www.leida.co.il   
 

פתיחה מלאה - הכל אודות פתיח מוצלח בקורס הכנה ללידה

 מאת: *רותי קרני הורוביץ, קראה והעירה מיכל אוסרי

רגע הפתיחה בקורס הכנה ללידה. מדריכה נרגשת יושבת על כרית גבוהה במרכז חדר גדול. שטיח מקיר לקיר מכסה את הרצפה, ווילונות כותנה ארוכים משתלשלים עד אליו מהתקרה. האורות עמומים. ניחוח פרחי תפוז בוקע ממבער שמנים אתרי. מזרונים וכריות מונחים למרגלות הקירות, ושניים עשר זוגות עינים של נשים צעירות בהריון ובני זוגן היושבים סביב במעגל, לטושות אל המדריכה שבמרכזו. ציפיה.

המפגש הראשון בקורס הכנה ללידה עומד להתחיל. המדריכה זו את. לבך הולם בהתרגשות, והפרפרים בבטן מרפרפים בכנפיהם, לא משנה אם זהו הקורס הראשון או השלושים שלך, למרות שהעוצמה והאיכות משתנה ככל שהקילומטראז' שלך גדל. שנים עשר זוגות, תריסר עולמות נפרדים, מנסים לקרוא רמזים לעתיד בפנייך, רגע לפני שימזגו מעצמם אל האורגניזם החדש שנוכחותך בו היא רכיב שקול לזו שלהם בהתהוותה – הקבוצה.
 
הרגע הראשון בחייה של קבוצה, שומר את זכות הבכורה למנחה. כולם מחכים למוצא פיו. המתח רב. המשפט בו יבחר לפתוח את דבריו, יצור רושם ראשון שאין שני לו. הרבה מוטל על כף המאזניים, החלה ספירה לאחור.
 
במאמר זה אנסה לגעת באותו עולם בזעיר אנפין של רגעי הפתיחה, וליתר דיוק בפתיח ההצגה העצמית של מנחת הקבוצות, המומחית בהכנה ללידה.
 
מה יש בו בפתיח ששווה הפניית זרקור כה ממוקדת אליו, עד כדי כתיבת מאמר? זו בדיוק, מן הסתם, השאלה ששואלות את עצמן המשתתפות בקורס שלי להכשרת דולות ומדריכות להכנה ללידה, כשהן מתבקשות למלא מטלה שעל פניה, נשמעת קלה להפליא.
 
אחת המשימות הראשונות בקורס ההכשרה נקראת רפרט או פרזנטציה של הצגה עצמית. המשתתפות אמורות להציג את עצמן כאילו הן כבר מדריכות מוסמכות להכנה ללידה הפותחות את הקורס שלהן.
 
תחושת הקלילות הראשונית נמוגה מהר מאד כשהן מגלות שהמשימה להציג את עצמן, אינה כה פשוטה כפי שהיא נראית. האם להציג עצמן תחילה כאמהות, רעיות, בעלות הכשרה קודמת כבדת משקל, מדריכות להכנה ללידה, מדריכות ודולות? האם לפתוח ב'שלום' , 'הי' או 'ערב טוב' ניטרליים, ולהמשיך ב'קוראים לי', 'שמי' (הוא) ואני שלל הגדרותיי המקצועיות? ובאיזה סדר? מה נשמר בפנים ומה נשאר בחוץ? האם להסתפק בברכה כללית ולוותר על הבכורה, לקפוץ מיד אל המים של התהליך הקבוצתי ולהעביר מיד את הזרקור אל הקבוצה? שלא לדבר על אופציית ההפתעה. שליפת שפן מטאפורי או לוכד תשומת לב צבעוני מקורי: דנדון פעמון, הקשה על פי קערה טיבטית והעברת אצבע על שפתה להפקת צליל מהפנט? כחכוח קונצרטים מנומס?

משימת ההצגה העצמית אינה פשוטה, כי היא נוגעת בשורש הזהות האישית והמקצועית שלך. לכאורה את שואלת את עצמך מה יעבוד הכי טוב, מה ירשים את הקבוצה, אך למעשה את מתמודדת עם שאלות העמוקיות שמסתתרות מאחוריהן והמבטאות דפוסי אישיות מוצהרים וחבויים: מי אני באמת? מה הכי משמעותי עבורי? האם תפיסת העולם שלי מגובשת דיה כדי לשרת את הקבוצה? האם אני מוכנה למשימה שעומדת לפני?
 
לפני מספר שעות התקיים רפרט ההצגה העצמית הראשון בקורס השנתי שלנו, כך שהדברים טריים בזכרוני.
 
כפי שאני רואה זאת, ניתן לחלק את הפתיחים לקורס ההכנה ללידה לשבעה טיפוסי סגנון  עיקריים. הפתיח לעולם לא יהיה מסוג סגנוני טהור אחד, אלא יכיל תערובת של שני טיפוסים או יותר.
 
להלן סגנונות פתיח, או דפוסים של הצגה עצמית השכיחים בקורסים להכנה ללידה:
 
- תעודת זהות / קו"ח מקוצר
- אישי
- אידיאולוגי
- אקטואלי
- מוסדי/רשמי/מותגי
- אפי 
- מונחה תהליך קבוצתי

פתיח בסגנון תעודת זהות או קורות חיים מקוצר, ימטיר על המשתתפים רשימה דחוסה של פריטי מידע על-פי רוב ברצף דחוס אחד. פתיח בסגנון זה עשוי להישמע כך: שלום לכולם, שמי תמר ואני מדריכה להכנה ללידה, אמא לשלוש בנות, מורה ליוגה, מוסמכת ברייקי ובעלת תואר שני בביולוגיה. סגנון הפתיח בנוסח ת"ז יכיל פסיקים רבים, יהיה ענייני מאד, ובסיומו תיקח המדריכה נשימה עמוקה..
 
פתיח בסגנון אישי, יתמקד בסיפורה האישי של המנחה. פתיח בסגנון זה עשוי להשמע כך: שלום / ערב טוב לכולכם, שמי מרב ואני בוגרת שתי לידות שונות מאד זו מזו. את ירון ילדתי לפני שתיים עשרה שנים בניתוח קיסרי, ואת יעל לפני שמונה שנים בלידה טבעית. 
מדריכה בעלת שם מיוחד עשויה להציג את עצמה בפתיח אישי כזה: ערב טוב, שמי אוטה ואני מדריכה להכנה ללידה, דולה ופיסיותרפיסטית. כמו שאתם מתארים לעצמכם לפי המבטא והשם שלי, אני לא צברית. נולדתי בדנמרק..
מדריכה הפותחת את הקורס שלה בסגנון האישי תשתמש יותר מפעם אחת במילה 'אני' ובפעלים בגוף ראשון שיתארו את חוויותיה האישיות ואולי גם את מטרותיה בקורס.

פתיח בסגנון אידיאולוגי יאפיין מדריכות להכנה ללידה חדורות מוטיבציה ואידיאולוגיה, שיציגו את האג'נדה ואת האני מאמין שלהן ממש במשפט הפתיחה. פתיח בסגנון אידיאולוגי עשוי להשמע כך: שלום, שמי רונה ואני מדריכה להכנה ללידה ולהנקה. אני מאמינה שידע הוא כוח.
פתיח בסגנון האידיאולוגי עשוי להכיל 'סיסמאות גיוס' שמטרתן לגייס את משתתפי הקורס אל הדגלדוגמת: 'השאיפה שלי היא''שתלמדו' 'לקחת אחריות', וכו'.
 
פתיח בסגנון אקטואלי יתייחס ספציפית לנסיבות הייחודיות של הקורס או של המפגש הנוכחי. לדוגמא, ערב טוב, אני מקווה שכולכם הספקתם לשתות משהו חם ולהיכנס רגע לפני הגשם העז שהפתיע את כולנו. 
להבדיל, אם אירוע לאומי התרחש, או כזה שתפס את כל כותרות החדשות, סביר שיזחל לפחות שמץ ממנו גם לפתיח של הקורס. פתיח בסגנון אקטואלי עשוי לכלול ההתייחסויות אקטואליות הכוללות תיאורי זמן ומקום החל בזוטות פרוזאיות מכאן ועכשיו: בדרכי לכאן בדיוק פגשתי.. ועד התייחסויות לאירועים חדשותיים כפי שכולנו ראינו היום בטלוויזיה..
 
פתוח בסגנון רשמי/מוסדי/מותגי יאפיין קורסים מוסדיים או כאלו המתקיימים במסגרת מותגית ויתמקד במוניטין השייך למוסד או למותג, תוך הבלעת זה של המדריכה, אלא אם כן המדריכה היא המותג. פתיח מהסוג הרשמי עשוי להשתמע כך: ערב טוב, ברוכים הבאים לקורס הכנה ללידה של 'גבעת השמש'. הקורס מתקיים זו השנה העשירית ברציפות. שמי יעל לוין ואני מדריכה להכנה ללידה מוסמכת בשיטת 'גבעת השמש', ואני אלווה אתכם בחודשיים הקסומים שנותרו עד ללידה לכם'. 
פתיח בסגנון הרשמי יכלול את שם המותג או המוסד בו הוא מתרחש, או את שם השיטה בה הוא מועבר לדוגמא שיטת בראדלי, שיטת למאז וכו'. גם פתיחים לקורסים שהם ממוקדי תוכן מאד, דוגמת קורס הכנה ללידה טבעית,  ללידת בית, ללידה תאומים וכו' נכללים תחת הקטיגוריה המותגית, אם כי פעמים רבות הם בנים משותפים לה ולקטיגוריה האידיאולוגית 
 
פתיח בסגנון שהוא מוכוון תהליך קבוצתי, יתן משקל גדול ל'יחד' ולהיות הקבוצה גוף אחד. מדריכה שהיא מוכוונת תהליך קבוצתי תפתח אולי את דבריה כך: 'ערב טוב לכולם, איזה כיף שהגעתם לכאן כולכם בזמן בסוף יום עבודה מתיש'. מדריכה שתבחר בפתיח בסגנון זה עשויה להשתמש בביטויים המתארים את תפקידם של המשתתפים בקבוצה ולהאדיר בכך את החשיבות שהיא מקנה לדינמיקה הקבוצתית: 'כל אחד מכם', 'מה שעומד לקרות פה הערב' 'כתחליף לשבט המודרני', וכו'.

פתיח בסגנון אפי יכלול התייחסות בפרספקטיבה רחבה, ביוגרפית או אפילו היסטורית אל הקורס ותכניו. מדריכה שתבחר להשתמש בפתיח מהטיפוס האפי עשויה לבחור פתיח בסגנון: ערב טוב לכם. שמי מעיין, ואני המדריכה שלכם במסע הגדול לקראת הלידה וההורות. התייחסות אפית עשויה לכלול מילים כמו 'מסע', 'דרך', 'מאז ומעולם', וכו'.
 
 
עתה משערכנו היכרות עם שבעה טיפוסי סגנונות הפתיח, ועם עושר האפשרויות, את בוודאי שואלת את עצמך איך לבחור את הפתיח המתאים ביותר לקורס שלך?
 
שלושת מטרות הפתיח הטוב

פתיח הולם צריך לשרת שלוש מטרות עיקריות. הראשונה, להפיג חשש וחרדה בקרב הקבוצה ולפזר את הערפל והמתח האופפים את המפגש הראשון שלה. ההיכרות הראשונית עם המנחה שמקופלת בפתיח, אמורה להרגיע את סימני השאלה הרבים של משתתפי ובעיקר משתתפות הקורס: מי זו שעומדת מולי? האם ניתן לסמוך עליה? האם היא כבר ילדה בעצמה? איזה נסיון יש לה? האם היא חמה או קשוחה? האם היא תחבב אותי? מהי התפיסה שלה לגבי לידה? האם היא תתמוך בהעדפות שלי או תבקר אותן? האם היא תסייע לי לחשוף את רצונותיי ופחדיי האמיתיים לקראת לידה או שאלו שלה ימסכו את שלי? האם תוכל להעניק לי את תחושת הבטחון והנינוחות שאני כה זקוקה לה לקראת הלידה?
 
מטרתו השניה של הפתיח, בדומה לכותרת של מאמר או ספר, היא לעורר עניין וסקרנות, ולהתוות מסגרת ראשונית לאוסף ההתרחשויות שעומדות להתקיים במסגרת הקורס. ביצירת עניין  אין הכוונה לעניין בכל מחיר, בטח שלא באמצעות קוריוזים סרי טעם, אך על הפתיח מוטל להיות מושך, ומזמין במידה שתעודד את הנמענים שלך 'להיכנס' אל ביו 'דפיו' של הקורס ובסופו של דבר 'להתמסר' לו, 'לקנות' את הספר.ואם להמשיך ולהיעזר בדימוי של ספר, הרי שהפתיח מהווה גם 'שטר' הנחתם בין ה'סופר' שהוא המנחה, ובין הנמענים שלו – 'הקוראים', משתתפי הקורס, לגבי מסגרת ההתרחשויות העומדות בפניהם בקורס. אמנם, משתתפי הקורס נוטלים חלק פעיל ב'כתיבת' ההתרחשות, אך עיקר ההובלה ברגעי הפתיחה הקובעים של קורס הוא בידי המדריכה-המנחה העומדת ברגעים אלו כמנהיגה בלתי מעורערת בראש הקבוצה.
 
מטרתו השלישית של הפתיח היא לעורר במשתתפים רגש של התקשרות, שייכות והזדהות. ההזדהות היא רב-רבדית. הפתיח צריך להקל על המשתתפים להזדהות עם מטרות הקבוצה (למשל, ללמוד על הלידה המתקרבת), עם המדריכה (הם כבר ערכו עמך תקשורת ראשונית טלפונית אלא אם כן נרשמו לקורס מוסדי, ואז ההזדהות הנה עם תועלות המותג). מכל מקום, תפקידה השלישי של רצועת הפתיח הנה לחזק את תשתית הרגש, מתוך יצירת אמון, הזדהות ותחושת שייכות של המשתתפים לקורס ולמקומם בקבוצה.
 
שני כללי האצבע
 
בנוסף למטרות, חשוב לדבוק בשני עקרונות או כללי אצבע. הכלל הראשון הוא: בכל בחירה שלך, והדברים אינם אמורים רק בפתיח זכרי תמיד כי הסגנון צריך לשאת את התוכן ולא להיפך. וכמדריכה להכנה ללידה, את נדרשת למידה רבה של רצינות. זה לא שאת צריכה לעטות על פנייך הבעה חמורת סבר ולפתוח את הקורס בציטוט מספר של צ'כוב, אך עליך לזכור כי הנרשמים לקורס הכנה ללידה רואים בך דמות חינוכית, שעליה מוטלת אחריות מקצועית להעביר להם ידע מקצועי, מקיף ועדכני, ולהנחות אותם ביד בטוחה אל מטרת המוכנות המקסימלית ללידה הטובה (זו שבדיעבד יתארו כחוויה חיובית) שלהם.
 
עקרון שני הוא גמישות. פתיחים יכולים והשתנות מעת לעת, לפי אופי הקבוצה והנסיבות. לדוגמא, גם את הפתיח שלך אישי, אך שלושה מהזוגות נתקלו בבעיית חניה, ושניים נוספים אחרו בגינה, כדאי לחרוג ממנהג הפתיח האישי, ולשלב בו התייחסות אקטואלית לנושא החניה, ולו באזכור קצרצר הנושא הבטחה להתייחסות נרחבת יותר בהמשך.
 
זכרי כי דרך ההצגה העצמית משתנה עם השנים. קבוצות משתנות, רזומה משתנה ומשהו בך משתנה, בזהות, בפתיחות ובבטחון. זה קצת כמו לחבוש כובע או נעל חדשים. לוקח זמן עד שהם מתגמשים ומקבלים את צורת הראש והרגל. כשהם יושבים נוח, קל יותר להציג אותם ללא תחושת ריחוק או מרווח מהם אלא כחלק ממך, שיושב טוב על הגוף.

מדריכה בתחילת דרכה, אינה מזוהה עדיין עם המקצוע החדש, ו'מודדת' 'כובעים' ו'נעלים' לא מעטים עד שהיא מוצאת את הדגם והמידה הנכונה ההולמים עבורה. מה שהופך מדריכה למנחה טובה, הוא יותר מהידע ומההחלטה, אלו גם הקבוצות, הנסיון והזמן.
 
לסיכום אם כן, חזרה על עיקרי הדברים. בבואך לבחור פתיח אישי, עייני בדפוסי הפתיחים העיקריים. בדקי מה מוצא חן בעיניך ומשקף אותך בצורה הטובה ביותר. שאלי את עצמך מהן מטרות הקורס שלך, מהו שילוב הצבעים החד-פעמי שלו, הבידול שמאפיין את הקורס שלך ושלא קיים באף קורס הכנה ללידה אחר בכל העולם. האם יש בו ניואנסים של 'תיקון' ('מאמינה שאפשר ללדת אחרת'), 'אור בקצה המנהרה' ('בסוף הקורס יהיו בידיכם'), אוריינטציה של צמיחה רוחנית, רגשית, רפואית, פיסיקלית, אחרת?. בחרי באריגים המתאימים ביותר לתוכן שלך ו'תפרי' מהם את חליפת הפתיח ההולמת ביותר את מידות הקורס שלך. 

האפשרויות בבחירת סגנון אישי מקורי ויצירתי הן אינסופיות. לאחר שתאפייני את המטרות והייחוד שלך בחני אותם במראת העקרונות, וודאי שהם שמורים. לליטוש סופי, כתבי את הפתיח שלך על ניר וקראי אותו בקול, עדיף באזני זולת אוהד, כדי לבדוק האם ניתן עוד לשפר. הפתיחה גמורה. דרך צלחה.
  
בואו לדבר עם רותי בפורום לידה 

*מיכל אוסרי בן אור היא מרצה ומנחה מוסמכת בתחום הריון הורות ומשפחה, אחראית הדרכת מנחים ברשת 'דיאדה' במיומנויות הנחיה ותקשורת 054-6968127