מרבית ההרצאות בנושא היסטוריה מיילדותית והסטוריה של ההכנה ללידה, נפתחות במילים "מאז ומעולם ילדו נשים בחברת נשים אחרות". בעוד השקפים מתחלפים על הלוח, מציגים תחריטים יפהפיים ממצריים של מיילדת שזרועותיה מושטות לפנים כדי לתפוס תינוק, פסלי עץ אפריקאים המתעדים אישה נתמכת מאחור בעודה כורעת ללדת, ועוד מוצגת תיאוריה גורפת על הלידה, כמעשה המתרחש תמיד בנוכחות הזולת: מיילדת, דולה, בן זוג, נשים אחרות, או קבוצה מעורבת של אנשים.
גם בתרבות שלנו מקובל עד כדי שקיפות שנשים יולדות עם נשים (מיילדות), ובנוכחות מתחלפת של אנשי צוות רפואי, בן זוג או לא, תומכת מתוך המשפחה או דולה, בעלת המקצוע המחודש העתיק בעולם.
בהרצאתי היום אני רוצה להציע תזה אחרת. להציע הצעה שקוראת תיגר על תפיסת ההיזקקות לזולת שלידה מחייבת לכאורה ולהציע להביא אל קדמת הבמה מודל חדש, שכפי שאני מקווה להוכיח לכם, תמיד היה נוכח מאחורי הקלעים, ולקדמו אל מרכז הבמה, שם כפי שאראה, היה ממילא מקומו מאז ומתמיד.
בין השקפים שמוצגים בהרצאות על תולדות המיילדות, יימצאו על-פי-רוב שקף או שניים המציגים פסלי אבן שמתעדים אלות היולדות בגפן, ללא סיוע. האלות עוצמתיות, רחבות פה וגדולות ידיים, מתעדות את הלידה אנאסיסטד בעולם העתיק. המאפיינים הגופניים של אלות יולדות לא יהיו עידון ויופי אלא עוצמה, כוח והחלטיות, אסרטיביות. האלה היולדת מתועדת כשהיא שואגת שאגה רבת הוד, כפות ידיה הרחבות מתארות עוצמה גופנית, והיא יולדת ללא כל סיוע.
לידה לא מסוייעת שמורה אם כן מאז ומתמיד לבלתי אנושי, לנשגב. מיתוס ההזדקקות בלידה מונצח ומועצם על ידי האמנות. המיילדת תופסת את התינוק, הדולה מעסה את הכתפיים, הנשים טורחות וטורחות סביב, האמנות מגויסת כדי להדגים את רעיון ההזדקקות של היולדת לזולת בעת הלידה.
אעיז ואומר שהאמנות היא כמעט תמיד מגויסת. אם תתבוננו באמנות מימי קדם ועד היום, היא מעדיפה לתאר את התרבות. ומהי תרבות אם לא מעשה או מערכת מעשים והתנהגויות חברתיים, שמערבים יותר מאדם אחד. מה אנשים עושים יחד. אפילו ציד. מעט יצירות אמנות אם בכלל יתארו את הידע הפיזיולוגי המושרש ביחיד, בעת שהוא משתמש בו. האם ראיתן תיעוד אמנותי של אדם העושה את צרכיו? מפהק? עוזב את השבט והולך למות לבדו? אישה הפורשת מהשבט והולכת ללדת לבד? נראה שהאמנות כזרוע התיעודית של התרבות מעדיפה להנציח את החברתי, הזולתני.
התהליך הפיסיולוגי של לידה אינו מערב אדם נוסף, חיצוני לקומפלקס יולדת-יילוד. אולם מעצם הגדרתה של הלידה כאנאסיסטד, קשה לתעד אותה לפי כללי המודל הרפואי, כדי לאמוד וללמוד את הלידה במונחים מקובלים, כתהליך רפואי.
אך גם הרפואה מכירה בכך שהפיסיולוגי, מה שהגוף יודע לעשות באופן עצמוני, הוא המודל הבריא, שאותו מנסים לחקות במצבי חולי, ולהזכיר למנגנוניו איך לחזור ולייצר את הדרוש כדי לתקן את עצמו, לחזור לדרך הישר של בריאות. בראשית הקורס אמרתי לכן שאתן חייבות לשנן ולדעת על בוריו את תהליך הלידה הפיזיולוגי. תהליך הלידה הפיסיולוגי כולל את מה שגוף היולדת יודע לעשות כדי להוליד תינוק.
יולדת אנאסיסטד אינה יודעת בדרך כלל מתי היא מתחילה ללחוץ יחסית לגודל הפתיחה שלה, באיזה קצב התקדמה הפתיחה בדיוק, ומה היה קצב לב התינוק בזמן הצירים וביניהם.
הגדרה
הגדרת הלידה הבלתי מסוייעת בה משתמשים היום ברחבי הרשת באנגלית לפחות היא לידה המתבצעת ללא סיוע רופא או מיילדת. לצורך העניין, גם לידה שמתרחשת בנוכחות ובסיוע בן זוג או דולה, נחשבת לידה אנאסיסטד. גם מי שילדה באוטו, לא הספיקה להגיע לבי"ח, או בבית מבלי שהמיילדת הוזעקה והגיעה בזמן, כמוני, נחשבת יולדת אנאסיסטד. כלומר, לעיתים, למרות שאידיאולוגית יולדת לא יהיה לה דבר עם ההחלטה ללדת אנאסיסטד, יש לה פוטנציאל לבצע לידה כזו, במיוחד במקרים של לידת בזק.
לידת בזק היא סיבה מצוינת אחת לפחות כדי להעלות את נושא האנאסיטד בכל קורס הכנה ללידה שאתן מעבירות. אנאסיסטד, זה לא תמיד עניין של בחירה או של אידיאולוגיה.
סוגים
לידה אנאסיסטד שהתרחשה ללא כל נוכחות של אדם נוסף לבד מהיולדת עצמה, נקראת סולו-אנאסיסטד – אני לא יודעת איך הכי נכון לתרגם זאת: לידה בלתי מסויעת יחידנית, לידה אנאסיסטד סולו, לידה בלתי מסויעת לבדנית...
לידה שהתרחשה בנוכחות דולה, בן זוג, קרוב משפחה או חבר וכו', נחשבת אף היא לידה אנאסיסטד, ובלבד שלא נכחו בה רופא או מיילדת.
לידות אנאסיסטד, כך ניתן להבין, מתרחשות מדי יום בעולם באופן בלתי מתוכנן, בתוכן מספר רב של לידות אנאסיסטד, בין כתלי בתי החולים.
מה קורה בפועל בלידה אנאסיסטד? קרוב לוודאי שמתרחשת לידה פיזיולוגית רגילה, לפי שלבי הפתיחה הלטנטית, ההאצה, המעבר, הלחץ והפליטה עד פליטת השיליה. יולדות אנאסיסטד רבות דוגלות גם בלידת לוטוס, אי ניתוק של התינוק מהשיליה, והשארתו מחובר אליה עד התייבשות גלד הטבור. מכל מקום, איש לא תיעד עדיין את הלידה אנאסיסטד מהבחינה המדעית כולל התמונה ההורמונלית, מטבע הדברים.
אודנט – אבי הלידה האנאסיסטד
בספריו מתאר דר' מישל אודנט את הלידה אנאסיסטד כמודל אידיאלי. מבלי לקרוא לילד בשמו מצייר אודנט את התמונה הבאה: האשה נמצאת לבדה בבית, ובן הזוג שלה, שומר עליו בחוץ, ניצב כארי בפתח המערה, ואינו מאפשר לזרים להתקרב. מפני מה הוא שומר? אם יורשה לי לפרש, מפני כל אסיסט. מלא כוונות טובות ככל שיהיה. נחזור בהמשך לאודנט.
אנאסיסטד והחוק
המוטיבציה הממסדית למנוע לידה בלתי מסוייעת היא כפולה. ראשית, לתפיסת הרשות הרלוונטית לנושא הבריאות, הלוא היא משרד הבריאות, "ככלל, יש להעדיף לידה בבי"ח", כפי שנכתבת לאחרונה בחוזר המנכ"ל בנוגע ללידות הבית בישראל. שנית, לעניין המוטיבציה של הרשות הרלוונטית לפיקוח על האוכלוסין, משרד הפנים ובתוכו מנהל האוכלוסין ומרשם האוכלוסין, ברור שאין אינטרס בקיום לידות אנאסיסטד. המדינה רוצה שליטה מלאה במידע על מספר אזרחיה, ועל קשרי הגומלין ביניהם. חשוב לדעת מי נולד למי, כדי למנוע תופעות של עריות ובמקרה של הדת היהודית ממזרות, וכו'. לידה אנאסיסטד מעלה שאלות מהותיות אודות בעלות המדינה על אזרחיה ולו לצורך רישום, פיקוח והכללה שלהם.
אנאסיסטד כתופעה, כתנועה, דומה להתיישבות בודדים. מעצם ההגדרה, מי שיולדת ללא עזרה רפואית, או ללא עזרה כלשהיא, מעוניינת בבדידות הזו, וביתרונותיה. בשונה מהתיישבות בודדים או יחידים, יולדת אנאסיסטד אינה זקוקה לרישיון מהמדינה, קושאן או שטר חכירה אחר, כדי לקבל טריטוריה לקיום 'מדינת הלידה' שהגדירה לעצמה. אם גם זה לא עניין פשוט. למרות שהחוק, הנלחם תמיד מלחמות קודמות טרם הגדיר את האנאסיסטד כעבירה לצורך עונשין, אני מניחה שלכשיידרש לכך, לא יהסס המחוקק, שמתיר כרגע ניתוח קיסרי על דעת שלושה רופאים ובניגוד לדעתה של יולדת, להוציאה אל מחוץ לחוק.
בארצות הברית, שאחריה אנחנו בדרך כלל מדדים בענייני רפואה ומשפט, הלידה אנאסיסטד חוקית, לבד מאשר במספר מדינות. בנברסקה אסור לאבא לתפוס את התינוק, לאמא כן. בפנסילבניה לידה היא לא חוקית עם מיילדת מקצועית (תואר שאינו קיים בישראל) אלא רק עם מיילדת שהיא גם אחות מוסמכת. החוק אינו מבחין בבהירות בין לידת בית ובין לידה אנאסיסטד.
בישראל, המחוקק טרם נדרש עדיין לסוגיה. לדברי עו"ד וד"ר (לרפואה) שלהב קמחי, אנאסיסטד המתבצעת כהחלטה מדעת של יולדות, כתופעה, אינה מגרדת עדיין את הרזולוציה של הזניח, וכפי הנראה עומדת על אחוז אחד מתוך יולדות הבית (כ-800 בשנה), המהוות לכשעצמן כחצי אחוז מכלל אוכלוסיית היולדות בישראל (כ-140,000 לידות בשנה). כלומר פרומיל.
מבחינה משפטית, עומדים שיקולים כבדי משקל משני צדי המתרס. מחד, חוק כבוד האדם וחירותו מדבר על בעלותו של אדם על גופו, ועל האוטונומיה שלו לעשות בו ככל העולה על רוחו ובלבד שלא יפגע בזולת. מאחר ועובר אינו מוכר כישות משפטית, הרי שזכותה של היולדת לבחור בלידה אנאסיסטד, גם אם חלילה יגרם במהלכה נזק לעובר.
מאידך, על היולדת בלידה אנאסיסטד להיות מודעת לכך, כי היא נוטלת את מלוא האחריות על עצמה, ובניגוד ללידות בבית חולים, בהן הצוות הרפואי הנוטל חלק בלידה הוא האחראי העיקרי לניהולה, ומכוח אחריות זו אף ישא בכל תוצאה של הפרתה, הרי שבלידות אנאסיסטד מוטלות מלוא האחריות והתוצאות ללידה, על שכם היולדת בלבד.
סטטיסטקה וסדרי גודל
מכל מקום, קשה מאד לדבר על התופעה במונחים של סדר גודל וסטטיסטיקה. כששוטטתי ברשת, העליתי פירורי נתונים בלבד. גברת אחת מארה"ב סיפרה על כמאתיים לידות שתיעדה עד עתה (2008), אך לא מצוינות שנת ההתחלה ודרכי איסוף המידע. רוב העדויות צפות בהתנדבות מתוך מי שעשו זאת ומעוניינות לחלוק ידע עם העולם, וסיפוריהן נמצאים בפורומים השונים. מעט בעברית והרבה איך לא באנגלית.
המיילדת הישראלית ג'ודי סלום, שתיעדה לידות אנאסיסטד בקרב בדואיות שהגיעו לבי"ח בין 1990 ל1998 ע"מ לקבל מענק לידה, מעריכה שכ-10 מתוך 1000 לידות בית באזור באר שבע הן לידות אנאסיסטד, כלומר אחוז אחד מלידות הבית. יש לזכור כי אזור באר-שבע והסביבה כולל אחוז גבוה של אוכלוסיה בדואית, שהלידה אנאסיסטד מקובלת בה יחסית לאוכלוסיות אחרות. גם אם נשליך מאזור באר שבע לגבי הנעשה בישראל כולה, אז אם בשנה מתקיימות בישראל 800 לידות בית, 8 מתוכן יהיו אנאסידטד מתוכננות, ואליהן יש להוסיף את אלו הבלתי מתוכננות, לידות בזק, לידות במכונית ובמגרש החניה, ואף לידות בחדר לידה ללא נוכחות מיילדת או רופא.
יולדות אנאסיסטד אמריקאיות שמנסות לאמוד את התופעה מדברות על אלפי לידות אנאסיסטד מבחירה בכל שנה ברחבי העולם.
המודל החייתי
מה אומרות היולדות המצדדות בסגנון הלידה הבלתי מסויעת? מסקירת אתרים ומאמרים ברשת עולה כי רוב מי שחולקות את סיפור הלידה אנאסיסטד שלהן ברשת מצרפות אליה גם רציו.
"In an unassisted childbirth no one acts as a midwife," says Laura Shanley, author of Unassisted Childbirth (Bergin & Garvey, 1993) and the mother to four children born unassisted. "Instead, the birthing woman herself determines the course of her labor. Partners or friends may participate to varying degrees, but no one instructs the woman as to how to give birth, when to push, what position to be in, etc. Occasionally, suggestions may be offered but it is assumed that the woman giving birth is the true expert on her own body."
יולדות נוספות מזכירות את המודל החייתי ללידה, על-פי רוב יופיעו הדימויים של חיות הבית המוכרות. שרה קאהן, יולדת אנאסיסטד מניו ג'רסי, משתתפת ותיקה מאד לשעבר בפורום לידה כותבת במאמר אודות לידת בתה אנאסיסטד :
"איך חתולה שמתכוננת ללדת מתנהגת? היא מחפשת מקום שקט, נסתר מהעין. ערימת סמרטוטיםבפינה חשוכה כמו מתחת לארון תהייה בדרך כלל המקום שהחתולה תבחר ללדת בו. עכשיוהחתולה בצירים והיא מסתובבת פה ושם. מה יקרה אם מישהו ינסה לעקוב אחריה ולראות אותהיולדת? החתולה פשוט תפסיק את הלידה ותחכה שההפרעה תיפסק.."
דוגמאות מעולם ההמלטות של חתולות הבית וכלבות הבית הם השכיחים ביותר בסיפורים אלו. בנוסף מספרות היולדות על המניעים שהביאו אותן לבחור בלידת בית בלתי מסויעת. רובן מדברות על הפחד מפני פגיעה יאטרוגנית, ולא שהן משתמשות במינוח השמור הזה, אך כל מה שהן מתארות מוביל אליו.
המניע העיקרי: פחד מפגיעה יאטרוגנית
פגיעה יאטרוגנית היא פגיעה מיד הרפואה. מה שהאדם הסביר רואה כהתערבות רפואית במקרה הטוב, וכמפל התערבויות שמסתבכות במקרה הפחות טוב, מהלך אימים אל היולדת הבוחרת בלידה אנאסיסטד. סיפורי לידה מסמרי שיער על אודות לידות שהסתבכו בבתי החולים הם דלק בסיפוריהן. עבורן, לידה אנאסיסטד היא רפואה מונעת במיטבה – בעזרת הימנעות משימוש ברפואה. כפי שאומרת שרה מניו ג'רסי If it ain't broken – don't fix it!
גישת האנאסיסטד מבחירה תופסת התערבויות כלשהן, ואפילו בדיקה פנימית של מיילדת בית עדינת נפש, כעלולות להתערב בפיזיולוגיה של התהליך. כפי שידוע לנו מכתביו של דר' מישל אודנט, אבי הלידה הטבעית, אפילו מבטו של הזולת יש לו השלכות הורמונליות על תהליך הלידה. מבט בוחן, כזה של מיילד מקצועי, בין אם הוא רופא ובין אם הוא מיילדת, מפעיל ביולדת הפרשת אדרנלין, שהוא אנטגוניסטי לאוקסיטוצין, כלומר אכן פוגע בתהליך הלידה ומעכב אותו.
כולנו יודעות עד כמה מפל ההתערבויות סביר להתרחשות בחדר לידה. התערבויות 'שקופות' דוגמת בדיקה פנימית, עלולות להדרדר לא בתסריט בלתי אפשרי דרך פקיעת מים מוקדמת לאסינקליטיזם ולאי התקדמות בלידה המביאה מצדה לניתוח קיסרי, שכמובן אינו סוף המפל,הממשיך להתגלגל כרעם עוד שנים ארוכות בגופה ובנפשה של היולדת. הערות מצד רופא או מיילדת על קצב התקדמות שאינו משביע רצון, מוניטור המהדהד כעדר סוסים שועטים בגאלופ, יכול להשרות סטרס שאינו מאפשר ללידה להתקדם ולהתקיים.
כאשר יסכנונו, כן נלד אנאסיסטד
מי שיולדת אנאסיסטד, אמנם לוקחת על עצמה סיכונים רפואיים של אי נגישות שירותי חירום, במצבי החירום הנדירים, אך מאידך האם נוכל לומר שמי שמוסרת עצמה בידי לידה אשפוזית חפה מסכנות? בהחלט לא. יותר מכך, אם נתייחס לסטטיסטיקות של לידות הבית כאל רפרנס מקורב, נלמד שלידות בית, עבור יולדות בסיכון נמוך, הן בטוחות יותר מאשר בבית החולים.
מתוך עשרות סיפורי לידה אנאסיסטד בהם נתקלתי ברחבי הרשת, הופתעתי ובדיעבד לא הופתעתי לגלות לידות בסיכון גבוה, שיולדות בחרו לבצע ללא עזרה.
שרה קאהן, היולדת היהודיה מניוג'רזי, ילדה את בתה אנאסיסטד, לאחר שהחלה לדמם בשבוע 33, עברה ירידת מים ספונטנית בשבוע 35 עם חשש להפרדות שליה, שהיתה ממילא מאד נמוכה, וילדה אנאסיסטד בשבוע 37. לאם ולתינוקת שלום. יולדות נוספות בסיכון גבוה, לאחר קיסרי או עם מצג עכוז ואפילו תאומים שילדו אנאסיסטד, מעידות שנהלי בתי החולים הקפדניים, ש'אינם לוקחים סיכון' ומשרים על יולדות בעיקר בסיכון גבוה התערבויות ופיקוח קפדניים הם שדחפו אותם ללדת ללא סיוע רפואי.
מריה, שציפתה לתאומים וילדה את בנה הראשון בשבוע 43 מספרת My first baby was born at 43 weeks while my fundal height was 45 inches (twins were suspected) and weighed 10 pounds 8 oz. Had I gone to a doctor or a hospital I'm sure the induction and c-section would have been scheduled at 40 weeks and 1 day (or earlier due to my fundal height)!! Oh, did I mention my first was born at home vaginaly?
Oh, and yes going to a hospital for Cytotec induction and Pitocin is whose idea of safe and healthy?? As for prenatal (s)care . .
בהיעדר סטטיסטיקות, נוכל רק להשתמש בשכל הישר ובנטיית הלב שלנו. טוב נעשה אם נביע דעה אישית כשלרגלינו עומד הכלל הבא שדר' מרסדן וגנר חוזר ומשנן באזני הממסד המציג קטסטרופות אנקדוטליות כדי להבהיל את הציבור בקשר ללידות בית בכלל: לא קובעים מדיניות על סמך אנקדוטות. כשליחות חינוכיות של הסטטיסטיקה בקורסים שתעבירו, כדאי שתזכרו כלל חשוב זה.
בשבח הבדידות
היולדת אנאסיסטד מבחירה, כנראה יודעת את כל זה באינטואיציה שלה. בביתה, כשהיא לבדה, האינסטינקט שלה הוא הקול שנשמע הכי חזק וברור באזניה.
ילדה חמש פעמים בבית לבד עם בן זוגה. ילד אחד לא שרד מסיבה גנטית, לא קשורה באופן הלידה. לורה מספרת ש
כדאי להציץ באתר שלה שמהווה אתר דגל של המגמה ולהתרשם. לורה מציגה באור חיובי את תועלותיה של בדידות, שהיא תנאי לאנאסיסטד סולו. משפט הצפון, המובא בראשית סיפור הלידה של בתה ג'וי:
"Only when one is connected to one's own core is one connected to others. And, for me, the core, the inner spring, can best be refound through solitude."
-Anne Morrow Lindbergh, Gift From the Sea
אנאסיסטד בראי התקשורת - טרנד
אנאסיסטד בראי התקשורת, נתפסת כטרנד מובהק. אתרי הורות אמריקאים פופולריים דוגמת 'הריון היום' ו'הורות' מתארים את תופעת האנאסיסטד כטרנד לידות הבית שלקח צעד קדימה. בעברית, האתרים שלי לידה ודולות הם היחידים פחות או יותר שמתייחסים לנושא. לא להרבה זמן, אני מהמרת.
רשת האינטרנט תופסת חלק עצום בהנכחת האנאסיסטד. אמנם, גם אם אנחנו מחליטות ללדת סולו אנאסיסטד, לא תזיק לנו קבוצת תמיכה לחיזוק ולהעצמה, כפי שנהוג לומר היום. ג'ודי סי רול, מנהלת האתר המרתק www.unhinderedliving.com מחזיקה בידה רשימת קשר של יולדות אנאסיסטד, עליה היא שומרת בקנאות. "הרשימה הזו מיועדת לנשים המחויבות באופן טוטאלי ללידה אנאסיסטד", אומרת רול."בעבר החזקנו את הרשימה פתוחה, אך גילינו שמצטרפים רבים הביאו המון התייחסויות שליליות לנושא, והעכירו את האוירה. רבות מהמצטרפות לרשימה עשו זאת מפני שהיו מעוניינות במקום בו הבחירה שלהן תזכה לתמיכה מוחלטת.. בסופו של דבר החלטנו לקבוע את הכלל שברשימה הזו אנו דנות רק בלידה אנאסיסטד, לא בלידה מסוייעת או לידה עם מיילדת או אופציות אחרות. רצינו מקום שאשה שבוחרת בלידה אנאסיסטד לא תופחד למוות ב'מה אם-ים' למיניהם ('what if's) ותצטרך להתמודד עם נסיונות לשכנע אותה החוצה מהחלטתה.
כמדריכות להכנה ללידה וכדולות, אתן עומדות בפני אתגר אדיר של קריאת היולדת שלפניכן. כיולדות, לא תמיד אנחנו מבטאות בעל-פה את הרצון האמיתי שלנו, לא בהכרח כי אנחנו מתביישות, אלא משום שלא המללנו זאת לעצמנו. בשבועות האחרונים שלפני הלידה אנחנו כיולדות עוברות תהליכים מואצים, בין השאר של קבלת החלטות. כנשות מקצוע אנחנו צריכות להתאים את עצמנו להאצה הזאת, בין השאר כמדובבות את היולדות לגבי הרצונות האמיתיים שלהן. דולות ומדריכות הכנה ללידה שואלות פעמים רבות את היולדת שלפניהן: מהי פנטזיית הלידה שלך? האם יש לך 'תסריט לידה'?
וכאן אני חייבת להוסיף הערת שוליים מרכזית ביותר בעיני. אנא, השאירו את המילה פנטזיה מחוץ לאוצר המילים שלנו בבואנו לדבר על לידה. פנטזיה היא לפנזיונרים. היכן זה שם את היולדת המעוניינת בלידה המתוארת על-ידי מילה זו?
כמדריכות להכנה ללידה, בשלה העת להפסיק ולהסתיר את מודל האנאסיסטד. הסתרה שכזו תהיה שיפוטיות של היולדת, יהירות שלנו, ומס שפתיים נפשי למודל הרפואי.
מחובתנו להמליל את מודל האנאסיסטד, כדי שיהפוך אבן שואבת לכריית מידע עבור יולדות. מדוע אנו מעודדות יולדות לא להגיע מוקדם מדי לבית חולים? מדוע תסריטי הלידה החלומיים ביותר מתרחשים כשהיולדת נמצאת לבדה? אם היולדת שלפניכן אינה מכירה את המושג אנאסיסטד, אך מביטויה את רצונותיה עולה שהיא חגה סביב סביב ומעוניינת בו, תעשו איתה חסד גדול אם תחשפו אותה ולו לביטוי, שיאפשר לה גישה למקורות חקירה נוספים, ולו כדי ללמוד ממנה כמודל, ממנו תרצה לבנות את תכנית הלידה הפנים אשפוזית שלה בסופו של דבר.
לעצמי אני רואה תפקיד גדול להנחיל את המושג אנאסיסטד או לידה בלתי מסויעת לציבור גדול ככל האפשר, בין השאר כדי להכריח את הממסד הרפואי לחקור אותו תחילה, ולהתייחס אליו בסופו של דבר כאל מודל ללידה ידידותית יותר. בנוסף, ניתן לבצע לידה אנאסיסטד, אך אל אנאטנדד, כלומר בלתי מסויעת, אך לא נטולת השגחה, בבית או בכל מקום אחר, אפילו בין כתלי בית החולים. איך זה מתבצע? היולדת נמצאת לבדה בפרטיות בדלת אמות בחדר הלידה בשעת הלידה, כשמעבר לדלת זמינה עבורה מיילדת או רופא, אם תזדקק להם. יולדת שכזו אמורה לעבור הכנה ללידה לבד, כלומר להכיר את כללי לידת הבזק (שהתינוק לא יפול, לא לנתק טבור, לדאוג לחום הגוף וכו').
האם מטרת הרצאתי היא לשכנע אתכן, מדריכות להכנה ללידה ודולות לעודד נשים לבחור בלידה אנאסיסטד? לא. אשה יולדת כמו שהיא חיה, אומרת דר' כריסטיאן נורת'רופ. מעט נשים היום יבחרו בלידה אנאסיסטד מדעת, ורוב הסיכויים שהתופעה תישאר בפועל בשולי הסטטיסטיקה. כלומר מספר הנשים שבסופו של דבר יילדו אנאסיסטד יחסית לאוכלוסיה, ימשיך להיות זעום עד זניח באחוזים, בעתיד הנראה לעין.
אנאסיסטד כארכי-מודל של הלידה הפיזיולוגית
מטרת ההרצאה הזו היא לטעון שאם הלידה הפיזיולוגית היא המודל שאליו אנו נושאים עינינו היום בחיפושינו אחר הלידה הטובה, הנכונה, כפי שהיתה צריכה להיות, הרי שהלידה אנאסיסטד, היא האב הקדום של אותו מודל. לא בכדי נפתחה הרצאתי בהבאת סימוכין מיצירות אמנות עתיקות. נתיבי העבר והעתיד נפתחים בו-זמנית פעמים רבות.
אני מקווה שחלק מהתמורה שהדור שלנו כנשות חינוך מסביב ללידה יחולל היא בכך שינחיל את המורשת העתיקה-חדשה הזו כמודל לדורות הבאים של יולדות בעצם אי הסתרתה. לא לנו לשפוט יולדות שמעוניינות בלידה מנוהלת רפואית מא' ועד ת' או בקיסרי מתוכנן למרות המידע אודות סיכונים שמתפקידנו להנגיש ומנגד עלינו להנגיש מידע עבור היולדות שבוחרות ללדת אנאסיסטד. כנשות חינוך אנו צריכות לפרוש את המניפה רחב ככל האפשר, לפתוח את הספקטרום העדכני ביותר, ובתוכו, לפחות לטעמי, יש לתת למודל הלידה אנאסיסטד, מקום של כבוד.
מקורות:
לידה ללא תמיכה – אנאסיסטד, מיומנה של יולדת עצמאית (שרה קאהן)
