יש הטוענים כי שמו של הניתוח ניתן לו משום שיוליוס קיסר עצמו נולד באמצעותו. אחרים מעלים גירסאות אחרות, אך בכל מקרה, בעוד שבעבר הרחוק הוא שימש בעיקר להוצאת העובר מרחם אמו לאחר שנפטרה (!), הרי היום זהו ניתוח המשמש להצלת חייהם של תינוקות ואמהות רבות.
מהי שכיחות הניתוח הקיסרי?
לפני 20-15 שנים, רק 5 נשים מתוך 100 יולדות עברו ניתוח זה, ואילו כיום השיעור עומד על כ- 15 נשים ל- 100 וישנם מרכזים שבהם השיעור מגיע ל- 20-25 נשים לכל 100 יולדות. אם בתחילה שעור הסיבוכים היה גבוה ביותר, הרי שבשנים האחרונות הוא ירד באופן תלול בשל השיפור בטכניקה הניתוחית ובדרכי ההרדמה, היכולת לתת עירוי דם וגילוי האנטיביוטיקה.
למרות כל זאת, גם כיום אין זה ניתוח חסר סיבוכים. בכרבע עד מחצית מן המנותחות ניצפים דימומים, חום, זיהומים שונים כגון: דלקת ראות, דלקת דרכי שתן ודלקת ורידים ולצערנו, אחת מכל 1000 עד 2000 נשים מנותחות נפטרת.
מהן ההוראות (האינדיקציות) לביצוע ניתוח קיסרי?
לאור זאת , ברור שהניתוח יבוצע רק כאשר אין ברירה אחרת, או שהברירה האחרת גרועה יותר לעובר, לאם, או לשניהם.
מקובל כיום לבצע ניתוח קיסרי (לידה בחיתוך דופן) במקרים הבאים:
* לידה נרתיקית (רגילה) אסורה ומסכנת את האם או את העובר, כמו למשל שיליה המכסה את צוואר הרחם בשלמותו
* ניתוח קודם לתיקון רחם בשל מום מלידה
* חבל טבור הנולד לפני העובר עצמו.
קבוצת סיבות אחרת היא:
* צורך בלידה מיידית, כמו למשל בסכרת, יתר לחץ דם, גדילה לקויה של עובר בתוך הרחם, ירידת מים וזיהום הרחם, כאשר אין כל סכוי שלידה רגילה, נרתיקית, תתרחש בזמן הקרוב.
קבוצה זו מהווה כמחצית מן הסיבות לניתוחים קיסריים.
מנחים ומצגים פתולוגיים:
* מצג רוחבי של העובר ברחם
* לעיתים מצג עכוז
קבוצת סיבות זו, מהווה כשליש מכלל הסיבות, וכוללת מצבים נוספים שבהם מעבר העובר אינו אפשרי, כמו:
* אי התאמה בין גודל ראשו של העובר לאגן אימו
* אי התקדמות הלידה.
קבוצת סיבות נוספת היא מקרי חירום, המהווה כחמישית מכלל הסיבות, וכוללת:
* דמם נרתיקי
* צניחת חבל טבורי
* סבל עד סכנת מוות לעובר
קבוצת סיבות אחרונה וחדשה יחסית היא רצון האישה ולא מסיבה רפואית.
יותר ויותר רוווחת האפנה של לידה בניתוח קיסרי משיקולים כמו המנעות מהכאב ומהטרחה שבלידה רגילה, הרצון ללדת ביום ובשעה מסוימת, ידע מוטעה שלידה בניתוח קיסרי טובה יותר לתינוק, או טובה יותר לאישה.
על פי מחקרים שנעשו בישראל ובארצות אחרות נמצא שכמחצית מרופאי הנשים מסכימים לאפשר לנשים לעבור ניתוח קיסרי על פי בחירתן. מענין שאותם רופאים היו מעדיפים לידה נרתיקית, רגילה לעצמן או לנשותיהם.
התייחסות מיוחדת מוקדשת לנשים שילדו בעבר בניתוח קיסרי. בבואן ללדת בשנית, יש לשקול באם תתקיים לידה רגילה או שוב יבוצע ניתוח קיסרי .
באם אין הוריית נגד כדאי מאד לשקול לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי, ובמקרים מיוחדים אפילו לאחר
2 ניתוחים קיסריים.
לאחר 3 ניתוחים קיסריים הלידה הבאה תהיה אף היא בניתוח קיסרי.
אוסיף הערה אישית שכבר ביצעתי ליולדת אחת את שלשת הניתוחים הקיסריים האחרונים שלה לאחר שבעה ניתוחים קיסריים קודמים.
בהמשך תמצאו את רשימת המצבים בהם לא תבוצע לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי.
יש לדעת שעל פי הנתונים במחקרים רפואיים עדכניים נמצא כי אישה המבקשת ללדת באופן רגיל, נרתיקי, לאחר שילדה בעבר בניתוח קיסרי, מעלה את הסיכון לקרע הרחם פי 3 ביחס לאישה שלא עברה ניתוח קיסרי בעבר. והיה ויקרה הקרע הרחמי הסיכון למות עובר הוא פי 10 ביחס לאישה שלא עברה ניתוח קיסרי. על הרופא להציג נתונים אלו לכל אישה על מנת שתוכל להחליט בתבונה.
מחקרים שנעשו בנושא מוכיחים ששיעור הסיבוכים הבאים גבוה יותר אצל נשים שעברו מספר ניתוחים קיסריים לעומת נשים שעברו ניתוח קיסרי אחד בלבד:
* שלית פתח
* שליה נעוצה [ שליה הנדבקת לדופן הרחם ומחייבת במקרים רבים כריתת רחם]
* קרע רחם
* דימומים שהצריכו מתן ערוי דם
* זיהומים
* אנמיה [חוסר דם]
המסקנה ממחקרים אלו שכדאי להימנע מניתוח קיסרי שאינו מבוסס על שיקול רפואי.
במקרים הבאים ההמלצה היא לעבור שוב ניתוח קיסרי:
I. אשה שבהריון השני מגיעה עם מצב המונע מעבר העובר דרך אגן אמו, כמו מנח רוחבי, תעבור ניתוח קיסרי חוזר.
II. אם החתך ברחם בזמן הניתוח הקיסרי הראשון היה אורכי ולא רוחבי (השני שכיח יותר ושימושי יותר מן הראשון), הלידה החוזרת תהיה שוב בניתוח קיסרי, מחשש של קרע הרחם.
III. בדרך כלל, לאחר שני ניתוחים קיסריים יבוא הניתוח השלישי. מעניין לדעת שידועים מקרים של נשים שעברו חמישה ואף שבעה ניתוחים קיסריים. עם זאת לעתים מאפשרים לאישה שעברה 2 ניתוחים קיסריים ללדת בדרך הרגילה, הנרתיקית.
אלו שיטות ניתוחיות קיימות?
קיימות שיטות ניתוחיות שונות, אשר מתחלקות לפי סוג החתך בעור הבטן ולפי סוג החתך ברחם. א. בעור הבטן - ניתן לבצע חתך עורי אורכי באמצע הבטן, בדרך כלל בין עצם החיק לבין הטבור, או חתך רוחבי בגובה קו שערות החיק.
ב. ברחם ניתן לבצע חתך רוחבי או חתך אורכי, כאשר הראשון נפוץ יותר מן השני. כיום, הניתוח מתבצע בדרך כלל בחתך עורי רוחבי ובחתך רחמי רוחבי.
לעיתים ניתן לשלב בזמן הניתוח הקיסרי קשירת חצוצרות לצורך מניעת הריון בעתיד, או כריתת רחם לאותה מטרה. הפעולה הראשונה מקובלת יותר והשניה מבוצעת רק כאשר קיימת סיבה נוספת המחייבת כריתת הרחם. ככל ניתוח, יש לבצע את הניתוח הקיסרי בהרדמה. קיימות מספר שיטות להרדמה, כאשר המקובלות יותר הן הרדמה הכללית, וההרדמה הגבית (אפידורל, זריקה בגב).
מה לגבי ההרדמה?
השיקולים המנחים את הרופא בבחירת ההרדמה הכללית הם: צורך מיידי ודחוף בניתוח (כמו דמם, או סכנה לחיי העובר), חוסר אפשרות לביצוע הרדמה גבית (זיהום במקום או שבר חוליות באיזור המתאים), או העדפה עקב נסיונו של הרופא המרדים.
יתרונותיה של ההרדמה האפידורלית מתבטאים בכך שהיא מקטינה את סכנת שאיפת תוכן הקיבה לריאותיה של היולדת בזמן ההרדמה וכן שהסיכוי לדיכויו של העובר, עקב חומרי ההרדמה, קטן יותר. ישנם מרכזים המעדיפים הרדמה כללית ואחרים המעודדים הרדמה גבית. כל שיטה ויתרונותיה וחסרונותיה, כל מרדים ונסיונו, כל בית חולים ואפשרויותיו.
בכל אופן, היום כשכל יולדת שישית או שביעית עוברת ניתוח קיסרי, יש להתייחס לכל אחת המגיעה לחדר לידה כמועמדת אפשרית. בשל כך, חשוב שיולדת תשאר בצום במשך הלידה ורצוי לא לאכול סמוך לשעת ההגעה לבית החולים.
לפני הניתוח הרופא מסביר לאשה את הסיבות שהניעו אותו להעדיף לסיים את הלידה בניתוח חיתוך דופן ("ניתוח קיסרי") ואף מחתים את היולדת על טופס הסכמה מיוחד אשר בו רשום כי היא מבינה את סיבת הניתוח ומהותו ומסכימה לכך. בהמשך מגלחים את עור הבטן ומבצעים את שאר ההכנות לניתוח.
לאחר הניתוח נהוג להשגיח על היולדת מספר שעות בחדר התאוששות ואחר כך היא מועברת למחלקה לאישפוז למשך 5-7 ימים, בהתאם להתפתחות. מתן אנטיביוטיקה או מתן תרופות נגד כאבים נעשים על פי החלטת הרופא.
כדאי לדעת כי רוב החוטים שבהם משתמשים בניתוח נמסים מעצמם, אך החוטים שבהם תופרים את עור הבטן ואשר אותם רואים לאחר הסרת האגד המידבק הם בדרך כלל חוטי משי אשר לא נספגים או מהדקי מתכת אשר מסירים אותם כעבור 5-6 ימים.
ההתאוששות מהניתוח היא כמו התאוששות מכל ניתוח דומה בכל הקשור ליכולת התנועה, לכאב, לפעולת המעיים וכדומה.
מכל יתר הבחינות, המהלך לאחר הניתוח דומה למהלך שלאחר לידה רגילה, כמו התכווצויות הרחם, ההנקה וההפרשה הנרתיקית.
מהו מרווח הזמן המומלץ בין ניתוח קיסרי לבין ההריון הבא?
קיימת דיעה שלאחר ניתוח קיסרי יש להמתין שנה ויותר לפני ההריון הבא. לדעה זו אין תימוכין.
לדעתנו, ניתן שוב להרות לאחר הופעת הווסת שראשון שלאחר הלידה ( כ 4-6 שבועות לאחר הלידה).
*דר' שרגא וקסלר הוא מנהל מכון שער לבריאות האישה, גינקולוג, מנתח ומיילד, מבצע סקירות מערכות, ברור גנטי ייעוץ ומעקב הריון וחבר הנהלת האגודה לתכנון המשפחה
|
