הפרעת קשב מייצגת לקות אורגנית במנגנון הקשב במוח. ראשוניותו ותפקודו המהותי של מנגנון הקשב, יוצר השלכות רבות ומגוונות על בעלי התסמונת. ללקות זו מספר מאפיינים המופיעים בכמה מישורים:
במישור הקוגניטיבי-התנהגותי - הלקות עשויה לבוא לידי ביטוי בבעיות בתחום הרצף, הסדר, רמת הארגון, מוסחות גבוהה וקשיי התמדה. לעיתים, מופיעים לבעלי התסמונת גם מאפיינים בתחום ההיפראקטיביות והאימפולסיביות.
במישור האורגני-התפתחותי, היא עשויה לבוא לידי ביטוי בהפרעות ויסות שונות – שינה, גדילה (משקל וגובה), אבני התפתחות, הרטבת לילה, בעיות בויסות חושי (בעיקרי בעור).
במישור החברתי-פסיכולוגי, היא עשויה לבוא לידי ביטוי בקשיים חברתיים, קשיים בקריאת קודים חברתיים וכדומה.
במישור התפקוד הניהולי, היא עשויה לבוא לידי ביטוי בשימוש וליקויים בתפקודים הניהוליים הבאים לידי ביטוי הן בתהליכים המטא-קוגניטיביים (חשיבה) והן בתהליכי ויסות המידע בין חלקי המוח.
ביטוייה של ההפרעה ניכרים בכל מחזור החיים והיא מאפיינת כ 10% מכלל האוכלוסייה, ובשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. בכל קבוצת גיל קיימים מאפיינים הייחודיים לה. ניתן לראות מגמה שעם העלייה בגיל, קיימת ירידה בהופעת התסמינים מהתחום ההיפראקטיבי ויש עליה בהופעת תסמינים פנימיים של הרס (דיכאון, מצבי רוח וכדומה).
לכן, קיימת תמימות דעים בקרב החוקרים על החשיבות של האבחון המוקדם. למרות שבספרות מוצאים את מאפייני הפרעת הקשב מגיל 7, ניתן להתחיל לטפל כבר מגיל 5. קיימים סממנים מוקדמים היכולים להוות מעין ברומטר המעיד על פוטנציאל להימצאות הפרעת קשב. התייחסות נכונה לסימנים המוקדמים, גם אם בעתיד יתבררו כסימני אקראיים, תעניק לילד ולהוריו כישורי התמודדות טובים יותר.
במאמר הנוכחי יוצגו מספר מאפיינים מוקדמים המאפיינים הפרעת קשב עוד טרם 4.
מאפיינים הריוניים-לידה: קיימות עבודות, שמראות כי באופן ממוצע, לילדים לקויי קשב יש יותר תנועות עובר מהממוצע (גם לאלו שהתפתחו בעתיד כבעלי הטיפוס הלא-קשוב, כלומר ללא מרכיב ההיפראקטיביות). עבודות נוספות הראו, כי כ- 25% מלקויי הקשב נולדים במשקל לידה מחוץ לטווח הנורמה, קרי פגים או משקל מעל 3,900. בעבר סברו שהפגות היא שגורמת ללקות הקשב, היום כבר יש יותר ויותר עובדות המציגות תשתית תיאורטית ברוח דברים אלו.
בשנה הראשונה: בשנה הראשונה קיימת קבוצת תסמינים היכולה להעיד על פוטנציאל להימצאות הפרעות קשב, ובכלל זה: התרגלות איטית למחזור שינה (במצב נורמלי כ- 3-4 חודשים לאחר הלידה, אמור להיות רצף שינה סביר עם הפסקות הנקה), לעיתים מזהים תכונה לפיה הילד מתחיל לעקוב אחרי כל גירוי בחדר, כבר מגיל חודשיים. לעיתים מופיע קושי במעבר בין מצבי תודעה (שינה לעירות ולהיפך).
שנה עד שלוש: התפתחות מוטורית מהירה לצד התפתחות שפתית דבורה איטית, אולם מרגע שהחלו לדבר דברנות רבה ומופרזת, פער בהתפתחות בין שפה אקטיבית ושפה פסיבית, שימוש בעולם דמיוני עשיר מאוד, בעיות שינה (הירדמות) , רגישות חושית (אור, קול, מגע, ריח), אכילה לא מאוזנת. לאחרונה נוכחתי לדעת מעדויות קליניות על ילדים לקויי קשב, כי הם נוטים לפתח חום ללא כל סיבה נראית לעין ולאחריו מגיעה קפיצת גדילה, אולם טרם ראיתי מחקר מקיף שנערך בנושא.
שנה רביעית: דברנות רבה, סקרנות גדולה, בתנועה מתמדת, התעוררויות תכופות בלילה, הרטבת לילה (אצל לקויי קשב יכול להימשך עד גיל 8 ויותר), במצבים יותר קיצוניים קשיים בגן, בעיות התנהגות, התקפי זעם, ערמומיות.
זוהי רשימה של תופעות שיכולות לרמז על הפרעת קשב עתידית או יכולה להיעלם מעצמה. כמובן, שאין לצפות שכולן יופיעו בילד עם הפרעת קשב. אבל, אם אתם הורים שיודעים שאתם עצמכם סובלים מהפרעת קשב, או למישהו אחר במשפחתכם הגרעינית יש הפרעות קשב מאובחנות, סממנים אלו יכולים להוות נורת הזהרה.
ראיתם מאפיינים כאלו, מה לעשות ?
ראשית, עד גיל 5 לא מקובל לאבחן ולטפל בהפרעות קשב. התארגנות בבית ויצירת
אווירה ברורה ותומכת, יכולה להקל מאוד על בעלי התסמונת גם בגיל הזה, ולעיתים עשויה להוביל לכך שלא יתפתחו בעתיד תופעות נלוות כמו היפראקטיביות, התקפי זעם, אימפולסיביות, קשיים חברתיים, ירידה בדימוי העצמי ודוגמתם.
חשוב מאוד שההורים יבנו מגיל צעיר מאוד סביבה ברורה סביב הילד - סדר יום ברור ואחיד. הרבו בדיבור עם הילד ושוחחו איתו, אל תשוו את קצב התפתחותו לזה של אחיו, הילד מהר מאוד ירגיש בכך. במידת האפשר, נסו להשאיר אותו בבית או עם מטפלת אחת עד גיל שנתיים-שנתיים וחצי, זאת כדי שיצבור ביטחון בהתקשרות.
למרות שזה נוח, לא להרבות להושיב את הילד מול הטלוויזיה, אפילו אם הוא מבקש. לנסות להימנע מצפייה בטלוויזיה בפרק זמן העולה על שעתיים ביום (סה"כ), יש אף עבודות שמציעות זמן קצר יותר ,של עד שעה ביום.
חשוב להקפיד מאוד על נושא השינה. ללקוי קשב רבים יש בעיית שינה, הרגלים התנהגותיים הם גורם מרכזי בהישנות הבעיה ובחומרתה.
נסו לספק לילדכם ביטחון בהרגשתו, גם אם הוא מדמיין ומספר לכם כי הוא רואה מפלצות וחיות אחרות בחדרו, עיבדו דרך עולמו שלו להתמודד עם זה. אל תטילו ספק במה שהוא מרגיש. בעתיד, כלי זה של דמיון ישמש אותו ככלי חשוב מאוד בעיבוד מידע חברתי בעזרת אינטליגנציה רגשית, וחשוב שילדיכם יפתח אמון בעצמו ובהרגשתו.
למעוכבי השפה, מומלץ לספק את "שפת התינוקות" (שפת הסימנים שפותחה עבור התינוקות) כדי לאפשר לו ערוץ תקשורת וללמד אותו להראות לכם מה הוא רוצה, כשאתם לא מבינים.
ילד שאינו מצליח להביע עצמו ואין מספקים לו אלטרנטיבה, חווה תסכול רב, דבר שיכול לבנות חוויות של כעס, התפרצויות זעם ובכי.
הילד יהיה מתוסכל מחוסר יכולתו לתקשר בכל מקרה, אבל אם תתייחסו לנקודה זו בלי להפעיל לחץ על הילד, הוא יעבור זאת יותר בקלות.
כשהילד יגיע לגיל 5 כדאי לאבחן אותו במסגרת מרפאת התפתחות הילד המכירה הפרעות קשב או אצל פסיכיאטר ילדים.
זכרו, גם אם הילד מסתדר בגן ויש לו הפרעת קשב, אין זה אומר שהוא לא יכול להפיק מעצמו יותר, עם הבנה נאותה של מקור קשייו.
לבסוף, ברצוני לציין, שלמרות כל הדברים שנאמרו לעיל, להפרעת קשב יתרונות לא מעטים. טיפול נכון והתייחסות נאותה, יחשפו את היתרונות הטמונים בהפרעת הקשב.
*לפורום הייעוץ של גיל מאור,
יועץ מומחה להפרעות קשב וריכוז (ADHD)
אתר אינטרנט:
|
