החוק הראשון בטבע - שינויים. תקופת ההריון עבור הנשים מהווה דוגמה מרוכזת להתמודדות עם הנושא בכל הרבדים.
אנמה ואמפוקו - על קצה המזלג:
האנמה והאמפוקו הן אמנויות ריפוי במגע, שמקורן ברפואה הסינית העתיקה.
המאסטרים היפנים גוטו ואוטה, שיכללו אומנויות אלה לפני כחמש מאות שנים לערך ופיתחו את המתכונת הנוכחית של הטיפול.
פירוש המילה
אנמה אנ = לחיצה, מה = שפשוף (" תנועת יד נינוחה" בפירושה הציורי) ,מוכרת כאם שיטות המגע, ממנה התפתחו בשלבים מאוחרים יותר השיאצו, הטווינא ועוד.
אמפוקו עבודת הבטן המסורתית או בפירושה הציורי של המילה: למשש את הבטן, דופק הבטן. מטרת השיטה היא עבודה על הסטגנציות (= תקיעויות) של הצ'י (=אנרגיה) הבסיסי והגעה אל בסיסי החסימות שמתפתחות במהלך החיים. בעקבות גילוי שורש התבניות ניתן להגיע אל מקור המחלות והחולשות של הגוף.
הטיפול עצמו נעשה בעזרת טכניקות ידניות שונות הנבררות ע"פי הצורך והיכולת של המטופל כגון: לחיצות, משיכות, טפיחות, לישת שרירים ועוד. המטפל עובד עם המערכות האנרגטיות הפנימיות. מחזק בהן קשרים, משחרר אזורים חסומים ועוזר לאנרגיה לזרום בין חלקי הגוף השונים. שיטת האמפוקו מתמקדת באזור המוגדר – 'טורסו', פלג הגוף העליון מהראש ועד קו האגן התחתון, עם התמקדות באזור הבטן הרכה.
השילוב בין שתי השיטות מאפשר טיפול במבוגרים כמו גם בילדים ובנשים הרות, במצבים שונים, כגון: אסטמה, תפקוד מערכת העיכול, גניקולוגיה ופוריות, קשיים אמוציונליים, מתח וחרדה, בעיות עור, יובש והזעת יתר וכן בבעיות בשרירים ובעצבים. הייחוד והיופי בשילוב זה, מאפשר טיפול בסימפטום שנמצא על פני השטח, כמו גם במקור הבעיה המסתתר במעמקי הנפש.
ליווי בזמן הריון
אומנויות אלו, מציעות תמיכה דרך המגע ועיבוד התכנים שעולים מן הגוף, בתוך כל שלבי ההיריון החל משבוע 12. בדרך זו קיימת האפשרות לעבור את כל השלבים הללו תוך גיבוי וטיפול ולהקל על סימפטומים שונים, אם יופיעו, פיזיולוגים ואמוציונלים כאחד.
תפיסת העבודה משלבת מספר חלקים היוצרים את השלם בליווי התהליך:
טכניקות מגע עתיקות ומסורתיות מסין ומיפן , החיבור הבלתי מתפשר בין הגוף והנפש, היותנו אחד עם הטבע ותפיסת החיים כדרך וכל המשתמע מכך בפילוסופיות הטיבטיות.
האבחון וקריאת הגוף, מחלקת את גוף האדם לחמישה חלקים יסודיים: אדמה, מים, אש, אויר ועץ- אלמנט נרכש מתוך ארבעת היסודות האחרים.
כמו בטבע, אותם כוחות שואפים להרמוניה כל הזמן. כלי אבחוני עוצמתי זה, בו אנו משתמשים בתהליכי הנפש השונים מול מבוגרים וילדים כאחד, פעיל גם כאן.
השינוי במצב האלמנטי המתרחש בגוף מטבע הדברים בזמן ההריון, הוא זה שאיתו נעבוד קודם כל, באופן יחסי לכל אחת ואחת, וכל מה שכרוך בו.
בשילוב בין האומנויות,תתקבל עבודה על ערוצי האנרגיה השונים (מרידיאנים) בגוף, דרך האנמה המסורתית ועבודת האמפוקו , המשלבת טכניקות מגע עתיקות על אזור הבטן והחזה, המותאמות לאישה ההרה ולעובר ברחמה.
המפגשים נמשכים כשעה וההמלצה לתמיכה מקסימלית ובונה, המלווה באופן הנכון והקשוב ביותר כל אחת ואחת במהלך ההריון ועד הלידה, היא בפגישות חד שבועיות. מבנה המפגש נקבע עפ"י צורך המטופלת המיידי והכללי .כלומר סוג הטכניקות בהם משתמש המטפל נבחרות עפ"י מצבה הנפשי והפיזי, מתוך מגוון הטכניקות הרחב שמציעות אומנויות האנמה והאמפוקו .
לעיתים יש צורך גם בשיחה וגם לכך כמובן יש מקום במפגש..
האשה ההרה
עם התקדמות ההריון, מתרחשים בגוף שינויים פיזיולוגים במבנה החזה ומשקלו, בגודלה של הבטן ומיקומה ביחס לחלקי הגוף השונים, עומס המקשה על יכולתו של איזור הגב להוות גיבוי כתמיד. בנוסף עלולות להתרחש שורה של חוסר נוחויות כגון צרבות ובחילות לחץ על שלפוחית השתן, הסרעפת הקיבה ועוד.
היבטים אמוציונלים שונים צפים ובאים לידי ביטוי בשלבים שונים ובדרכים שונות, כולל חלומות ונדודי שינה. מחשבות, פחדים, התרגשות וציפייה מאפיינים את תקופת ההריון ואוסף הרגשות שלא תמיד מוצא את דרכו החוצה במהלך היומיום ומוצא את הדרך לבטא עצמו בלילה, דרך הלא מודע- עולם קסום ורחב מימדים בפני עצמו.
גם המתמחות בהפרדה בין הרבדים השונים במהלך שגרת חייהן עלולות להיתקל בקשיים לעשות זאת בזמן הריון. הגוף הנשי מכוונן אחרת בזמנים אלו. היעוד שעבורו הוא פועם כעת הינו יצירת חיים חדשים בתוכו, כך שכל בחירה 'לזייף' בהקשבה הפנימית לצרכיו עלולה להביא מייד וללא רחמים לסימפטומים שונים, תמרורי האזהרה שבדרך. אלו מגיעים בד"כ ובהריון בפרט, כדי לעזור לאשה ההרה לשנות את מקצב חייה, בהתאם לצורכי ההריון, ולקראת הלידה והאימהות.
בחירת הטכניקות למגע מותאמות קודם כל לשימור ההיריון, ולהקלה והרפיה לאם כדי שתוכל להכילו בצורה הטובה ביותר ולהכנת הגוף לקראת לידה במועד הנכון . השינוים מתרחשים ללא הרף.. איך תוכל להכיל אם לא תמלא או תרוקן עפ"י הצורך את המיכל הפרטי שלה? אין אפשרות לתת בצורה אינסופית ללא קבלה במקביל.
מתוקף היותינו בני אדם וכנשים הרות בפרט אין ברשותנו מאגר אינסופי של אנרגיה (צ'י) וחשוב לדעת לשמור על גבולות היכולת הפרטיים לשמר ולתחזק אותם בהתאם עד סוף ההיריון ולקראת הלידה (ובכלל..).
כמו בכל דבר בחיים, גם כאן הכול יחסי ולכן חשובה כאן ההקשבה הפנימית והקבלה העצמית של כל אחת, יכולותיה ועוצמותיה הנשיות הממומשות בעיקר דרך היכולת דווקא להרפות, להקשיב פנימה ולהתרכך לאפשר לעצמה פשוט להיות בהווה ,צעד צעד בהתאם להתקדמות והשינויים שבדרך.
ישנן נשים הזקוקות לתמיכה כבר מתחילת ההיריון ויש כאלו שלקראת סופו, החל משבוע 27 לערך . שם על-פי-רוב מתחילה הספירה לאחור.
התחושה בלב, מקבלת ביטוי בכל הגוף, ומתעצמת כמו ג ם התחושות והמחשבות המתרוצצות לכיוונים רבים.
האם אפשר בכלל להתכונן ללידה? לטעמי, זוהי "תקופת מעבדה" נפלאה לתפיסת החיים ולדרך בה אנו בוחרים לחיות אותם בכלל..
בשבועות האחרונים,לקראת הלידה נעזור לטבע לעשות את שלו ונתחיל לכוון אל הזרמה הדרגתית ונכונה החוצה. תהליך פרידה נפתח בעיקר לקראת הגעתו של הילד הראשון. הפרידה מהעצמאות, מלקיחת אחריות על עצמך בלבד, ומתרחשת התרחבות לקראת לקיחת אחריות על אדם נוסף בתחילת דרכו בכל רבדי החיים. שאלות כמו מי ישתתף בליווי תהליך הלידה עצמו ומי לא, איך לזמן את מה שרצוי ולהמנע ממה שמפריע? אי הוודאות, הפחדי מהגדולים בטבע האדם, מהווה את אחת מההתמודדויות המורכבות והקשות יותר עבורנו לקראת הלידה.
גם כאן קיימת אפשרות הבחירה להעצים עצמך ודווקא להרפות מול קושי זה.
אכן,פשוט זה לא, אבל מהמורכבות הזו ניתנת שוב אפשרות הבחירה לגדול ולהתעצם בכל הרמות האישיות שלך כאדם וכאישה עבור עצמך ואף עבור ילדך. כאישה הרה מושרשות תבניות ודפוסיי התנהגות מול העובר כבר בשלבים אלו. אנו קוראים להם: "תבניות רב דוריות"- איתן ,בין השאר, יתחיל את מסעו בעולם הנוכחי אליו יצא אחרי תקופת ההבשלה ברחם ההריון.
דרך טכניקות המגע השונות קיימת גם התייחסות לעובר עצמו וכבר מהרחם ברמה הראשונית ביותר, הוא לומד לקבל את אחד מהצרכים הבסיסים והחשובים שלו כאדם - מגע. דרכו הוא כבר מתחיל להפנים את המגע הבטוח השומר והמרפא, לבסס שלבים ראשוניים של גבולות ובטחון, מעבר לאיכויות האנרגטיות להן הוא זוכה דרך האפקט המצטבר של המגע.
קיימות אפשרויות רבות לבחירת מקום לידה המתאים עבורך.
החשוב מכל בעיני הוא: לבחור את הנכון לך. אין אמת אחת לכולם וקיימות מספר דרכים לעשות זאת. ההקשבה הפתוחה אל הסביבה ממקום שמקשיב קודם כל פנימה, תומכת בבחירה מדויקת יותר עבורך. היא זו שמאפשרת בסופו של דבר נאמנות עצמית וחידוד של התחושות הנכונות לך לגבי רגעים אלו, ובכלל...
גם אם קיים הצורך בתמיכה, אפשריות הבחירה רבות כמו בכל מקום אחר בחיים.. אין מובן מאליו בשאלה מי ימצא איתך בתהליך כל כך עדין וחשוב זה.
(ותודה לממציאי הדולה- אשת מקצוע שאם לא הייתה ,בפירוש חובה היה להמציא אותה כאפשרות נוספת לבחירה או כתוספת נפלאה לרגעים אלו. הם יקרים מפז.)
לאחר הלידה, נעזור לגוף להתאושש ולחזק את הצ'י שנרתם לצרכי הלידה. ההשפעה המצטברת של הטיפולים אף תורמת לאספקת ואיכות חלב גבוהה יותר, וכמובן ממשיכה לתמוך בתוך השינויים בדרך.
יוצאים לדרך חדשה
אם הרך הנולד הינו הילד הראשון או השני או השלישי זה לא רלוונטי מהמקום שבעצם התא ,בין אם המשפחתי ובין אם הזוגי, מתרחב ועובר שינוי. כמו כל שינוי , יש תקופת הסתגלות בכל הרבדים של החיים.
מבחינת הגוף- יש לחדש מאגרים ולחזק אזורים שונים בגוף. לעיתים אלו מקומות חדשים שמופיעים לאחר הלידה שנחלשו ולעיתים סימפטומים שהכרת עוד קודם.
במידה ובחרת להניק – מעבר לשמירה על איכות ואספקת חלב טובה,
לפעמים מגיעים כאבים, בין אם פעולת ההנקה עצמה בחזה, התכווצויות הרחם שחוזר לגודלו המקורי, עייפות אין סופית שעולה מההתמודדות עם השינוי ואף פשוט מתוך זה שלא ישנת רוב הלילה מסיבה זו או אחרת.
מתוך הפן הרגשי - מעבר לקבלת החדש והתמודדות עם הלא נודע, לעיתים על בסיס יומיומי, מתרחשת פרידה שלא תמיד ניתן לה מספיק מקום בגלל הצרכים המידיים של התינוק שתופסים פעמים רבות מקום ראשון בסדר העדיפויות החדש.
הפרידה מההריון עצמו, מחווית גוף אחרת בה היית בממוצע 40 שבועות. לחלק מהנשים חוויה נשית ראשונה בלי שידעו על כך אפילו ברמת המודע. הן אפשרו לעצמן להיות אישה מטבע הדברים יותר מאי פעם. הפרידה מחווית חיים שונה – בזמן ההריון, לפני ההריון ועכשיו .. הניסיון ליצר שגרת יומיום, לעיתים במקומות שדווקא הגמישות נחוצה ולהפך.
לפעמים את רוצה רק להגיד אין לי כוח, או לא יודעת מה לעשות עם זה או מה לעשות כאן ואיך שם. ( ובואו נהיה כנות- הרבה התמודדות בתוך החיתולים, שינה , אוכל וצעצועים, לא ככה?)
ומה עם בן הזוג? איפה הזוגיות שלנו? זה גם עולה, בדרך כלל בהמשך שכבר איזשהו שקט נכנס לתמונה פתאום .עולה הגעגוע למקום הזה, לפעמים פחד שזה איננו יותר? הרצון לשמר והאין מובן מאליו מופיע גם כאן. זה בסדר , זה טבעי, ויש מה לעשות- זה הכל תחת המונח תקשורת . דורש התייחסות, עבודה ורענון למקום הנוסף שעלה.
עם כל זה חשוב לזכור
זהו תהליך וכמו כל תהליך אחר בחיים אין טעם וצורך להאיץ בו. יש לדברים את הקצב שלהם וזה חלק מהיופי וחשוב לראות גם את זה. גם לגלות שמה שהייתי בטוחה לפני הלידה שזה מה שאני אעשה כשאחזור מחופשת הלידה יכול להשתנות ולקבל זאת באהבה. להישאר קשוב לעצמך לאורך הדרך . רק כך אפשר ללכת את שבילי החיים הכל כך דינאמיים. החשוב מכל הוא לשאוב הנאה ולימוד מכל רגע אפשרי שכזה. גם מהקשים שביניהם. לשאוב את הכוח ואת הגדילה האישית מהם. לדעת לעצור לפעמים ופשוט להיות. לא תמיד יש מה לעשות ברמה הפרקטית. לעיתים זה רק לדעת להקשיב, להכיל- את עצמנו, ילדנו , בן הזוג הסביבה שלנו. ללכת את הדרך עצמה. צעד צעד. לזרוע את הזרע, להשקות, ללוות, בלי ציפיות, לראות איך הוא מתפתח אל דרכו, לא משנה מהי..
ובאמת, תמיד אפשר לראות כיצד בסופו של יום אם יודעים איך להסתכל על התמונה
הכל לטובה...
איריס אברבנאל היא מטפלת באנמה ואמפוקו למבוגרים וילדים. מתמחה בתהליכי גוף ונפש, קשיי פריון, הריון וילדים. מנחה סדנאות להורים וילדים, אמנית,,יוצרת והולכת את הדרך כל יום ביומו..
מרכז אלה לרפואה סינית עתיקה, פרופסור שור 27 ת"א03-5447144
