קשות או אפילו בלתי אפשריות לנו. השיעורים עוסקים בתפקודים תנועתיים שונים (למשל: הפניית הראש) כשהדגש הוא על הקשר בין הדימוי התנועתי הגופני של הפעולה לבין התנועה עצמה ובין האופן בו אנו מוציאים אותה לפועל.

התלמידים מדווחים בשיעורים על תגליות מפתיעות לגבי עצמם ועל תובנות לגבי האופן שבו הם פועלים ונעים. השיעורים מעוררים סקרנות ותחושת רווחה גופנית הולכת וגוברת.

במהלך שיעור פרטני מועבר תהליך הלמידה באמצעות מגע ומניפולציה עדינים על אברי גופו של התלמיד. השיעור מתבצע בדרך כלל על מיטת טיפולים והמורה עובד עם התלמיד על צרכיו הממוקדים יותר, מה שקשה לעשות בקבוצה. החוויה התנועתית מועשרת, הדימוי הגופני משתפר ויכולת התנועה של התלמיד גדלה.

תלמידים מדווחים על תחושות של הזדקפות ללא מאמץ ועמידה או הליכה כמו בריחוף ובסך הכל מודעות גדלה והולכת לעובדה שהאופן בו הם התרגלו להשתמש בגופם לביצוע פעולות הוא דבר שנמצא בשליטתם וביכולתם לשנות ולהפוך את החיים לקלים ונעימים יותר.

כדי לתת טעימה מעשית ממהלך שיעור, הנה שיעור המתמקד בשיפור התנועתיות באגן הירכיים ובקשר של האגן עם אברי הגוף האחרים.

הנחיות לביצוע השיעור:

• רצוי לשכב על גבי מזרן דק או מחצלת. בשיעור זה בעת שכיבה על הצד בידקו אם הינכן צריכות תמיכה של כרית מתחת לראש על מנת שעמוד השדרה יונח באופן נוח וללא מתיחות .
• עשו כל תנועה ככל שתרגישו נוח ובקצב איטי ונינוח. אם תרגישו שתנועה מסויימת יותר נעימה מאחרות, המשיכו בה ככל שתרצו עם מנוחות קצרות להקשבה.
• עיבדו ללא מאמץ וחפשו כל הזמן כיצד להפחית מאמצים מיותרים מן התנועה.
• אם הפסקתן ליהנות , הפסיקו או נוחו – למידה אינה מתרחשת כאשר אנו מרגישים חובה.

האגן לאן ?

1. שיכבו על הגב והקשיבו לתחושת המגע של גופכן עם הרצפה: היכן מתקיים מגע מלא ונעים עם הרצפה? באילו מקומות המגע חלקי או לא קיים? האם יש חלקים כבדים יותר וחלקים פחות כבדים?
2. העמידו את כפות הרגליים בערך ברוחב האגן מתחת לברכיים (לא חייבים לדייק, הנכון ביותר יהיה לפי ההרגשה הנוחה שלכן ) ובתנועות דקות ואיטיות הגבירו מעט את הלחץ על כפות הרגליים וגלגלו מעט את האגן כלפי מעלה, כך שתתרחש הרמה קלה של עצם הזנב והעצה.
חושו כיצד תנועה קטנה זו עוברת וזורמת דרך האגן ועמוד השדרה אל השכמות ואל הראש – האם ישנה תנועה בראש ?
נוחו ברגליים ישרות
3. התגלגלו לשכב על איזה צד שנוח. הברכיים כפופות בזוית ישרה, הראש מונח על כרית,ספר עם ריפוד נוח מעליו או על היד.
4. החלו להניע את המותן העליונה קדימה מעט וחזרה. הבחינו אם הברך העליונה מתארכת קדימה מעט ביחס לברך התחתונה. הניחו יד על המותן ברכות רק כדי ללוות את התנועה ולהבחין שאתן אכן עוקבות אחר ההוראות.
הקשיבו לתנועה בעמוד השדרה ובצלעות .
5. נוחו על הצד
6. בחזרה אל אותו צד הניעו את המותן אחורה מעט ביחס למותן התחתונה – האם גם הברך העליונה מתקצרת? מה קורה עכשיו בצלעות ובעמוד השדרה? היכן עוד ניתן לחוש את התנועה?
7. נוחו
8. על אותו הצד הרחיקו בעדינות את המותן העליונה מהכתף – הפעם התנועה היא כלפי מטה. עזרו עם היד על המותן לשכנע את המותן בקלות לעשות את התנועה .שימו לב כיצד הצלעות בצד זה מתרחקות זו מזו בעוד שבצד המונח על הרצפה הן מתקרבות.
9. נוחו
10. בחזרה על הצד. הניעו את המותן קרוב יותר אל הכתף. שימו לב שהתנועה נעשית באמצעות קירוב הצלעות בצד זה . עיזרו בקלות עם היד .
11. נוחו
12. על הצד.חברו את ארבעת הכיוונים אלייהן הנעתן את המותן לכדי תנועה מתמשכת מעגלית ורכה. עם כל תנועה הפחיתו מאמצים ואל תשתדלו לעשות את התנועה יפה או מיוחדת אלא נוחה ונעימה.
13. נוחו
14. המשיכו על הצד והניעו את המותן במעגלים לכיוון ההפוך.
15. חזרו לשכב על הגב ולנוח: איך מונח עכשיו גופכן על המזרן? היכן שקע הגב והתקרב לרצפה? האם רגל אחת ארוכה יותר או נוגעת יותר ברצפה בהשוואה לחברתה?
16. העמידו את כפות הרגליים כמו בתחילת השיעור ושוב גלגלו מעט את האגן כלפי מעלה אל כיוון הראש. האם יש תחושה שונה בצד אחד של הגוף לעומת הצד השני ? איזה צד יותר נוח, זה שעבדתן עליו או זה ששכב על המזרן ?
17. חזרו על כל התהליך בצד השני .
18. שוב בשכיבה על הגב : להעמיד שוב את הרגליים ולגלגל את האגן מעט כלפני מעלה ולחוש מה השתנה – האם הרגליים יציבות יותר? האם האגן תנועתי יותר? כיצד החזה, עמוד השדרה והצלעות מעבירים את התנועה אל הראש והכתפיים?
19. שיכבו על הגב והקשיבו לחוויה הכללית של השכיבה וכיצד גופכן נתמך על ידי הרצפה.
20. באיטיות קומו דרך הצד ועמדו. שימו לב כיצד חשות כפות הרגליים את חלוקת המשקל עלייהן בעמידה. האם מרגישים אחרת את תחושת האורך של הגוף וקלות נשיאתו. התהלכו קצת וחוש את עצמכן בהליכה.
בהנאה,
איתן לרנר

לאתר של איתן לרנר
אימייל eytan.lerner@gmail.com
*איתן לרנר הוא מורה לפלדנקרייז ואינו רופא מוסמך ואין לראות במאמר המלצה או אישור לפעולה. כל קורא המחליט לפעול על פי הכתוב עושה זאת על דעת עצמו ובאחריותו.