www.leida.co.il   
 

רפלקסולוגיה בלידה: שימושים, יתרונות, חוויות

 מאת: משה קרוצ`יק

 

הטיפול הרפלקסולוגי יכול לסייע רבות בשלבים השונים של הלידה, וכתוצאה מכך לעזור לאמא לנהל את האנרגיה שלה בצורה יעילה ובהקשבה לצרכי הגוף והנפש.

אם מנוסה אשר עברה את תהליך הלידה, יודעת היטב כמה חשוב להיות מרוכזת וממוקדת בעבודת לידה תקינה, תוך שימור מירב הכוחות לרגעים הקריטיים של הלידה. מומלץ לכל אישה לקראת לידה להיות מודעת לכך שגופה מכיל את כל אשר תצטרך למטרות חווית לידה מענגת.

 לידה לא חייבת להיות חוויה טראומטית, מפחידה או מסוכנת, אם היולדת ובן זוגה יידעו לעבוד תוך הקשבה לגוף וצרכיו, באהבה וברוגע.
 גוף האישה מספק את כל התרופות לעבודת לידה מוצלחת. צריך רק לדעת כיצד להשתמש בהם.
 
הרפלקסולוגיה, בהיותה שיטת טיפול טבעית, עדינה ולא חודרנית, מסייעת בכל תהליך הלידה, ומטרתה לגרום לכך שהאישה תנצל את משאבי האנרגיה הנמצאים בגופה באופן טבעי ותלמד להמריץ אותם, על מנת להימנע משימוש בתרופות וחומרים כימיים אחרים כגון זירוז, הרדמה אפידוראלית, ועוד (אלא במקרי צורך או חירום).
 
הדוגמאות הבאות מעידות על יעילותו של הטיפול הרפלקסולוגי במהלך הלידה:

 
ויסות עוצמת הצירים
 
הרפלקסולוגיה מאפשרת להגביר או להנמיך עוצמת הצירים בהתאם ל'יעילותם'. ציר חזק שלא מסייע לפתיחה אינו ציר 'מועיל', ולפיכך הפחתת עוצמתו תקל על היולדת בכך שתמנע בזבוז אנרגיה על ציר חזק שאינו תכליתי. 

תאור מקרה


גילה, בהריון ראשון, הגיעה לבית החולים בשבוע 40 +3 עם צירים חזקים ופתיחה של 2 ס"מ.
גילה חוברה למוניטור מייד אחרי קבלתה.
לאחר כשעה, לא היה שינוי בעוצמת הצירים. כמו כן, לא היתה התקדמות בפתיחה.
גילה הרגישה כאבים עזים, בעודה שוכבת, מחוברת למוניטור אשר הגביל את ניידותה, דבר שרק גרם להגברת תחושת הכאב.

יש מצבים בהם השיקולים הרפואיים לא תמיד תואמים את היכולות הנפשיות של המטופלים. במקרה של גילה, התחילו הרופאים לדבר בקול רם על אפשרות זירוז הלידה במתן פיטוצין. אמנם לפי המקרים המוכרים בחדר הלידה, הדבר היה מביא לצירים מיידיים ולפתיחה יותר מהירה, אך מצב זה היה בא על חשבון הטשת הכוחות של גילה וגם נגד רצונה שלא לקבל זירוז או הרדמה אפידוראלית.

האפשרות השניה היתה היה להנמיך משמעותית את עוצמת הצירים בעודה שוכבת במיטה ומחוברת למוניטור, באמצעות רפלקסולוגיה.
ההנחה היתה שעם הנמכת עוצמת הצירים ותכיפותם, תחושת הכאב תשתנה בהתאם, וכך תוכל גילה לנוח יותר זמן בין הצירים, וכן לשמור ולחדש כוחות לקראת השלבים הבאים של הלידה.

ההחלטה הוכיחה עצמה. זמן קצר לאחר התחלת העבודה על הנמכת עוצמת הצירים, הרישום הגראפי של הצירים במוניטור השתנה: במקום לתאר שיא ('פיק') של ציר חזק במיוחד, המוניטור התחיל לתת רישום של צירים נמוכים וקצרים בהרבה, דבר שהשתקף, כמובן, בהרגשה של גילה.

אופן העבודה היה כדלקמן:
תנועות עדינות ברפלקס הרחם - נגד כוון השעון - בין הצירים, יחד עם
עבודה על הרפלקסים של מקלעת השמש ושל עמוד השדרה, במיוחד בחוליות הגב התחתון.
לאחר כ-5 דקות כבר הורגשה הקלה שאיפשרה עבודת לידה נהדרת בהמשך.
לאחר הפוגה זו, שנערכה כ-30 דקות, גילה היתה מסוגלת הרבה יותר לקדם את הלידה.
גילה ילדה בת יפהפיה בלידה שנערכה 6 שעות בלבד, ללא צורך בפיטוצין, אפידורל או אפיזיוטומיה.
 
זירוז טבעי (גרימת הפרשת אוקציטוצין - הורמון הנחוץ ליצירת צירים)
 
שימוש נוסף בטיפול רפלקסולוגי בלידה הוא במצב של היעדרות צירים.
 
תאור מקרה

ורד הגיעה לחדר הלידה לאחר 36 שעות אישפוז במחלקת סיכון גבוה בהיעדר צירים, עם פתיחה של 2 ס"מ ולאחר ירידת מים.
הרופא החליט על מתן פיטוצין לצורך יצירת צירים וקידום הלידה.
ורד אסמטית ופוחדת שמתן הפיטוצין יכניס אותה למצב של קוצר נשימה והיפרוונטילציה. בנוסף, ורד מאוד מאוכזבת מהעובדה שהלידה לא תתרחש כמו שהיא חלמה, ללא שום התערבות, בצורה הטבעית ביותר.
 
בהתייעצות עם הרופא והמיילדת, הגענו להסכמה על ביצוע ניסיון ליצור צירים באופן טבעי, על ידי טיפול רפלקסולוגי. הרופא הסכים לדחות את תחילת מתן הפיטוצין בשעה.
עם הבשורה של דחיית הפיטוצין, ורד התעודדה והחלה לשתף פעולה בטיפול הרפלקסולוגי.
מייד לאחר תחילת הטיפול ורד הרגישה את הצירים הראשונים בתחושת שמחה, כמעט אופוריה, על כך ש"ניצלה" מהפיטוצין. הצירים התגברו ואפשרו לורד להתרגל אליהם בהדרגה, בעזרת שימוש בתנועתיות ונשימה.

לאחר כשעה של טיפול רפלקסולוגי, כבר היו לורד צירים תכופים, 'יעילים', ופתיחה של 6 ס"מ.
גם כאן לא היה צורך במתן פיטוצין, אך ורד הסכימה לקבל הרדמה אפידורלית בגלל הרגשה של תשישות וחוסר אוויר.

הטיפול כלל:
עבודה אינטנסיבית על רפלקס בלוטת ההיפופיזה, לצורך הפרשת אוקציטוצין שיביא ליצירת צירים. הצירים התחילו מיד.
עבודה על רפלקס הרחם, על מנת שקולטני האוקציטוצין יקלטו את ההורמון בצורה יעילה וכדי למנוע מצב של היפרטוניה של הרחם.
עבודה על רפלקס הסימפיסיס פוביס, על מנת ליצור מצב של הגמשה והתרחבות.
עבודה על הרפלקסים של מקלעת השמש, על מנת לתרום להרגעה ולהרפיה שיתרמו להפגת הכאבים.
עבודה על הרפלקסים של חוליות הגב התחתון, כדי להרפות את פלח התחתון של הגוף.
 
הפגת כאבים בכלל וכאבי גב בפרט

בעת תחושות כאב, גוף האדם יודע להפעיל מנגנוני הגנה מתאימים.
אלא שבסיטואציות מסויימות, כגון בעבודת הלידה, תחושת הכאב היא לרוב כל כך חזקה, אינטנסיבית ומתישה כך שאין ליולדת את הסבלנות הנדרשת לפעילות של מנגנונים אלה.
ההתמודדות עם הכאב נעשית אף יותר בעייתית בעת הלידה כשהיולדת שוכבת, מכמה סיבות: לחץ של העובר על הסקרואיליאק - תנוחה שמגבילה את התנועה ואת הנשימה הנכונה, היעדר אפקטיביות כח הגרביטציה בלידה וכו'.

הטיפול הרפלקסולוגי מתמקד בעיקר ברפלקסים של הגב התחתון, פלג הגוף התחתון וברפלקסים של מקלעת השמש.

סיוע במתן שתן
 
הלחץ שהעובר מפעיל על שלפוחית השתן הוא אחת הסיבות לקשיים במתן שתן. סיבה אחרת, יותר נפוצה בלידות בהן יש התערבות רפואית, היא הצטברות של כמות נוזלים גדולה בגלל עירוי שהיולדת מקבלת. במצב של מתן הרדמה אפידוראלית הקושי למתן שתן גובר, היות שקיים גם ריבוי נוזלים וגם קושי להפעיל את מנגנון מתן השתן.
 
תאור מקרה

סימה, בלידתה השלישית, התקשתה לעבור לידה טבעית וקבלה אפידורל כשהיתה לה פתיחה של 5 ס"מ ולאחר 4 שעות של עבודת לידה.
שעה לאחר מתן האפידורל (בכמות שאיפשרה לה להרגיש את הצירים) הלידה לא התקדמה והפתיחה המשיכה להיות 5 ס"מ.
הפתרון שהמיילדת הציעה היה לעזור לסימה לרוקן את שלפוחית השתן באמצעות קטטר, אלא שסימה פחדה שהדבר יגרום לה לכאבים ולזיהומים. המיילדת גילתה הבנה ושנינו הסכמנו לעבוד בצורה אינטנסיבית על הרפלקסים של כל מערכת השתן: כליות, שופכנים ושלפוחית.

לאחר 20 דקות סימה הצליחה לתת שתן ברצונה וכך המשיכה בכל מהלך הלידה.
לא היה צורך בקטטר.
 

סיוע בפעילות המעי (ועל ידי כך סיוע ליצירת צירים תקינים יותר)
 
להפעלת המעי בלידה קיימים כמה יתרונות:
א. קל יותר ונוח לגשת ללידה עם 'בטן ריקה'. נכון, וקורה, שנשים רבות מרוקנות את המעי בתהליך הלידה, אך לעיתים קרובות זה גורם לתחושה של אי-נוחות ומבוכה.
ב. על מנת להימנע מחוקן לא רצוי בעת הצורך.
גירוי של הרחם: התנועה הפריסטאלטית של המעי גורמת לגירוי של הרחם וזה מנצל את הגירוי הזה ליצירת אוקציטוצין, הנחוץ ליצירת צירים.

הרפלקסים המעורבים: רפלקסים של המעי הדק, המעי הגס והחלחולת.
 
בחילות, צרבות והקאות
 
הדרך לטפל בתופעה זו היא על ידי עבודה עדינה אך ממושכת על הרפלקסים של הקיבה, על מנת להרגיעה; על הסרעפת, בכוונת להרפותה; ועל הושת (מלמעלה למטה,) כדי לתקן את התנועה הפריסטאלטית.
 
היפרוונטילציה ונשימה לא תקינה
 
יולדת עלולה לפתח מצב של היפרוונטלציה בעקבות פאניקה ואובדן שליטה.

ברפלקסולוגיה בלידה, אנו עובדים בצורה ממושכת על כל הרפלקסים של מערכת הנשימה, כולל הסרעפת ומקלעת השמש.
זה תורם לנשימה יותר תקינה, תוך כדי הרגעה והרפיה.
 
ויסות הטמפרטורה בגוף

טמפרטורת הגוף נוטה לעלות במהלך הלידה.
לפי פרוטוקולים בחדר לידה, בבתי חולים מסויימים, כשהטמפרטורת הגוף של היולדת חוצה את קו ה-38 מעלות, נהוג לתת אנטיביוטיקה.
אמנם מקור עליית החום אינה תמיד ידועה בוודאות, אך לאור חשש מזיהומים, במהלך לידה לא לוקחים סיכונים.
האנטיביוטיקה ניתנת מחשש לזיהום, גם אם אין זיהום, בעוד הטמפרטורה יכולה, למעשה, לעלות מסיבות שונות, כגון התרגשות, או תופעת לוואי של הרדמה אפידורלית וכו'. 

תאור מקרה

אירית עברה לידה ראשונה ארוכה ומסובכת.
7 שעות לאחר ירידת המים ועם פתיחה של 4 ס"מ, טמפרטורת הגוף של אירית התחילה לעלות בהדרגה.
החשש היה כי מדובר בזיהום.
כשהחום הגיע ל-37.8 המיילדת שאלה אותי האם קיים 'פתרון פלא' ברפלקסולוגיה להורדת החום, על מנת למנוע מתן אנטיביוטיקה.

השבתי בחיוב, אם כי לא בלב שלם היות שלא הייתי בטוח שזה יעזור. אבל שיקול המיילדת היה: אם יש זיהום, החום יעלה שוב, אם לא, סביר להניח שאין זיהום.
לאחר 40 דקות של טיפול רפלקסולוגי ממוקד להורדת הטמפרטורה, המדחום ציין 37.3 וכך ניצלה אירית מקבלת אנטיביוטיקה אשר כנראה היתה מיותרת במקרה שלה.

הרפלקס בכפות הרגליים: רפלקס ההיפוטלמוס, ממוקם בבוהן.
 
 
סיוע בשחרור השלייה
 
לעיתים, גם במקרים בהם התינוק כבר נולד, ויש שמחה בחדר לידה, כולנו מחזיקים את ה"מזל טוב" בפה - חסר רק דבר אחד כדי שהלידה תסתיים בשלום: שחרור השליה.

לאחר ילידת התינוק, השיליה סיימה את תפקידה.
מה שהיה במשך 9 חודשים מקור המזון לתינוק, נפרד באופן טבעי מהרחם ומשתחרר מהגוף. ברגע  שהלידה מסתיימת, הרחם מתכווץ במהרה לכדי גודלו המקורי.
אם השיליה לא משתחררת בזמן, עלולה להתפס בתוך הרחם, דבר שמחייב פעולה כירורגית דחופה.

באופן טבעי ואם הכל תקין, השיליה משתחררת תוך 15 דקות בממוצע לאחר ילידת התינוק. אלא שלפעמים לוקח לה קצת יותר זמן, בגלל היעדר צירים. במקרה כזה, יש 'ליצור' צירים.
לעיתים, נותנים ליולדת מנה נוספת של פיטוצין, ותוך כמה דקות, השיליה יוצאת החוצה.

הפיתרון הרפלקסולוגי: יצירת צירים חדשים על ידי המרצה מחודשת של רפלקס בלוטת ההיפופיזה, במרכז הבוהן.
זה עובד!

ואז אפשר להגיד בלב שלם: מזל טוב!!!

 
 
כל הזכויות במאמר זה שמורות למשה קרוצ'יק -  2008
 
*משה קרוצ'יק הינו רפלקסולוג, דולה ומדריך הכנה ללידה, מייסד ויו"ר הפורום הישראלי לרפלקסולוגיה
www.isreflexology.com
 

 

מרצה בינלאומי ברפלקסולוגיה, המלמד רפלקסולוגיה בהיריון ובלידה בבתי ספר רבים לרפלקסולוגים במיילדות ברחבי העולם
ניתן לבקר באתר 
www.maternityreflexology.net
המוקדש כולו לרפלקסולוגיה בהיריון ובלידה
פרטים לקשר:
0547-341961
או במייל
innaymauri@yahoo.com