בבואי לבחור את נושא העבודה שעליו תקראו בהמשך,לא ממש היססתי. משום שהנושא הוא רחב ומעניין מאד.הניתוח הקיסרי, עבר הרבה חידושים מאז הומצא, ועד לימינו אנו,כמו כן, הפך ההליך של הניתוח הקיסרי, לשכיח כל כך שמצאתי לנכון לקחת אותו ולכתוב
עליו את עבודתי. כשניגשתי לאיסוף החומר, נדהמתי מכמות המאמרים והחומר הרב
שנמצא.הנושא הינו מעניין. ומרתק ורחב מאד. ועל כן לצערי לא אוכל להרחיב הרבה
מעבר לשאלות שנתבקשתי בעבודתי .
ובהזדמנות זו, אבקש להודות לכל אלו שעזרו והקדישו לי ממרצם מזמנם היקר.
לד"ר יעקב אורבך מיילד וגניקולוג מומחה, על שפתח את דלתו לכל שאלה,ונתן את אישורו לשתף אותי
ואת הקוראים במאמרים המרתקים שברשותו.
לד"ר שרגא וקסלר-עובד ומנהל את מכון "שער לבריאות האישה", מנתח בבי"ח "אסותא" ומיילד בבי"ח
"מעייני הישועה", על שניאות לבקשתי לתת לי את הסכמתו לפירסום כתביו המעניינים .
לרותי קרני הורוביץ, מדריכה להכנה ללידה, מדריכה ליוגה, מדריכה ליוגה לנשים בהריון, ומחברת הספר
והתקליטור אמנות הלידה, עורכת התוכן באתר "אומנות הלידה" על העזרה הרבה. המאמרים שקיבלתי ממך
האירו את עיניי,ונתנו לי כיוון ומבט שונה ומפוכך יותר על הניתוח הקיסרי ומה שסביב לו.
למדריכות האהובות והמסורות חיה שמעון , ורות סולן-לב שנתנו ונותנות לנו את הכל,מכל הלב על-מנת
שנוכל לקבל ונצל את המירב.
לבעלי האהוב, יהודה שתמך ותומך ומעודד לאורך כל הדרך ללא לאות,ולילדי היקרים שלקחו בהבנה,
באהבה, ובסבלנות את השנה הזו.
ומעל הכל תודה לבורא-עולם שהאיר את עיניי, כיוון אותי, ונתן לי את הזכות ללמוד את המקצוע הנהדר, אשר בעיניי זו שליחות וזכות גדולה להיות תומכת לידה , ועוד יתן לי את הכוח לעזור ולתת ויכוון אותי בדרך הנכון והישר.אמן.
 

מבוא - ניתוח קיסרי

הגדרה: פעולה ניתוחית להוצאת תינוק מן הרחם על-ידי ביצוע חתך בבטן התחתונה.הניתוח הקיסרי כיום הוא השיטה הבטוחה ביותר ליילד אישה הרה כאשר אין באפשרותה ללדת בצורה טבעית או כאשר ישנו מקרה חירום הנדרש להציל את חייה של האם ו/או העובר שברחם.מהו הניתוח הקיסרי?כיצד הוא מבוצע?מהם היתרונות מול החסרונות?מהם ההבדלים בין ניתוח אלקטיבי לניתוח חירום?מהם הסיכונים?ומהם אחוזי הניתוחים הקיסריים כיום בארץ, ובעולם?.על שאלות אלו ועוד מונחית עבודתי,אשתדל ככל יכולתי לענות עליהן.אך לפני שנעסוק בשאלות לגופן, חשבתי שיהיה נכון לציין את ההסטוריה של הניתוח הקיסרי עצמו בקצרה. מנין בא שמו? - "ניתוח קיסרי". ישנם כמה גרסאות .יש שאומרים ששמו ניתן לו מפני שיוליוס קיסר שליט רומא בזמנו נולד באמצעותו, אחרים מעלים גרסאות שונות. אך מה שכן ידוע, שבעבר הרחוק הניתוח הקיסרי שימש בעיקר על מנת להציל עובר מרחם אימו
לאחר שמתה כתוצאה מסיבוך בלידה ו/או לידה קשה .
בשנת 1907 מנתח גרמני בשם פרנק מקלן הציע חידוש משמעותי לשיטת החתך הקיסרי, עד אז היו מבצעים את הניתוח בנשים שהיו כבר בלידה פעילה ,הניתוח בוצע בחתך אורכי מה שהיה מעלה את הסיכון לתמותת האם כתוצאה מסיבוך של הניתוח כגון זיהום איזור החתך,ואיבוד דם.פרנק מקלן הציע את שיטת החיתוך הנמוך שעליה נדבר בהמשך, שיטת חיתוך זו מבוצעת כיום בכל בתי החולים, בניתוח קיסרי שלא בחירום.בניתוח חירום לרבבתי חולים יבצעו חתך אורכי. מאז ועד לימינו אופן ביצוע הניתוח עבר הרבה שינויים וחידושים. כיום הניתוח הקיסרי הינו הליך שכיח המבוצע על נשים אשר אין באפשרותן ללדת לידה טבעית מסיבות רפואיות ואחרות או נשים הנמצאות במצב חירום המחייב סיום הריון וילוד התינוק באופן
מיידי. שיטת הניתוח אשר מבוצעת כיום מורידה באופן משמעותי את אחוז תמותת אמהות והתינוקות
לאחוזים בודדים .


תוכן:
פרק 1 : הכנת היולדת לניתוח קיסרי.
-הכנות היולדת לניתוח קיסרי בבית: עמ`-6.
-הכנות היולדת לניתוח קיסרי בביה"ח: עמ`-6.
פרק 2 :מתי ולמי מבצעו ניתוח קיסרי?.
-ניתוח אלקטיבי:עמ`-7
-ניתוח חירום:עמ`-7
-הסיבות לניתוח אלקטיבי: *סיבות עובריות:עמ`: 7-9.
*סיבות אימהיות עמ`: 9-11.
-הסיבות לניתוח חירום: *סיבות עובריות- עמ`:11-12.
*סיבות אימהיות- עמ`: 12-13.
פרק 3 :ההבדל בין ניתוח אלקטיבי לניתוח חירום.
-ניתוח אלקטיבי: עמ`-14.
-ניתוח חירום: עמ`:14-15.
פרק 4:מהם אמצעי ההרדמה?-יתרונות וחסרונות.
-הרדמה כללית: עמ`-.16
-הרדמה אפידורלית: עמ`-16.
-הרדמה ספינלית:עמ`-16.
פרק 5 :כיצד מבוצע התהליך?,שיטות ביצוע חתך, מתי? ומהם ההשלכות ליולדת.
-קבלת היולדת לחדר ניתוח: עמ`-17.
שיטת ביצוע הניתוח והחתך: עמ`-17-18.
השלכות הניתוח על היולדת: עמ`-18-19.
פרק 6 :התאוששות מניתוח קיסרי.
התאוששות היולדת מיד לאחר הניתוח: עמ -20.
התאוששות היולדת כ 3-4 שעות לאחר הניתוח: עמ`-20.
התאוששות היולדת כ10-24 שעות לאחר הניתוח: עמ`-20-21.
התאוששות היולדת מהניתוח לאחר 24, ואילך: עמ`-21.
טיפול בכאב: עמ`-21.
פרק 7 :הנקה לאחר ניתוח קיסרי.
יתרונות ההנקה לאם ולעובר.-עמ`:22.
השפעת פעולת ההורמונים על ההנקה.-עמ`: 22
הנקה לאחר ניתוח קיסרי.- עמ`:22-24.
תמיכה באם המניקה לאחר ניתוח.-עמ`:24.
פרק 8 :מהו VBAC? יתרונות חסרונות וסיכונים.
מהו VBAC.-עמ`:25.
אחוזים של VBAC אז והיום- עמ`:25.
סיכונים בלידת -VBACעמ`:25.
הגורמים המורידים את הסיכוי ללידת VBAC-עמ`:25.
למי תתאפשר לידה VBAC?- עמ`:25-26.
יתרונות לידת ה – VBAC עמ`:26.
השראת לידה בלידת – VBACעמ`:26.
סיכום-עמ`:26.
פרק 9 : אחוזי ניתוחים קיסריים,וניתוחים קיסריים חוזרים-סקירה ומציאות בישראל.
אחוזי הניתוחים הקיסריים בעולם.- עמ`:27-28.
אחוז הניתוחים הקיסריים בארץ.- עמ`:27-28.
אחרית דבר – עמ`: 29.
ובנימה אישית- עמ`:30.
ביביליוגרפיה-עמ`: 31-32.
 

פרק-1 - הכנת היולדת לניתוח קיסרי.

כל יולדת הנכנסת לניתוח קיסרי עוברת הכנה לניתוח,בין אם הניתוח הוא אלקטיבי(מתוכנן) או ניתוח חירום.
מה יש לעשות ערב הניתוח?.
-בבית היולדת: צום מלא. אין לאכול כשש שעות לפני הניתוח,שתיית מים בלבד מותרת,עד שעתיים לפני
הניתוח.הסרת כל התכשיטים,לק מהצפרניים,ואיפור מהפנים.אין לגלח את מקום הניתוח-איזור כף
הערווה,אך אפשר להוריד שיער עם משחות המיועדות לכך.
-הכנות הנעשות בבית החולים:היולדת מבצעת את הליך הקבלה בחדר הקבלה במחלקת יולדות .הכוללת:
קריאת גליון רפואי של היולדת ושאלות בנושאי הסטוריה רפואית של היולדת ומשפחתה על ידי רופא.
היולדת תתבקש לחתום על טופס הסכמה לביצוע הניתוח וההרדמה *נספחים מס`:2-3.
,האחיות יבצעו: בדיקות דם כלליות לבנק
הדם ולמקרה שיהיה צורך בעירוי דם בזמן הניתוח ,ובדיקת לחץ דם. היולדת תקבל הדרכה מצוות האחיות
לגבי ההכנות לניתוח קיסרי כגון: ניטור עוברי,וסקירת אולטרה סאונד. כשעה לפני הניתוח היולדת תעבור
הליך של פתיחת וריד והכנסת נוזל בעירוי(אינפוזיה).שטיפה וגילוח באיזור החתך יבוצע על ידי
האחיות,צנתר(קטטר)יוכנס לניקוז השתן. היולדת תפגוש ברופא מרדים אשר יבצע את הליך ההרדמה
ביולדת לפני הניתוח, אופן וסוג ההרדמה הינה לשיקולו של המרדים .לאחר מכן היולדת תועבר לחדר
ניתוח. בחדר הניתוח עצמו, יכסו את בית החזה והבטן בסדינים סטריליים ווילון יקשר מול פניה של היולדת
על מנת שלא תראה את הניתוח.

פרק - 2- מתי ולמי יבצעו ניתוח קיסרי?
מתי מבצעים ניתוח קיסרי?

ניתוח אלקטיבי:
ניתוח אלקטיבי הינו בהפניית הרופא שטיפל ביולדת במהלך ההריון,הניתוח מבוצע בדרך
כלל בשבועות 38-39,יולדת מגיעה לבית החולים כשבועיים לפני מועד הניתוח על מנת
להרשם ולקבל הסבר מהאחות על הניתוח מהלכו,אופן ביצועו,ותהליך ההחלמה. היולדת
עוברת בדיקת רופא,אולטרה סאונד במידת הצורך, וקביעת תאריך לניתוח וכל זאת
בהתאם למצבה.
ניתוח חירום:
ניתוח חירום נעשה ליולדת כשיש צורך דחוף לחלץ את התינוק על מנת למנוע נזק מוחי
ופיזי לתינוק וכן כמובן על מנת להציל את חיי התינוק ו/או את אימו וכן למנוע נזק לאם
כגון פגיעה בלתי הפיכה ברחם והאברים הסמוכים לו.יולדת שצריכה לעבור ניתוח קיסרי
חרום תילקח מחדר הלידה ישר לחדר ניתוח.
-הסיבות לניתוח אלקטיבי(מתוכנן):
סיבות עובריות:
א. אי התאמה בין ראש העובר לאגן האם.ישנו מצב שראשו של העובר גדול ביחס לאגן של אמו. אלו
מקרים נדירים אשר ראשו של העובר גדול מקוטרו של מוצא האגן של האם ולכן אין לעובר כזה אפשרות לצאת דרך אגן האם ולעבור בתעלת הלידה.
ב. סיבוכים של סכרת הריונית לא מאוזנת:
תינוק מקרוזומי:זהו מצב של תינוק השוקל מעל ל 4 ק"ג,ורוחב הכתפיים שלו גדול יותר מהקוטר הרחב של
הראש,הסיבה לכתפיים הרחבות היא רקמת שריר עבה שגודלת בתינוק כתוצאה מסכרת הריונית של
האם. ועל כן לתינוק שכזה אין אפשרות לעבור דרך האגן האימהי והסיכוי שיהיה אפשר ליילד אותו בלידה רגילה ללא סיבוכים הוא קטן. יתרה מכך ישנו חשש שעקב ניסיון ליילד תינוק רחב כתפיים בלידה רגילה תגרום לו לסיבוך של יד נגררת או משותקת, וכן לקרעים בדרגה חמורה אצל האם.ולכן לא לוקחים סיכון במצב זה ומיילדים את תינוק בניתוח. מצג עכוז, מנח רוחבי
ג. עובר במנח עכוז/רוחבי-מצג מצח/פנים.
עובר שנמצא במצגי עכוז למינהם( מצג עכוז שעכוזו של העובר מבוסס באגן האם, והוא החלק המקדים
ביצאתו מתעלת הלידה). ישנם בתי חולים שבתור נוהל אינם מבצעים לידות עכוז,גם כשההריון הוא
נורמאלי ובריא,יבצעו ניתוח ללא ניסיון ליילד בלידה רגילה.עובר המנח רוחבי-עובר הנמצא ברחם האם במנח של רוחב ז"א בצורה אופקית, ולא יורד למצג ראש עד למועד הלידה או לזמן התחלת הצירים אין אפשרות ליילד עובר כזה אלא הניתוח קיסרי.עובר במצג פנים לרב מאבחנים את המצג הזה בזמן הצירים המתקדמים בבדיקת הנרתיק:אפשר לחוש באצבע את רכס הגבות,את העניים ואפילו את האף.במקרה של מצג מצח/פנים הקוטר הגדול ביותר של ראש העובר(מן העורף ועד הסנטר)הוא החלק המוצג.מצג מצח בשלב הצירים המתקדמים הוא התוויה מוחלטת לניתח קיסרי.
הריון מרובה עוברים
ד.הריון מרובה עוברים.כגון:תאומים,שלשיות ועוד...
הריונות מרובי עוברים מוגדרים כהריונות בסיכון גבוה. הסיכונים הספציפיים בהריונות תאומים הינם
לידות מוקדמות וסיבוכי פגות, הפרעות בגדילת העובר, עקב אי-ספיקה שלייתית וסיבוכי הריונות
מונוכוריאלי (תסמונות TTTS, TRAP ). הלידה מתרחשת במועד מוקדם יותר בממוצע (כמחצית
מהלידות מתרחשות לפני השבוע ה-36 להריון) והסיכוי לניתוח קיסרי גבוה יותר בהריון תאומים, מאשר
בהריון רגיל. עם זאת, מרבית הסיכויים הם שהלידה תעבור ללא סיבוכים וישנה סבירות גבוהה למדי
ללידה רגילה (כחמישים אחוזים מלידות התאומים).
לידות מרובות עוברים כגון: שלישייה ויותר מתרחשות כיום בבתי חולים בארץ רק על ידי ניתוח קיסרי .
לידה רגילה (וגינאלית) של תאומים תתרחש בסבירות גבוהה כאשר מצב היולדת בריאה ומהלך ההריון
שלה היה תקין ,ושני העוברים נמצאים במנח ראש, או כאשר התאום הראשון- זה הקרוב יותר לתעלת
הלידה- נמצא במנח ראש .אך אם התאום הראשון נמצא במנח עכוז תלד היולדת באמצעות ניתוח קיסרי .
מצב אחר לא שכיח אך אפשרי, הוא מצב שבו התאום הראשון נמצא המנח ראש ונולד בלידה רגילה ואילו
התאום השני שנמצא במנח רוחבי או אחר, המקשה את הוצאתו,היולדת תועבר לחדר ניתוח כדי ליילד
את התינוק השני. תאומים נולדים בממוצע קטנים יותר מתינוקות בודדים, המשקל הממוצע לתאום עומד על 2.5 ק"ג. הרווח הממוצע בין לידת התאום הראשון ללידת התאום השני הוא כ 17 דקות.

סיבות אימהיות:
א. יולדת שעברה 2 ניתוחים קיסריים קודמים או ניתוח קיסרי בחתך אורכי.
ישנו חשש לקרע ברחם באזור החתך/הצלקת של הניתוח הקודם,.המקרים של קרע ברחם בזמן הריון הם
נדירים ומתרחשים פעם ב-1,500 לידות, במהלך ההריון או במהלך הלידה עצמה. קרע כזה עלול לגרום
לדימום אצל האם ולהפריע לאספקת החמצן לעובר,ולכן אישה שעברה 2 ניתוחים קיסריים קודמים בתי
החולים בארץ לא מאפשרים לידה וגינלית טבעית.
ב. אגן האם צר ביחס לראש העובר.
ישנם נשים אשר מבנה האגן שלהן אינו מאפשר מעבר של תינוק דרך האגן כגון נשים עם אגן אנדרואידי
זהו אגן הדומה במבנהו לאגן גברי,אחוז גבוהה של עורף לאחור מבנה אגן זה הינו הכי פחות מתאים ללידה,נמצא בנשים:נמוכות,בעלות מבנה גוף גדול ושעירות.
ג. מום מולד ברחם:
היווצרות מום ברחם נובעת, בדרך כלל, מהעובדה שהרחם נוצר משני חלקים נפרדים שמתחברים במהלך
החיים העובריים. הפרעה כל שהיא בתהליך זה, כאשר העוברה עוד בבטן אימה, עלולה להוביל ליצירת
רחם "כפול", כלומר רחם עם שני גופי רחם נפרדים. הפרעה קלה יותר עלולה לבוא לידי ביטוי בכך,
שחלל הרחם נותר חצוי במרכז ונוצר רחם דו קרני: מעיין שני רחמים, אשר מחוברים בחלקם התחתון
ובעלי צוואר אחד. לעיתים, הרחם מחולק על ידי מחיצה. המחיצה יכולה להיות חלקית או מלאה. מחיצה
שלמה מחלקת את החלל לשני "קרניים", שבקצה שלהן הפתח לחצוצרה. כאשר מחצית אחת של הרחם אינה
מתפתחת, נוצר רחם "חד-קרני", שמחובר רק לחצוצרה אחת. הסיבה להופעת מומים מלידה אינה ידועה, אם
כי קיים כנראה קשר גנטי.מכלל המומים הרחמיים, הימצאות מחיצה בחלל הרחם הינה המום השכיח ביותר,
ושכיחותו מוערכת בכ- 2% מכלל הנשים. הקשר בין הימצאות מחיצה ברחם לאי פריון אינו ברור. אך ללא
ספק, שכיחות ההפלות בשליש הראשון להריון גבוהה יותר בנוכחות מחיצה בחלל הרחם. ברחם כפול או דו-
קרני יש חלל רחם המוגבל בגודלו, ועל כן, קשור לסיכון מוגבר לשורה ארוכה של סיבוכי הריון, כגון הפלות
מאוחרות, לידות מוקדמות ומצגים לא תקינים של העובר, המעלים את שכיחות הלידות בניתוח קיסרי.
ד.שלית פתח.
שלית פתח מלאה,היא שליה המשתרשת נמוך,באזור צוואר הרחם.מצב זה קורה ב-0.5% מההריונות והוא
שכיח יותר בלידות חוזרות מאשר בלידה ראשונה.השליה אינה יכולה לשנות מיקום.אך עם התפתחות
ההריון השליה נמתחת ועולה מעט יחד עם הרחם העולה והגדל במהלך ההריון ,ולעיתים לקורה שהשליה
הופכת משלית פתח חלקית לשליה שאינה שליית פתח,כשבשבוע ה-33 לערך היא נשארת במקומה.ובמצב זה
כשהשליה נשארת על פתח צוואר הרחם,אין אפשרות ליולדת ללדת באופן טבעי, משום שאישה שתפתח
צירים בשליית פתח, העובר יכול לקרוע את השלייה בדרכו החוצה ולהפסיק את זרימה החמצן והדם אליו,
ויגרום לחנק עצמי ולמוות,ולכן ניתוח אלקטיבי יבוצע כבר בשבוע 38 על מנת למנוע מיולדת להגיע למצב
של התחלת צירים ולידה.
שליית פתח חלקית: כשהשליה משתרשת באזור צוואר הרחם, ומכסה אותו ברק בחלקו,העניין יסתיים לרב
בניתוח,עקב לחץ של העובר על חלק מהשליה שגם זו מסוכנת לו במידה לא קטנה מזו של שליית פתח
מלאה.
ה. הפלות חוזרות.הפלות חוזרות בשבועות האחרונים של ההריון(34-38). גם בימינו אין ממש איניקציה
ל:מדוע ליולדת בריאה עם הריון תקין מתרחשת הפלה בשבועות מתקדמים של ההריון, (אלא אם יש מידע
על בעיות כאלו ואחרות אשר ידועים מראש אצל יולדת, אשר יאשרו את הסיבה להפלות חוזרות)יולדת שהיו
לה הפלות חוזרות ,וההריון הנוכחי שלה תקין, הרופא יכול להחליט על סיום יזום של ההריון כאשר ההריון
לא יעלה על מספר השבועות שבהם התרחשה ההפלה הקודמת, וזאת בכדי להמנע מהסיכוי להפלה בהריון
הנוכחי, והציל את התינוק,אשר ממילא יכול לשרוד בשלב מתקדם זה של ההריון.
ו.מחלות של האם אשר יגרמו נזק לעובר אם יעבור בתעלת הלידה כגון: הרפס, HIV, Toxoplacma נגיפים אלו ואחרים אשר היולדת נושאת ונמצאים באיזור הנרתיק ואיבר המין.ובמידה והתינוק יעבור דרכם ישנו סיכוי גבוהה שידבק בחיידקים הללו, ויחלה במחלה קשה מאד,סיבוכי המחלה בילוד הם קשים ואף עלולים לגרום למוות,ולכן הדרך היחידה לילד תינוק בריא שלא ידבק בנגיפים אלו,היא רק בניתוח קיסרי מוקדם, על מנת למנוע הגעה למצב של לידה וירידת מים,ועלייה של הנגיף פנימה אל הרחם,ומשם אל העובר.
ז. יולדת בלידה שאינה מתקדמת:יולדת שנמצאת בלידה פעילה ש"נתקעת" עם צירים חזקים שעות רבות, ואין התקדמות בלידה למרות מתן משכחי כאבים למינהם.במצב כזה היולדת מגיעה למצב של תשישות מוחלטת ואין ביכולתה להמשיך וללחוץ את התינוק אל מחוץ לרחם,יש לשקול ניתוח קיסרי.
הסיבות לניתוח חרום:
סיבות עובריות:
א.מצוקה עוברית כגון:ירידת דופק משמעותית:
כשיש ירידת דופק משמעותית זוהי בעצם נורה אדומה אשר מסמנת לנו שמשהו לא תקין אצל העובר.ירידת דופק מתרחשת כשאין מספיק חמצן לעובר, כגון סיבוב של חבל הטבור:במשך כל ההריון העובר הינו פעיל בתוך רחם אימו,ולפעמים נוצר מצב שעקב תזוזתו חבל הטבור נכרך סביב צווארו של העובר או נוצר קשר בחבל הטבור עצמו.עובר שחבל הטבור כרוך סביב הצאוור כמה פעמים יכול להיות שלא יוכל לצאת משום שהחבל אינו ארוך מספיק לאפשר לו יציאה.במקרה שבחבל הטבור נוצר קשר,כשמתפתחת לידה והעובר נלחץ החוצה חבל הטבור נמתח ומונע אספקת דם וחמצן לעובר אשר יכול לגרום לפגיעה מוחית קשה ואף להביא למותו.ולכן במצב זה חייבים לנתח מייד את היולדת לפני שהלידה תתקדם מאד,בכדי להציל את העובר ולמנוע ממנו נזק מוחי.
ב.מים מקוניאלים:
מים מקוניאליים הם מי השפיר אשר בתוכם יש גם מקוניום שהיא הצואה הראשונה של התינוק.מי השפיר הינם שקופים אך כשמי השפיר פוקעים מהקרומים והם מעורבים עם מקונים עבה,העניין מצביע על מצוקה עוברית,לרב בגלל חוסר של אספקת חמצן לעובר.חוסר החמצן גורם להרפיית שרירים ובינהם שריר השוער שבפי הטבעת, אשר גורם לשחרור הצואה מגוף העובר אל מי השפיר ברחם,הדאגה מכאן היא:שהעובר ישאף את המים המקוניאליים לריאות,לאחר לידתו יהיו לו בעיות נשימה קשות עד כדי חנקהערכה שתעשה על ידי הצוות הרפואי לגבי ניתוח של יולדת עם מים מקוניאלים היא האם העובר גבוהה באגן או נמוך,עובר שנמצא גבוהה באגן ולא ירד נמוך מספיק אל תוק האגן הסיכוי לשלוף אותו בוואקום או מלקחיים אינו אפשרי ולכן הוא ייולד בניתוח (מה שאין כך בעובר שנמצא כבר עמוק באגן וניתן לשלוף אותו ביתר קלות עם מלקחיים או ואקום).
ג. צניחה של חבל הטבור:צניחה של חבל הטבור מתרחשת במצב שבו ראש התינוק עדיין לא התבסס באגן האם(ראש גבוהה),וישנו קרע בקרומים ואז מי השפיר דולפים החוצה ואיתם צונח גם חבל הטבור,בו זמנית יכול פתאום ראש העובר לרדת לכיוון תעלת הלידה וללחוץ על חבל הטבור ולמנוע אספקת חמצן ודם לעובר,אז נוצר מצב חירום המחייב ניתוח קיסרי חירום,על מנת להציל את העובר מפגיעה מוחית קשה ואף ממוות.
ד. הפרדות שליה:
זהו מצב שבו השליה המזינה את העובר נפרדת מדופן הנרתיק ההיפרדות יכולה להיות
חלקית או מלאה,וגורמת לדימום נרתיקי חזק אצל האם ולכאבים חדים באזור הבטן ואפשר שיתחילו
צירים ארוכים וחזקים.לרב תופעה זו קוראת בשליש האחרון של ההריון,אך אפשרי שהיפרדות שליה
תתרחש גם קודם לכן.היפרדות שליה הינו מצב מסוכן מאד המביא למצוקה עוברית קשה משום שאספקת
החמצן לעובר נחלשת בהיפרדות חלקית עובר כזה יכול לצאת עם פיגור שכלי קשה בהיפרדות שליה
מלאה העובר ימות תוך מספר דקות.
סיבות אימהיות:
א. רעלת הריון:
רעלת הריון היא הסיבה השכיחה ביותר לתמותת אימהות בזמן ההריון.המאפיינים שלה הם: לחץ דם
גבוהה,הופעת חלבון בשתן,ובצקות.בסוף ההריון יכולות להיות תופעות כגון:הבזקי אור,הפרעות ראייה
חום גבוהה וכו.. סיבוך זה פוגע בכ: 5% מהיולדות.אין יודעים לומר מהו הגורם לרעלת הריון,למרות
שלנשים עם סכרת הריונית ישנו סיכוי גבוהה יותר לפתח רעלת הריונית שהיא בעצם אחד מסיבוכי סכרת
הריונית לא מאוזנת. אין אפשרות לדעת מי תחלה ברעלת הריון ואיך ניתן למנוע אותה מראש,מה שידוע
הוא שלאחר הלידה ה"מחלה" נעלמת,ולכן בכדי למנוע רעלת הריון על סיבוכיו הדבר היחיד שניתן
לעשות ליולדת עם רעלת הריון,הוא לסיים את ההריון כמה שיותר מהר,על מנת להציל את חייה,ובמקרה
של הריון מתקדם ניתן יהיה להציל גם את העובר.
ב. היפרדות שליה:
כנאמר לעיל.הסכנות לאם יכולה להיות בעיה בתפקודי הקרישה של האם,עקב היפרדות שליה,זהו מצב
חירום שאי אפשר למנוע אותו,והינו מצב חירום המחייב ניתוח קיסרי דחוף.
ג. דום לב:
קורה בערך פעם אחת מתוך 30,000 הריונות בשלב מתקדם.אם אין מפעילים ציוד החייאה באופן
מיידי,תזמון הניתוחהקיסרי והמהירות שבה הוא מבוצע הניתוח,הם שיקבעו את גורלם של האם ושל
היילוד לשבט או לחסד,רוב היילודים והיולדות ששורדים מניתוח קיסרי חירום כזה,הלידה שלהם מבוצעת
תוך חמש דקות מדום-לב של היולדת.
-ישנם עוד סיבות רבות לשיקול אם לעשות ניתוח קיסרי רובם הם סיבות רפואיות שימצא/ו
הרופא/ים לנכון להחליט על ניתוח,מה שברור הוא שניתוח קיסרי הינו פעולה אשר
באפשרותה למנוע נזק אפשרי לאם ולעובר ומבמקרי חירום אף ולהציל את חייהם.
 

פרק-3- ההבדלים בין ניתוח קיסרי אלקטיבי לניתוח קיסרי חירום.

סיבת דחיפות ביצוע הניתוח היא זו שתקבע אם הניתוח הינו אלקטיבי או חירום.
ישנם הבדלים בין ניתוח קיסרי אלקטיבי לניתוח קיסרי כגון:מתי נעשה?,אופן ההרדמה,אופן החיתוך.
ניתוח אלקטיבי זהו ניתוח שתעבור יולדת עם מחלות או סיבות רפואיות אחרות אשר יסכנו אותה או את
העובר,ועדיף שלא לקחת סיכון לנזק כל שהוא ולנתח את היולדת קודם למועד הלידה המשוער שלה.
ניתוח אלקטיבי הוא ניתוח מתוכנן מראש הנקבע לפני תאריך הלידה המשוער של היולדת.ניתוח אלקטיבי
נקבע בדרך כלל בין שבוע 38-39.היולדת מגיע לבית החולים שבועיים עד שבוע לפני מועד הניתוח,שם
היא עוברת רישום והכנה לקראת הניתוח,היולדת תקבל הסבר מהאחיות על הניתוח אופן ביצועו
וההחלמה שלאחריו,כמו כן היולדת תעבור בדיקת רופא, וקביעת מועד הניתוח וכל זאת בהתאם למצבה.
בניתוח אלקטיבי יש בתי חולים שיאפשרו לאבא לעתיד לשהות עם היולדת בחדר הניתוח.
הסיבות לניתוח אלקטיבי:
1.הימנעות ממצב שבו תצטרך היולדת להגיע למצב של ניתוח חירום ואז יכול להיות שיגרם לאם ו/או לעובר נזק בלתי הפיך.
2.הימנעות מלידה מכשירנית,ותוצאותיה יכולות להיות:קרעים בנרתיק ופי הטבעת,קושי במתן שתן לאחר הלידה.
3.הורדת אחוז ההדבקה של העובר בנגיפים שונים כגון איידס(HIV) הפטיטס מסוג C,B ועוד...
הסיבות לניתוח חירום:
בניתוח חירום הינו ניתוח שחייב להתבצע כשאין ברירה אחרת על מנת להציל את האם והעובר מנזקים
בלתי הפיכים ואף ממוות.
בניתוח אלקטיבי ההרדמה לרב תהיה הרדמה אפידורלית או ספינאלית,כך שהיולדת תוכל לראות ולהחזיק
את התינוק לכמה דקות.
בניתוח קיסרי חירום ההרדמה היא כללית על מנת שיוכלו לחלץ את העובר כמה שיותר מהר.לרב הרופא
מיילד והרופא המרדים יקבלו את ההחלטה על סוג האילחוש בהתאם למצבה של היולדת.בהרדמה כללית
היולדת מורדמת ואינה רואה את התינוק מייד לאחר הלידה,אלא רק לאחר שההרדמה הכללית פגה.
במידה ויולדת קיבלה קודם הניתוח אילחוש אפידורלי ,אין צורך בהרדמה כללית ,וההרדמה האפידורלית
תספיק על מנת לבצע את הניתוח,והמינון של האילחוש יפוקח עי ידי הרופא המרדים.
אופן החיתוך בניתוח קיסרי אלקטיבי: (*נספח מס:1)
הוא חתך בסגמנט הנמוך,"בקו הביקני" באזור שבו שמתחיל קו שיער הערווה,ואז מבצעים חתך רוחבי
וחתך ברחם, מחלצים את העובר,מוציאים את השליה,בודקים את כיווץ הרחם וכו..ואז תופרים.
בניתוח חירום:(נספח מס:2)
החיתוך יהיה אורכי מאיזור הטבור לכיוון הערווה,זוהי הדרך המהירה ביותר לרופא-מנתח לחלץ את
העובר שנמצא במצוקה,חתך זה הינו החתך הקלאסי.ישנם השלכות
ליולדת בעתיד שיתבטא בלידות הבאות.כשמבצעים חתך זה ישנו הכלל "פעם קיסרי-תמיד קיסרי". כמו
שנקרא בהמשך.
ישנם ניתוחים אשר נקראים "פרה חירום" והם אינם אלקטיבים ואינם חירום,ואז אופן החתך הינו חתך
בסגמנט הנמוך כמו בניתוח אלקטיבי (גם ההרדמה תהיה הרדמה אשר מבוצעת בניתוחים אלקטיבים).
 

פרק-4- אילו סוגי הרדמה קיימים? למי יבצעו סוג זה או אחר של הרדמה?
 

סוגי ההרדמה:
ישנם מספר דרכים לביצוע הרדמה ליולדת שעוברת ניתוח קיסרי.
1.הרדמה כללית:נעשת בדרך כלל כשיש צורך מיידי בניתוח(כמו דמם או חשש לחיי העובר) או חוסר
אפשרות לעשות הרדמה גבית(זיהום במקום או שבר חוליות באיזור המתאים) או העדפה עקב נסיונו של
הרופא. בהרדמה כללית האישה מחוסרת הכרה לכל אורך הניתוח,ויכולה לראות את תינוקה רק לאחר שהשפעת ההרדמה פגה.היתרונות של הרדמה כללית הן:העבודה היא מהירה, חילוץ התינוק שמצא במצוקה נעשה במהירות. חסרונות:ההרדמה הכללית גורמת לכך שהאם תהיה לא מודעת למה שקורה בזמן הלידה ומנומנמת במשך זמן אחריה.ויכול להיות שתהיה הפרעה בקשר הראשוני שבין האם לתינוק.וכן ישנו סיכוי לשאיפת תוכן הקיבה אל הריאות של היולדת.
2.הרדמה אפידורלית:הרדמה אפידורלית היא הרדמה איזורית אשר גורמת לאיבוד תחושה מהמותניים ועד כפות הרגליים.ההרדמה מתבצעת על ידי הזרקה של חומר מאלחש אל תוך החלל האפידורלי אשר נמצא לפני קרום חוט השדרה,דרך המרווח שבין שתי החוליות המותניות .ההרדמה גורמת לחסימת האותות העצביים של הכאב ועל ידי כך להעדר תחושה,ולמוגבלות של תנועת הרגליים.הרדמה אפידורלית מאפשרת הוספת מינון של החומר המרדים כאשר ההשפעה שלו עומדת לפוג ובכך להאריך את זמן השפעתו.
3.צורה פופלארית אחרת של מתן אילוחש גבי הוא הרדמת "ספיינל" המשולב שבו מנה חד-פעמית של סם דמוי מורפין עם או בלי אילחוש מקומי,מוזרקת לתוך החלל הספינאלי בעמוד השדרה,קרוב מאד לקצה חוט השדרה.הדבר מונע כאבים למשך שעתיים אין אפשרות להוספה של החומר המרדים אך אופן ביצועה מהיר יותר וכן גם מהירות השפעתה.
- ישנם כמה יתרונות בסוגי האילחושים אפידוראלי והספינאלי: א.הם מקטינים את סכנת שאיפת תוכן הקיבה לריאותיה של היולדת בזמן ההרדמה. ב. שהסיכוי לדיכויו נשימתי אצל העובר פוחת ,עקב חומרי ההרדמה. ג.היתרון הגדול והמשמעותי בסוגי הרדמות אלו, הן שהיולדת נשארת ערה במשך הניתוח הקיסרי, וערנית אחריו. בהרדמה אפידורלית היולדת לא חשה בכאב. מה שכן תרגיש היולדת, היא תחושה של לחץ,משיכות ודחיפות.בבתי החולים כיום,מבצעים הרדמה אפידורלית או ספינאלית ליולדת בניתוח אלקטיבי.בניתוח קיסרי חירום יבצעו ליולדת הרדמה כללית. סוג ההרדמה הינו נתון כמובן לשיקולו של הרופא המרדים.
 

פרק -5- כיצד מבוצע התהליך? שיטות ביצוע חתך מתי? ומהן ההשלכות ליולדת?.

יולדת המגיעה לבית החולים לביצוע ניתוח אלקטיבי, מגיעה יום לפני מועד הניתוח, לחדר הקבלה של
חדרי הלידה.בקבלה לאישפוז, היולדת תיבדק על ידי רופא ומיילדת,שם היא תחתום על טופס הסכמה
מיוחד אשר בו רשום שהיא מבינה את הסיבות לניתוח ומסכימה לכך (נספח מס:3).יבצעו ניטור של
העובר,בדיקת אולטרה סאונד,ובדיקות דם וכן שליחה של דגימת דם היולדת לבנק הדם.רצוי להביא את
הגליון הרפואי של היולדת, כולל את כל הבדיקות,גם אלו שלכאורה אינן נראות ברות חשיבות.
ינחו את היולדת להיות בצום מלא כשש שעות לפני מועד הניתוח רק מים אפשר לשתות עד שעתיים לפני
מועד הניתוח.
ביום הניתוח היולדת תקבל הדרכה על ידי הצוות הסיעודי,ירכיבו לה עירוי(אינפוזיה) של נוזלים כשעה
לפחות לפני ביצוע ההרדמה.לאחר מכן יגיע המרדים אשר יסביר לך מה הוא הולך לעשות,ואופן
התהליך,לאחר מכן ירחצו את בטנה של היולדת,ויכניסו קטטר לניקוז השתן.הבטן ובית החזה יכוסו
בסדינים סטריליים,ווילון יועמד אל מול פני היולדת בכדי להסתיר את איזור הניתוח.
"השיטה של הניתוח הקיסרי עדיין מתפתחת.בשנות התשעים הציגו מיכאל שטרק וצוותו בבית חולים
משגב לדך בירושלים,שיטה המבוססת על חיתוך"יואל כהן" אשר במקור שימש לניתוח לכריתת
הרחם.השיטה הזו מצמצמת את השימוש במכשירים חדים ומעדיפה במקומה את השימוש בידיים.אחת
המטרות שלו היתה לחסוך כל שלב או סיכון שאינו נחוץ.היתרונות בטכניקה זו היא מהירות איבוד
דם.החתך בעור הוא כרגיל אופקי ומבוצע מעל לשיער הערווה ב"קו הביקיני".השוני הראשון מן השיטה
הרגילה הוא שאורך חיתוך האזמל בשכבת השומן שמתחת לעור לא עולה מעל ל-3 ס"מ והוא באמצע קו
החיתוך,וכן מפרידים את הרקמה משני צידי החתך על ידי מתיחה בשתי אצבעות.זוהי הדרך להימנע
מחיתוך כלי דם קטנים.כך גם רקמת החיבור,המכסה את השרירים,מחולקת לשני צידי החתך לאורך
הסיבים.את השרירים מפרידים על ידי משיכה.את הצפק פותחים תוך כדי משיכה באצבעות המורות.הרחם
נפתח באצבע מורה,והפתח מורחב בין האצבע המורה של היד האחת לבין האגודל של היד האחרת ואז
מיילדים את התינוק" **בכל לידה בניתוח נוכחת מיילדת שהוכשרה לטפל ביילוד בניתוח קיסרי וכן רופא ילדים שנכנס במידת הצורך.לאחר הולדת התינוק יבצעו לו בדיקה גופנית טיפול ראשוני ושקילה.יצמידו לתינוק צמיד זיהוי
והמיילת תעביר אותו לחדר תינוקות.לאחר הולדת התינוק, מוציאים את השליה,אפשר להרים את הרחם דרך
החתך ולהניחו על דופן בבטן המכוסה.זה מבטיח את התפירה הבטוחה ביותר של שריר הרחם.משום שאז
הרופא יכול לראות ולשלוט בכל מה שהוא עושה.לאחר מכן תופרים את רקמת החיבור והעור.היום מבינים
טוב יותר שהחתך בצפק מחלים במהירות ובצורה טובה יותר כשאין תופרים אותו.הניתוח עצמו עד להגעה
אל התינוק עורך בממוצע כחמש דקות, כאשר התפירה אחריו עורכת בין 10 ל-40 דקות. בעיקרון, החתך
האורכי מאפשר כניסה מהירה יותר לחלל הבטן, חשיפה טובה יותר וכרוך בפחות אובדן דם. לעומתו, החתך
הרוחבי-תחתון דורש יותר זמן, אינו מאפשר גישה נוחה לבטן העליונה, אך הוא עדיף מבחינה קוסמטית
וריפוי החתך הינו טוב יותר עם פחות סיבוכים. החתך ברחם הינו בד"כ חתך רוחבי המבוצע במקטע (סגמנט)
התחתון של הרחם, אשר הינו דק יותר ומכיל מעט סיבי שריר בהשוואה לגוף הרחם. במצבים מסויימים, על
מנת להקל על חילוץ העובר, מבצעים חתך אורכי בגוף הרחם (חתך קיסרי קורפוריאלי, הנקרא: ניתוח קיסרי
"קלסי"). החתך בגוף הרחם כרוך באובדן דם רב יותר ובשיעורים גבוהים יותר של קרע הרחם בלידות
הבאות. מסיבה זו לאחר ניתוח קיסרי "קלאסי" יש המלצה לניתוח קיסרי חוזר ללא ניסיון לידה לידנית.
לאחר פתיחת הבטן והרחם, מחלצים את העובר והשלייה ותופרים את החתכים לפי השכבות רב החוטים
שבהם משתמשים בניתוח נמסים מעצמם,אך החוטים המשמשים לתפירת העור הינם חוטי משי או סיכות
מתכת אשר אינם נספגים ולכן הם מוסרים לאחר 5-6 ימים.
**("לידה יוצאת דופן"-ד"ר מישל אודנט)

ההשלכות של הניתוח הקיסרי על היולדת וכן על האפשרויות שלידות הבאות שלה יבוצעו בצורה טבעית או
בניתוח. הינם רבים ולכן ישנה התיחסות מיוחדת עבור נשים שילדו בעבר בניתוח קיסרי.יולדת שבאה ללדת
בפעם השניה ישקלו לאפשר לה לידה רגילה כאשר הנתונים הקדם ליידתים שלה טובים ז"א שאין מניעה או
התוויה רפואית כל שהיא. אך במקרים שאין אפשרות כזו והיולדת אינה יכולה ללדת בצורה טבעית אזי
יבצעו ביולדת ניתוח קיסרי חוזר, מה שימנע ממנה בעתיד ללדת בלידה טבעית משום שלאחר 2 ניתוחים
קיסריים בהכרח שהלידה הבאה תהיה אף היא בניתוח קיסרי.ישנם יולדות אשר ירצו לנסות וללדת בלידה
טבעית למרות שעברו יותר מ 2 ניתוחים קיסריים ולכן כדאי לדעת שעל פי נתונים במחקרים רפואיים
עדכניים נמצא שאישה שיולדת תינוק בלידה רגילה לאחר כמה ניתוחים קיסריים קודמים,מעלה את הסיכון
לקרע הרחם פי 3 ביחס לאישה שלא עברה ניתוח קיסרי בעבר. ובמידה ונוצר קרע ברחם עקב הלידה
הטבעית שנעשתה לאחר שהיולדת עברה 2 ניתוחים קיסריים קודמים הסיכון למות העובר ברחם יהיה פי 10
ביחס לאישה שלא עברה ניתוח קיסרי מעולם. מה עוד שביצוע חתך של הניתוח הוא פרוצדורה שמשאירה
טראומה על הגוף יותר מאשר הלידה הטבעית עצמה. אישה שעברה מספר ניתוחים קיסריים או ניתוחים
אחרים ובעיקר באותה רקמה – הגוף זוכר את הטראומה ומתקשה להשתקם מפעם לפעם.כפי שנרחיב
בהמשך לגבי ההשלכות של הניתוח הקיסרי וההחלמה ממנו וכן השפעותיו על ההנקה רק נזכיר בקצרה
שמשך ההחלמה של יולדת מניתוח קיסרי הינו ארוך יותר מזה של יולדת שילדה בלידה טבעית ,וגם
השפעות הניתוח על הצלחת ההנקה לאחריה הינה נקודה חשובה אשר יש לתת את הדעת עליה.

*נספח מס` 4 . לגבי אופן ביצוע הניתוח בסוף המאמר .
 

פרק-6-התאוששות מניתוח קיסרי.

התאוששות מניתוח קיסרי היא כמו התאוששות מכל ניתוח באותו איזור בבטן,ולכן יכולת התנועה ועוצמת
הכאב ופעילות מעיים הינה כמו בניתוח .
בתום הניתוח היולדת תילקח לחדר התאוששות ותשהה שם כשעתיים. במידה, והמצב יאפשר, יורשה אחד
מבני המשפחה או מלווה לשהות לצד היולדת לזמן קצר. במשך השהייה בחדר התאוששות ינוטרו סימנים חיוניים, דימום, כווץ הרחם ורמת הכאב. יתכן שהיולדת תחוש בקור ורעד בכל הגוף, כתגובת הגוף לחומר ההרדמה שקיבלה היולדת, אשר השפעתו חולפת מספר שעות לאחר הניתוח. מותר לשתות מים רק במקרה ואין חשש לבחילות או הקאות. היולדת תוכל לבקש משככי כאבים לפי הצורך. כל התרופות שתקבל היולדת נבדקו ונמצאו בטוחות להנקה.מחלקת היולדות - תהליך ההחלמה לאחר הניתוח
השעות הראשונות:
כ- 3-4 שעות לאחר הניתוח אפשר בהדרגה, כמות הולכת וגדולה של שתייה ובהמשך כלכלה מלאה
כאשר היולדת תרגיש טוב יותר. לדוגמה, יאפשרו ליולדת לאכול מזון קל, דברי חלב ומרק זך. עירוי
הנוזלים יופסק בהתאם לפעילות המעיים וכמות שתייה מספקת.
בין ארבע עד שיש שעות לאחר הניתוח, לאחר שהתינוק נבדק ע" רופא, תוכל היולדת להניק את התינוק
ולקבל הדרכה להנקה ראשונה. הקירבה לתינוק, המגע והחיבוק מהווים את האמצעי הטוב ביותר לשיכוך
כאבים ולשיפור ההרגשה.
ניתן לצפות שאזור הבטן יהיה רגיש, כואב ומקשה על התנועה ביום הראשון לאחר הניתוח. למרות זאת
רצוי מאוד להתנועע. ככלל, ההחלמה לאחר ניתוח קיסרי איטית יותר מאשר לאחר לידה רגילה וכרוכה
בכאבים, במיוחד בימים הראשונים. ירידה ראשונה מהמיטה לכורסה תתאפשר בתום השפעת ההרדמה
האזורית, באשור ונוכחות של אחות בלבד.תנועתיות לאחר הניתוח חשובה על מנת לאפשר זרימת דם
תקינה לרגליים ומניעת סיבוכים כגון קרישי דם .דימום וסתי ישנו לאחר הניתוח וזהו דבר טבעי
לחלוטין,כמובן אם ישנה שאלה לגבי כמות הדימום אם היא נראת כבדה מהרגיל יש לפנות לאחיות.
כ- 10-24 שעות לאחר הניתוח
יוצא הצנתר (קטטר) משלפוחית השתן. תתכן צריבה בזמן מתן השתן בפעמים הראשונות. זוהי תחושה
טבעית וחולפת, אך יש לדווח על כך לאחות. מומלץ ליידע את המבקרים להימנע מביקורים ב- 24 השעות
הראשונות לאחר הניתוח. הזמן דרוש למנוחה ושינה.
מ- 24 שעות ואילך:
רחצה ראשונה במקלחת תתבצע כ- 24 שעות לאחר הניתוח, לאחר הורדת התחבושת מפצע הניתוח.
חשוב לשמור על הניקיון באזור צלקת הניתוח ע"י רחצה במים וסבון. יש לשים לב לתופעות כגון:
הפרשה, אודם, נפיחות וכאב חריג בצלקת הניתוח. במקרים אלו צריך ליידע את הצוות הרפואי. אין צורך
בתחבושות נוספות לאחר הרחצה. מומלץ להימנע ביממות הראשונות משתיית מיצי פירות, במיוחד מיץ תפוזים אשר מכילים רמת חומציות גבוהה שיכולה לגרום לאי נוחות וקושי לרוקן צואה ושתייה מוגזת אשר יכולה לגרום להצטברות של גזים בבטן וכתוצאה מכך לתחושת אי נעימות אשר אינם מיטיבים ליולדת לאחר לידה קיסרית משום שאיזור הבטן הינו בעל רגישות יתר לגירויים. יש להרבות בשתיית מים. במקרה של
עצירות אפשר ובטוח להשתמש בנר Glycerin לפעילות מעיים ושחרור גזים.
לאחר הניתוח, תשהה היולדת במחלקת היולדות למשך 3-4 ימים.
ביום החמישי-שישי לאחר הניתוח, על פי ההנחיות המופיעות במכתב השחרור, יהיה על היולדת לפנות למחלקת יולדות או למרפאת קופ"ח, לפי בחירתה, לצורך הסרת סיכות/תפרים מחתך הניתוח.
טיפול בכאב:
כמו בכל פעולה כירוגית אחרי תפירה של איזור מסויים האיזור רגיש לתנועה ומגע, ולכן ישנו כאב וזה
דבר טבעי לחלוטין.מה שלא טבעי זה שכואב ולא מטפלים בכאב. ולכן יולדת שמרגישה כאב,אפילו שהוא
"נסבל" כדאי מאד לקחת משכחי כאבים,לפני שהכאב יהפוך בלתי נסבל,אין "מצווה" לחוש כאב, ועל כן,
על מנת שהיולדת תוכל לשמור על כוחה, ומצב רוחה בכדי שתוכל לטפל בתינוק בצורה הטובה ביותר,
מומלץ מאד לקחת משכחי כאבים במידת הצורך,
ועל פי המינון המקובל ולאחר התייעצות עם הרופה או האחיות שבמחלקה.
 

פרק-7-הנקה לאחר ניתוח קיסרי.

הנקה הינה דבר טבעי. בחלב אם ישנם כ 400 מרכיבים שונים המותאמים באופן מושלם לגיל התינוק
ולצרכיו הבריאותיים וההתפתחותיים בכל שלב ,מה גם שיתרונות ההנקה לאם הם רבים כגון: כיווץ
הרחם וחזרתו לגודלו ולמקומו. שריפת קלוריות 500-900 קלוריות ביום (בהנקה מלאה).הסיכוי ללקות
בסרטן השד פוחת ב: 30%, וישנם עוד יתרונות רבים נוספים.
בכדי להצליח בהנקה לאחר ניתוח קיסרי ולשמר אותה לאורך זמן יש לדעת, שככל שההנקה תתחיל קרוב
כמה שיותר מסיום הניתוח והלידה כך יגדל הסיכוי להנקה טובה ומוצלחת לאורך זמן. מדוע? משום ש:
"הנשים תוכנתו ללדת הודות להפרשה של שטף של הורמונים"**.אותם הורמונים מעורבים גם ביצירת
החלב.ולכן נשאלת השאלה מה קורה לאישה שיולדת בניתוח קיסרי,ולא עוברת את כל שלבי הלידה
ההכרחים להפרשה מספקת ויעילה של הורמונים אשר מעודדים את יצירת והפרשתו לאחר הלידה?.
ההורמונים המקהים את כאבי הצירים ועוזרים ליולדת לעבור את שלב הצירים נקראים אנדרופינים.הוכח
כבר שהאנדרופנים הללו מעוררים את הפרשת הפרולקטין אשר מייצר את חלב האם.לפיכך חשוב שתהיה
שרשת אירועים זו של צירים וכתוצאה מכך הפרשת אנדרופינים על מנת להחיש את הורמון הפרולקטין
שהוא חיוני ביותר להנקה.
גם הורמון האוקסיטוצין חשוב ביותר משום שהוא ההורמון מכווץ הרחם,וגם גורם לרפלקס הפרשת
החלב החוצה מהשד אל פי התינוק,כתוצאה מגירוי הפטמה.
ולכן ישנו ספק אם נשים שעברו ניתוח קיסרי ללא צירים, מסוגלות להפריש את הורמון האקסיטוצין
ביעילות רבה כמו יולדות שילדו בלידה טבעית.
"מחקר שנערך בשוודיה מספק תשובה לשאלה זו,על ידי כך שהוא מביא בחשבון את העובדה,שבכדי
להיות יעיל חייב האוקסיטוצין להיות מופרש בפעימות תכופות.המחקר הזה מצא שיומיים לאחר
הלידה,כשהתינוק יונק מהשד,נשים שילדו בלידה טבעית מפרישות אוקסיטוצין בפעימות חזקות מאד,ולכן
ההורמון הינו יעיל בהשוואה לנשים שילדו בניתוח קיסרי.יתרה מכך,לפי מחקר זה ישנו .מתאם בין הדרך
שבה מופרש הורמון האוקסיטוצין יומיים לאחר הלידה,לבין משך כל ההנקה.או במילים אחרות,משך כל
זמן ההנקה של האם את התינוק תלוי בצורת הלידה.אותו צוות מחקר שוודי מצאו שלנשים שילדו בניתוח
קיסרי חסרה העלייה החדה ברמה של הורמון הפרולקטין ב: 20-30 דקות הראשונות של ההנקה."
"ישנו עוד מחקר בנושא זה שנערך באיטליה,שלפיו כמות האנדרופינים שנמצאת בחלב האם בימים
הראשונים שלאחר הלידה ביולדות שילדו בלידה טבעית גבוהים במידה ניכרת מאלו שילדו בניתוח
קיסרי.ייתכן שהאנדרופינים יוצרים כמעין התמכרות של התינוק לחלב האם וכך נוצרת התחלה של הנקה
מוצלחת.
ישנם נתונים שנאספו ומאשרים באופן כללי,שתינוק שנולד בניתוח קיסרי(מיוחד בניתוח אלקטיבי)שונה
מבחינה פיזיולוגית מתינוק שנולד בלידה רגילה.הריאות והלב אינם עובדים באותו אופן,רמת הגלוקוז
בדמו של תינוק שנולד בניתוח נמוכות יותר,חום גופם נוטה להיות נמוך יותר במשך 90 הדקות הראשונות
לאחר הלידה.תגובות המערכת החיסונית שלהם שונה רמות האריתרופין וכמות התאים בדם גם היא נוטה
להיות נמוכה מזו של התינוקים שנולדו בלידה טבעית,כמו כן רמות הפרוגסטרון וההורמונים המווסתים
את פעילות בלוטת התריס וכן גם רמות האנזימים בכבד שונים לתינוקות אלו.
השיקולים הללו מביאים אותנו לחשוב שלידה בניתוח קיסרי ובמיוחד בניתוח קיסרי אלקטיבי תגרום
להנקה להיות קשה יותר ולפיכך תהיה גם קצרה יותר.משך זמן ההנקה
ואיכותה מושפעים גם משיטת ההרדמה.מחקר שנערק בדנמרק השווה 28 נשים שעברו ניתוח קיסרי
בהרדמת אפידורל ו28 נשים שעברו את הניתוח בהרדמה כללית ונמצא שנשים שילדו בניתוח תחת
הרדמה אפידורלית הינקו זמן רב יותר." ("לידה יוצאת דופן-ד"ר מישל אודנט).

עד שנת 1980 יולדות שילדו תינוקות בלידה קיסרית לא הניקו, משום שהיתה "אמונה" אצל הנשים, שיולדת
שעברה ניתוח קיסרי לא יכולה להיניק. רק בתחילת שנות ה-80 החלו יולדות להבין ולראות, שהנקה היא
אפשרית גם לאחר ניתוח קיסרי. מה גם שזו היתה התקופה שבה החלו לפתח את תחליפי חלב האם, ולכן לא
עשו עניין בנושא ההנקה. היה קל יותר לתת לתינוק שנולד תחליף חלב.כתוצאה מכך גם חל פיחות בהנקת
תינוקות בכלל.זאת ועוד שבזמנו ניתוחים קיסריים בוצעו בהרדמה כללית ושיעוריהם היו נמוכים יחסית.
כיום כששיעור הניתוחים הקיסריים הולך ועולה,רב האימהות שעוברות ניתוחים קיסריים מודעות ליתרונות
ההנקה ולכן הן מניקות את התינוקות שלהן,וזאת גם הודות למחקרים רפואיים המצביעים באופן ברור
לחלוטין את הקשר שבין המגע הראשוני של התינוק לאימו, ולהנקה מוצלחת מיד לאחר הלידה ובהמשך גם
על ההנקה בעתיד .הקרבה וההתקשרות של האם לתינוקה מעודדים את הפרשת הורמון האקסוטיצין שהוא
הורמון הגורם להפרשת החלב,וכן הורמון הפרולקטין האחראי על ייצור חלב-אם. ולכן כיום מעודדים את
האם להתקרב ולהיקשר לתינוק כמה שיותר מהר לאחר הניתוח, ועל כן ההתקשרות הראשונית בין האם
לתינוקה היא הקריטית.לכן חשוב מאד לתת ליולדת פרטיות מוחלטת במפגש הראשוני בינהם.בניתוח
חירום,ההרדמה שיבצעו ליולדת תהיה הרדמה כללית,אמנם היא קלה לביצוע,ונותת אפשרות גישה מהירה
לעובר שבמצוקה ,אך היא גורמת לאם להיות מחוסרת הכרה בזמן הניתוח ולאחריה,אך עם זאת התינוק יכול
למצוץ את פיטמת השד כבר כשעתיים לאחר הניתוח כשהניתוח נעשה בהרדמה כללית, קלה וקצרה,וגם אז
ישנו העניין של המפגש הראשוני ואיתו ההתקשרות של האם לתינוק על מנת לעודד את הפרשת ההורמונים
להם זקוקה האם בכדי שתוכל להניק את הרך הנולד.בלידה בניתוח אלקטיבי תחת הרדמת אפידורל או
ספיינל יכולה היולדת להניק את התינוק בעודה על שולחן הניתוח.למרות זאת ההתמקדות העיקרית תעשה על
סוג הניתוח יותר מאשר על סוג ההרדמה.מחקר שנעשה באנקרה שבטורקיה השווה את מועד התחלת יצירת
החלב ואת כמותו שנוצרה לאחר 24 שעות,בכמה קבוצות של לידות קיסריות,נמצא שתחילת ייצור החלב
הייתה מוקדמת יותר וכמות החלב גדולה יותר בנשים אשר נכנסו לניתוח קיסרי לאחר שהחלו בתהליך של
צירים לעומת נשים שילדו בניתוח קיסרי אלקטיבי.מכאן שהחשיבות בהופעת צירים למרות סיום הלידה
בניתוח היא חשובה ביותר משום שאישה העוברת צירים, גופה מפריש את ההורמונים שהיא זקוקה להם על
מנת להתחיל את תהליך ההנקה,לעומת נשים שילדו בניתוח אלקטיבי ולא היה לגופן את האפשרות להפריש
את ההורמונים החיוניים כל כך להתפתחות ההנקה.

רב הנשים זקוקות לעזרה בימים הראשונים,לפחות עד שהן מרגישות בנוח עם גופן.נשים אחרי ניתוח זקוקות
להרבה תמיכה פיזית ונפשית על מנת להצליח בהנקה. ולכן גם לאחר לידה קיסרית חשוב מאד הקשר עם
התינוק וחשוב להתחיל להיניק כמה שיותר מהר וזאת כמובן לפי ההרגשה והיכולת של כל יולדת באופן
אישי.ומשום כך יש לעודד אותן ולתמוך בהן ככל האפשר בכדי שהן תוכלנה לבסס את ההנקה אצל התינוק
אין עוררין על שידוע שהתזונה הטובה ביותר לתינוק היא חלב-אם.
 

פרק-8-VBAC

Vaginal Birth After Caesarean:- לידה וגינלית לאחר ניתוח קיסרי.
המשפט "פעם קיסרי תמיד קיסרי" היה שגור בפי נשים ורופאים כאחד עד שנות ה -90 משום שעד אז
האמינו כי יולדת שילדה בניתוח קיסרי אינה יכולה ללדת בלידה טבעית.
אולם בשנות ה90 חל מהפך בשיטת המדניות של המחלקות המילדותיות בארה"ב,אשר אפשרו לנשים
שילדו קודם לכן בניתוח אחד,ללדת בפעם הבאה בלידה נרתיקית,אם נסתכל על הנתונים שנאספו על
הנושא הנ"ל נראה שאחוז הנשים שיולדות ב VBAC הולך ועולה עם השנים, אם ב-1981 היה השיעור
3% הרי שבשנת 1998 עלה השיעור ל31% וכיום עוד הרבה יותר בין-80% 60%.זאת ועוד בשנים
האחרונות נשים מבינות את חשיבותה של הלידה טבעית על כל המשתמע מכך, מה גם שעל פי מחקר
שהתפרסם ב 06.02.04 מעריך כי הסיכון של לידה נרתיקית לאחר קיסרי הינו 0.5% ולכן כיום ישנן
יולדות רבות שלמרות שעברו ניתוח קיסרי ראשון, רוצות מאד ללדת בפעם הבאה בלידה טבעית, כיום
יכולים הרופאים לכמת את הסיכון שהיה ידוע רק באופן תיאורטי.
אך אין להקל ראש בעניין ה VBAC למרות שהסיכוי הינו קטן יחסית הרי שסיבוך הנגרם מלידת VBAC הינו משמעותי ביותר,הסכנה הכורכה בלידה כזו הוא קרע ברחם, הסכנה לאם היא בקרע רחמי רחב, והסיבוך בקרע שכזה הינו פגיעה במעי, דימום מאסיבי וזיהום רחמי, אשר מביא מחוסר ברירה לכריתת הרחם.הסכנה לעובר היא כשאספקת החמצן מהאם לעובר פוסקת, נוצר מצב של מצוקה עוברית חמורה שיכולה לגרום לפגיעה שכלית קשה ואף למוות.
גורמים המורידים את הסיכוי ל VBAC:
1.השראת לידה.
2.הגברת צירים.
3.השמנת יתר.
4.הריון עודף.
5.מקרוזומיה.
6.לידה שנייה המתרחשת בפחות מ 19 חודש מהניתוח. למרות שישנם רופאים אשר יאשרו לאישה
להיכנס להריון כבר מקבלת המחזור הראשון לאחר הלידה.

לאחר שקראנו את הנתונים נוכל לראות מיהן הנשים אשר הרופאים יאפשרו להן ללדת ב VBAC:
1.נשים שעברו ניתוח קיסרי קודם עם חתך רוחבי בסגמנט התחתון.
2.אגן האם מתאים קלנית.
3.העדר צלקות רחמיות אחרות.
4.העדר הוריית נגד אחרת ללידה וגינלית.(ד"ר משה בצר-מאמר על VBAC).

ממחקרים נמצא שנשים אשר עברו ניתוח קיסרי עקב מצג עכוז של העובר הן בעלות שיעור גבוהה ביותר
להצליח ללדת בלידה רגילה,שיעור הגבוהה פי 2 מנשים,שעברו ניתוח קיסרי מסיבות אחרות.
יתרונותה של לידת :VBAC
1.אישפוז קצר יותר.
2.הפחתה בסיבוכים בלידה ולאחריה כגון:אבדן דם,עירויי דם,זיהומים ואירועים טרומבואמבוליים.
יש לציין שמומלץ ניטור רציץ אך אין וודאות לחובת הניטור הפנימי, בארץ מקובל לבצע ניטור פנימי
לפעילות הרחם.
3.ההחלמה מלידת VBAC מהירה יותר מההחלמה מניתוח,החלמה מלידת VBAC הינה כמו החלמה מלידה
טבעית,מידת הטרואמה לאם הינה פחותה במידה ניכרת (ישנו סיכוי לחתך חיץ אם זו לידה וגינלית
ראשונה),מידת הטראומה לעובר גם היא פוחתת,משום שעובר שנולד בלידה ספונטנית כבר הבשיל לצאת
ועובר את התהליך ההורמונלי והפיזיולוגי של לידה רגילה,לעומת תינוק שנולד בניתוח אשר לפעמים גופו לא
מוכן ליציאה מהרחם אל העולם והפיזיולוגיה שלו שונה מזו של תינוק שנולד בלידה פזיולוגית-טבעית מידת
הטרואומה שלו מהניתוח גדולה מזו של תינוק שנולד בלידה טבעית.
4.הקשר הראשוני של האם לתינוקה מתאפשר בלידה כזו.
5.הצלחת הנקה טובה ולאורך זמן,וזאת בזכות הפרשה יעילה של ההורמונים ההכרחים להתחלה טובה של
ההנקה והיכולת להמשיך להניק לאורך זמן.
6.אפשרות ללדת בעתיד בלידות טבעיות עולה לאחר הצלחה ב לידת VBAC .

השראת לידה או הגברת צירים מפחיתות את הסיכוי ללידת VBACהוכח כבר שיש קשר בין השימוש
באוקסיטוצין ופרוסטגלנדינים לקרע של הרחם כ1% בלידות עם המזרזים לעומת 0.5 בלידות ללא מזרזים.

לסיכום:לידות ה VBAC כיום הינן בטוחות יחסית.לידות אלו מפחיתות את שיעורי הניתוחים הקיסריים
החוזרים,לידת VBAC צריכה להעשות בזהירות המרבית באופן מבוקר תוך התחשבות בנתונים שהבאנו
לעיל. רק באופן זה אפשר להבטיח תוצאות טובות יותר לאם ולעובר כאחד.
פרק-9-
אחוזי הניתוחים הקיסרים, ולידות VBAC בארץ ובעולם:
עד תחילת שנות השבעים שיעור הניתוחים הקיסריים ברוב המרכזים הרפואיים בעולם היה נמוך מ- 5%.
שיעורי הניתוחים הקיסריים בלידה ראשונה:בשנת 1999 שיעור הניתוחים היה .14.9% ובשנת 2002
שיעור הניתוחים עלה ועמד על 17.3%.
בשנת 2003 עלה שיעור הניתוחים הקיסריים שבוצעו ליולדת בלידה ראשונה ועמד על 21.2%,לעומת
זאת בשנת 2004 היה ירידה כמות ניתוחים קיסריים בלידה ראשונה ועמד בשנה זו על 19.17%.בעת
האחרונה אנו עדים למהפכת המידע ולשינוים חברתיים שהביאו לעיצוב מחדש של יחסי רופא – מטופל. לשינוי החברתי מתווספת תנופת החקיקה שתחילתה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והמשכה בחוק זכויות החולה. זכות החולה או המטופל לאוטונומיה בקבלתהחלטות בדבר בריאותו מובנת יותר ויותר לציבור הרחב ולקהילה הרפואית כחלק ממנוובעקבות התקדמות הרפואה שהפכה את הניתוח הקיסרי כיום להתערבות כירורגית בטוחה יותר מבעבר, הם אלו שהביאו כנראה לתופעה של יולדות המבקשות או דורשות ללדת
בניתוח קיסרי אלקטיבי בהעדר הורייה רפואית לניתוח,ואנו יכולים לראות זאת על פי הנתונים המובאים
לעיל.בישראל מתבצעים כ 28 אלף ניתוחים קיסריים מידי שנה,מתוכן 5% זאת אומרת 1400 לידות קיסריות על פי בקשת היולדת כלומר ללא סיבה רפואית.
אחוז הניתוחים הקיסריים שבוצעו בגלל רצון היולדת ללא סיבה רפואית בבתי חולים בין השנים
2002-2004 עמד 4%-5%,מכלל הניתוחים הקיסריים שבוצעו בשנים אלו.
3,700 ניתוחים קיסריים בוצעו על מנת למנוע נזק של שיתוק הזרוע לתינוק.
5,000 ניתוחים קיסריים בוצעו על מנת למנוע נזק במערכת העצבית של התינוק.
*בדיאגרמה המצורפת תוכלו לראות את התפלגות הסיבות לניתוחים קיסרים בארץ לשנת 2004.
אחוזי הלידות הניתוח קיסרי בבתי החולים בשנת 2005 עמד על 20% מסך כל הלידות שבוצעו בבתי
החולים בארץ.
כיום אחוז הניתוחים הקיסריים המבוצעים בארץ עומד על כ 20% לשנת 2006-2007.
שיעורי הניתוחים הקיסריים בעולם לשנת 2004:ארה"ב:26%,קנדה 23.3%, אנגליה21%, אוסטרליה
21.7%, גרמניה 22%,ברזיל –58%. קיימות מדינות כגון הולנד, שבדיה ודנמרק, בהן שיעור הניתוחים
קטן מ- 10%, והתמותה והתחלואה האימהית והסב- לידתית היא מהנמוכות בעולם.במספר מדינות
מתפתחות, דוגמת מדגסקר, ניגריה, זמביה ואחרות, מערכת הבריאות איננה יכולה לאפשר "גישה
חופשית" לניתוח קיסרי ושיעור הניתוחים נמוך מ 2%.
שיעור ה-VBAC עלה במשך השנים מ-3% בשנת 1981 ל-31% בשנת 1998.
אחוזי הקרעים שנגרמו בשנת 2004 בארץ עקב VBAC עמד על 0.15%.
ממשלת ארה"ב מימנה מחקר שכלל 46,000 נשים ונערך ב-19 מרכזים רפואיים. במחקר נמצא כי מבין
17,902 נשים,שילדו לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי, כ 0.5% (128) נגרם קרע ברחם, שנחשב
לסיבוך משמעותי,ועל כן כדאי מהימנע מראש מהגעה למצבים אשר מבוצעים בהם ניתוחים קיסריים שלא לצורך.

אחרית – דבר.
לאחר קריאת ולמידת כל הנתונים,אפשר לראות כיצד ישנה מגמת עלייה באחוזי הניתוחים הקיסריים כיום
בעולם בכלל ובארץ בפרט, ואפשר לומר בוודאות שחייהם של אימהות ותינוקות רבים ניצלו.אולם אין לזלזל
באחוזי לידות ה VBAC שאלו גם עולים בהתמדה, ולכן אפשר להסיק מכך, על פי נתונים אלו, ש:רוב
הנשים, אשר עברו ניתוח קיסרי אחד קודם, ורוצות ללדת בפעם הבאה, בלידה נרתיקית רגילה, יצליחו בכך
ובאחוזים גבוהים. כמובן שיש לדון על האפשרות הזו עם הרופא נשים,כי כמו שראינו שאחוזי הסיבוכים
בלידות VBAC הינן מזעריות,תמיד יהיה לנגד עיניינו גם האפשרות לסיבוך כזה או אחר.ולכן כל יולדת
אשר עברה ניתוח קיסרי קודם ויש לה את הנתונים ללידה טבעית ורוצה לקיים לידה כזו, טוב תעשה עם
תתייעץ עם הרופא שלה לגבי האפשרות ללדת בלידה רגילה,ולא תיגרר אחר המחשבה הרווחת בקרב חלק
מן הנשים כיום ש "פעם קיסרי תמיד קיסרי".
למרות כל זאת גם כיום אין זה ניתוח חסר סיבוכים.כרבע עד מחצית מן המנותחות ניצפים
דימומים, חום וזיהומים שונים כגון:דלקת ריאות,דלקת דרכי שתן ודלקת ורידים ולצערנו
אחת מכל 1000 עד 2000 נשים שנותחו בקיסרי נפטרות.
אך מה קורה לאחר הניתוח והשלכותיו על היולדת ותינוקה?
מחקרים שנעשו מראים באופן ברור כי יולדות שעברו ניתוח אחד,ואף יותר,יש להן סיכוי
גבוהה לשליות פתח,שליה נעוצה אשר תצריך כריתה של הרחם במקרים רבים,קרעים
ברחם,דימומים שהצריכו מתן עירויי דם,זיהומים ואנמיה.האם אלו נתונים שעומדים לנגד עינינו בכל פעם
שאישה נכנסת לניתוח, האם הם עומדים לנגד עייני היולדת,האם הצוות הרפואי מיידע אותה לגבי הסיכונים
וההשלכות של הניתוח לגבי עתידה המיילדותי?ובכן כמובן שבמקרי ניתוחים קיסריים בחירום אין מניעה
וחייבים לנתח,אך מה קורה בשאר המקרים?.


ובנימה אישית.
אמנם הניתוח הקיסרי הינו הליך אשר בוודאות מציל ומונע סיבוכים מידיים ועתידיים לאם
ולעובר, אך האם האחוזים הגבוהים של הניתוחים המבוצעים כיום באמת מוצדקים?האם
דעתנו קלה מידי בהתיחב לניתוח הקיסרי ? האם אנו כחברה כבר לא מאמינים ביכולתו של
גוף האישה שידע לייצר ולהבשיל לבדו את התהליכים והתנאים הטבעיים על מנת ליצור
ולאפשר לידה? והאם הפכנו לחברה חסרת סבלנות שאין באפשרותינו לתת ליולדת את
הזמן הדרוש לה ללדת בצורה טבעית?.
האם בכל המקרים שבה מנתחים יולדת,טובת היולדת היא לנגדם של הרופאים ,ולא
לאינטרסים אחרים שאינם של היולדת עצמה?
אלו שאלות שמצאתי לנכון לשאול לאור קריאת החומרים הרבים שעברו תחת ידי.
אין אני חלילה מנסה לגמד את יתרונויו של הניתוח הקיסרי,שהן עצומות לאין שיעור,מה
יכול להיות נהדר יותר, לראות יולדת ותינוקה שהיו במצב שיכול היה להסתיים בתוצאות
קשות,כשהם בריאים ושלמים,הרי זו תמצית כל העניין שבו אנו עוסקים.
ועל כן ראיתי לנכון לכתוב על הנושא המרתק הזה ולאפשר לכל יולדת לקרוא את המידע הזה,שהוא
חשוב כל כך,על מנת שתוכל ללמוד ולמה שניתן לצפות לכל אורך התקופה של הלידה בניתוח קיסרי,
לפניה ולאחריה.
בברכת לידה פוריה,ובריאה מתוך שמחה.
אסתי מנדלבאום


ביביליוגרפיה:
1."המדריך הישראלי לחינוך ללידה"-דר` עמוס בר וטלי רוזין מהדורת שנת 1998 בהוצאת:זמורה ביתן.
2."אינצקלופדיה להריון ולידה":ז`נט בלאסקאס,ד"ר יהודי גורדון. עריכה מדעית למהדורה עיברית:ד"ר איל שיף,פרופ` שלמה משיח.שבא הוצאה לאור. שנת 1989.
3."לידה פעילה-המדריך ללידה טבעית":ג`נט בלאסקאס.אלטרנטביות הוצאת לאור.עריכה מדעית מיכל בונשטיין.
4.**." לידה יוצאת דופן"-ד"ר מישל אודנט-תרגם מאנגלית:צביקה אגמון
5."לידה לדנית לאחר ניתוח קיסרי",ד"ר משה בצר,יחידת הריונות בסיכון,מחלקת נשים ויולדות,המרכז הרפואי אסף הרופא,ומרפאות"מכבי,ומאוחדת.
6.מיילדות 2004 פרופ` קופרמינץ מיכאל-החברה לרפואת האם והעובר.
7.דר` גרסרו רופאה בבית החולים שערי צדק,בהרצאה שניתנה בקורס תומכות לידה.
8.דר` סמואלוב ראש מחלקת ילודה בביה"ח שערי-צדק י-ם בהרצאה שניתנה בקורס תומכות לידה במכללת רידמן י-ם. בתאריך:27.11.2006
9.איימי שפירא- BPT,מדריכת הכנה ללידה,הדרכה בהנקה,עיסוי תינוקות בהרצאה בנושא:אנטומי-פיזיו של האישה לפני ההריון,בהריון,ובלידה.
10.טלי מגד יועצת הנקה מוסמכת IBCLC הדרכת הורים.בהרצאה שניתנה במכללת רידמן בקורס תומכות לידה שנת 2006-2007.
Lyndon-Rochelle M, Holt VL, Easterling TR, Martin DP, New England.10 Journal.11 of.Medicine Vol.345, 3-8 July 5th, 2001.
12. http://www.urbach-clinic.co.il/pnb1.aspx?pnb_id=8- מחבר: דר` מנחם פישר וחב` תאריך: 29.11.2006
13. http://www.urbach-clinic.co.il/pnb1.aspx?pnb_id=7 – מחבר: פרופ` מרק גלזרמן. תאריך:01.01.2005
14. http://www.genicolog.net/new/article.asp?fn=c%20section(6).htm
15. http://nashim.sheba.co.il/38/
16. http://www.yoledet.co.il/ceaserian.asp
17. http://www.infomed.co.il/questions/q_072305_6.htm
18. http://www.leida.co.il/index.asp
19. http://www.twins.org.il/index.php?sid=444&lang=he&act=page&id=18&str=ניתוח%20קיסרי
20 . http://www.midwives.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=194&CategoryID=42
http://www.clalit.org.il/meir/Content/Content.asp?CID=6&u=299 .21
22.http://nashim.sheba.co.il/102/85.htm
23. http://www.keshet-tv.com/Program.aspx?ProgID=164
24. http://www.vbac.com
1415.25. http://www.clalit.org.il/meir
26.. http://www.leIda.co.il