כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל המשפחות האומללות – אומללות כל אחת בדרכה שלה.
(ל.נ. טולסטוי, בפתיח לספרו אנה קארנינה)
במאמר שלהלן אביא כאן סקירה קצרה על הטיפול המשפחתי ככלי עזר בהתמודדות עם קשיים בהם נתקלת המשפחה מעוררת כקבוצה תפקודית וכמסגרת חברתית ראשונית, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.
התפתחותה של משפחה
כל משפחה נוצרת בדרך כלל ע"י זיווג ראשוני של שני אנשים שעשויים להפוך להורים לילדים ומאוחר יותר אף לסבים, באמצעות מערכת בין אישית ייחודית, חד פעמית. מערכות בין אישיות משפחתיות יכולות להיות דומות זו לזו, אך עדיין אין כמוה בעולם כולו.
אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר במערכות יחסים משפחתית הוא התפתחותה של זהות משפחתית. בני המשפחה מפתחים מערך של השקפות ואמונות לגבי עצמם כ"משפחה" ומסווגים את המשפחה שהם במאפיינים כגון: קרובה/רחוקה, מפולגת/הרמונית, פורמלית/לא פורמלית, מסורתית/מודרנית וכו'. משפחות גם צריכות לקבוע לעצמן כיצד לקיים יחסי גומלין עם מגוון של מערכות אחרות כגון בתי ספר, מקומות עבודה, קהילה מקומית, שכנים, חברים ומשפחה מורחבת.
היריעה קצרה מלתאר את כל התיאורטיקנים שהמציאו, המשיגו והשפיעו על הטיפול המשפחתי, אזכיר רק מעט מהשמות. סלבדור מינושין, דון ג'קסון, היילי, ווצלאוויק, גוטמן ועוד רבים אשר הדגישו את החשיבות של בניית משפחה יציבה ושגבולותיה ברורים מחד, אך גם כזו שיודעת להתמודד עם שינויים ומשברים להתאים את עצמה ולהשתנות בהתאם.
מחזור חייה של המשפחה כולל התפתחות אפשרית של חבריה בשלושה מישורים עיקריים:
א. החברתי, תרבותי ורוחני – מה שנתפס כמקובל כמסורת, מנהגים, חלוקת העבודה והכלכלה של הקבוצה.
ב. המשפחתי – כיצד אנשים במשפחות מקבלים החלות משותפות.
ג. האישי – לכל בן משפחה מערך ייחודי פחות או יותר של אמונות אישיות.
המשפחה בשנות ה- 2000 מאופיינת בשונות גדולה בין משפחה למשפחה.
כל אחת מהמשפחות הינה "עולם ומלואו":
- משפחות מעורבות – ותיקים ועולים, עדות שונות.
- גירושין, משפחות של נישואין מחדש (פעם שנייה וגם שלישית), מצבים של "ילדים שלי" "ילדים שלך" ו"ילדים שלנו"...
- משפחות שהינן דור שני לשואה שגידלו ילדים ללא מודל הורי ושהינם היום סבים מבלי שהיו להם כאלה.
- זוגות צעירים הטרודים בבניית עתידם, משכנתא והישרדות כלכלית, לידת וגידול ילדים צעירים,
- זוגות חד מיניים החיים בזוגיות עם או בלי ילדים משותפים.
- שכבת הביניים (50 +) העסוקה בטיפוח הילדים והנכדים אך כלואה גם בין סוף הקריירה והיציאה לפנסיה מחד, חשיבה על שינוי תעסוקתי ומציאת עניין חדש ולעומת זאת טיפול בהורים המזדקנים, בבית או בדיור המוגן.
- משפחות הנקלעות למצבי משבר של חולי, נכות ומוות.
מהו טיפול משפחתי?
טיפול משפחתי נועד לסייע בפתרון בעיות רגשיות של האדם הזוג ו/או המשפחה.
בשונה מטיפול פרטני, אתבונן באדם דרך הקשרים שלו עם האנשים המשמעותיים לו במערכת החברתית והמשפחתית שלו, מתוך הסתכלות על השלם ולא רק על כל חלק בנפרד.
פעמים רבות מופיעה "בעיה" אצל אחד מבני המשפחה – הרטבה בגיל הצעיר, בעיית גבולות עם אחד או מספר ילדים, מאבקי כוח, בעיות חברתיות, נשירה מלימודים ... חלק מהבעיות אכן קשורות בילד/מתבגר ובמערכת היחסים עימו, חלקן מרמזות על דבר אחר - הרבה יותר שורשי ועמוק, "תת קרקעי" – תוצאה של קשיים במערכת היחסים המשפחתית כולה. במצב שכזה תעשה עבודה עם כלל המשפחה על שינוי הקשרים, ה"בריתות" והרגישויות בין חבריה.
הומאוסטזיס משפחתי – לגוף נטייה לשמור על איזון או שיווי משקל פנימי ונטייה הומאוסטטית זו ניתן לראות גם במערכות משפחתיות. דון ג'קסון (1957) טען כי סימפטום אצל אחד מבני המשפחה או יותר, מתפתח ומתפקד כתגובה לפעולותיהם של שאר בני המשפחה ובמידה מסוימת הופך לחלק מדפוסי המערכת. ניסיונות לשנות את הסימפטום או חלקים אחרים של המערכת נתקלים ב"התנגדות" כיון שהמערכת פועלת כמכלול משולב ושואפת לשמור על ההומאוסטזיס.
(לדוגמא – הורים שהגיעו אלי לטיפול סביב "בעיית פחדים של בנם המתבגר", בן ה- 14, אשר התחיל בתקופה מסוימת לישון במיטתם. הטיפול נסוב תחילה במתבגר, בקשייו בביה"ס, בירור על המערך המשפחתי וניסיון להבין מניין נובעים הקשיים. מהר מאוד התבהר כי הילד הינו ילד עם קשיים רגילים לחלוטין, אינו מוקד הבעיה כלל וכי הוא רגיש במיוחד, עם חושים מפותחים ה"נזעק לטפל" בבעיית האינטימיות החסרה של הוריו. לאחר שהילד הוצא מחדר הטיפולים ו"שוחרר" לענייניו, התחלנו לטפל בשורש האמיתי של הבעיה – הזוגיות והאינטימיות בין ההורים).
מבנים בתוך המשפחה - סלבדור מינושין (1974) הצביע על כך כי גבולות ברורים בין בני המשפחה ובין תת המערכות בה ,
חשובים מאין כמוהם להתפתחות האופטימלית של בני המשפחה. רוב המשפחות מכילות תת מערכות שונות כגון תת מערכת ההורים/הזוג, תת מערכת האחאים, תת מערכת הסבים, תת מערכת המבוגרים/הילדים במשפחה המורחבת. הבחנה ברורה בין תתי המערכות השונות הללו נחשבת לחשובה וקיימות בעיות של קואליציות בין דוריות ספציפיות, לדוגמה כאשר הסבים מפעילים השפעה בלתי הולמת על נכדיהם תוך כדי ערעור סמכות ההורים.
גבולות - מינושין טען כי בני משפחה יכולים להיות קרובים מדי (מעורבות יתר) או רחוקים מדי זה מזה (ריחוק, ניתוק ונוקשות). מעורבות יתר ניתן לראות ביחסי הגומלין ובדרכי ההתייחסות זה אל זה, לדוגמא כאשר הורה מדבר שוב ושוב בשם הילד כאילו הוא יודע באופן קבוע מה הילד מרגיש וחושב. הקיצוניות השניה היא בני משפחה מרוחקים זה מזה וקרים אחד כלפי השני עד שאין להם מושג או עניין במחשבותיהם ורגשותיהם של האחרים. הדבר יכול להוביל לתחושת בידוד ואי יכולת לשתף פעולה ולקבל החלטות משמעותיות יחד. כל אחד מהדפוסים הנ"ל משתק את המשפחה מלפתור בעיות ביעילות באופן עקבי ובונה.
מתי כדאי לפנות לטיפול משפחתי?
החיים מזמנים לנו משברים מסוגים שונים ומגוונים. חלקם התפתחותיים ונורמטיביים :
* לידת תינוק – משבר והתחלה חדשה עבור כל זוג, ולו גם היציב ביותר, נדרשת עבודת הכנה, תיאום ציפיות, חלוקת תפקידים והיערכות מחדש.
* מעבר דירה, * שינוי במקום העבודה – אפילו קידום יכול להיחשב כשינוי משברי הדורש מאמץ של הסתגלות. * עליה לכיתה א', * מעבר לחטיבה, * בוודאי שמעבר לצבא, * עזיבת הילדים את הבית תסמונת "הקן המתרוקן", * חתונה, * לידת נכדים...
ומשברים הנחווים על ידינו כמאיימים וקטסטרופליים:
* פיטורין, * גירושין, * מחלה, * נכות, * מוות של אדם קרוב... ועוד.
כל אחד ממשברים אלה דורש התייחסות מעמיקה של איש הטיפול לגורם ההפתעה, לאבל ולתחושות הקשות הנלוות לגילוי. התהליך הטיפולי מתייחס לכל הרגשות הקשים העולים – כעס, עלבון, תחושת נחיתות "כל העולם נגדי" "למה זה קרה דווקא לי" ? ועוד... תהליך ארוך וקשה עד למציאת נקודת איזון חדשה, נחמה והשלמה עם המצב החדש.
למשברים אלה מגיבים כל משפחה וכל פרט בתוכה, באופן שונה וייחודי.
ישנן משפחות המתגייסות בעת משבר להושטת יד משותפת. נערכת בהן "שיחה/התייעצות משפחתית" של חיפוש מוצא משותף, נעשית חשיבה על הכוחות המייחדים כל אחד מחברי המשפחה ונרקמת תוכנית ל"תיקוף" הבעיה העומדת על הפרק.
ישנן משפחות אחרות, בהן כל פרט ערב לעצמו בלבד, לא בהכרח מרגיש בטוח ונינוח להסתמך על אחרים, לעיתים מנסה ש"לא להכביד" עליהם, וכך מוצא עצמו כל פרט לבד, מול המשבר המאיים.
כל משפחה ומנגנוני ההתמודדות שלה. כל מנגנון התמודדות שכזה הוא לגיטימי (כל עוד נמצא כי הוא יעיל למשפחה) ולעולם יהיה מושתת על ההיסטוריה המשפחתית של ההורים, על המודל הבינדורי שהועבר אליהם (הדוגמא האישית, הערכים של משפחת המוצא וכו') ועל ההרגלים והמיתוסים עליהם חונכו.
הדרכת הורים:
חלק חשוב בטיפול המשפחתי מוקדש לנושא הדרכת הורים. המעבר מזוג למשפחה - הכניסה לתפקיד ההורות, על אף שברוב המקרים היא מתוכננת, מוצאת אותנו תמיד, לא לגמרי מוכנים.
בצד הרגשות החיוביים וההתרגשות הרבה מתלוות להורות גם תחושות של בלבול חרדה וחוסר אונים,
כל כך הרבה ספרים, פורומים באינטרנט ועצות סבתא, נועדו לטפל בהסתגלות לתפקיד הזה, הכל כך משמעותי בחיינו. ההורות מציבה לנו אתגרים ומהווה "ריצה למרחקים ארוכים". אין ממנה דרך חזרה, לעיתים גם אין מנוחה ומספיק פסקי זמן כדי למלא את המצברים.
נשים וגברים רבים נוטים בשלבי ההורות הראשונים להשקיע את כל כולן/ם בתינוק בדרך כלל על חשבון שאיפותיהם, צורכיהם, רצונותיהם... סדר היום החדש ממלא כל כך עד כי לא נותר זמן לעניינים אישיים וזוגיים. בטיפול עולים תכנים של עייפות, מחנק, תחושות של דיכאון ומצוקה. התינוק החדש ממלא ברגשות חמים ובריגוש אולם פעמים רבות מתלווה לרגשות אלה תחושה של ירידה בשביעות הרצון מהזוגיות, לחץ, קושי בחלוקת התפקידים תחושות של דחייה והזנחה ופגיעה בסיפוק מיחסי מין ואינטימיות.
הורים לפעוטות - נושאים כמו כניסה למשפחתון, בחירת מטפלת, גמילה מטיטולים ומוצץ, הצבת גבולות, כעסים וחרדות בגיל הפעוט ועוד, דורשים לעתים ליווי וייעוץ..
הורים למתבגרים - הורים למתבגרים מתארים פעמים רבות את תחושותיהם במילים "יאוש", "חוסר אונים", "תסכול מתמשך", "הוא/היא מדברים בשפה שאני לא מבינה" וכו'.
גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים התפתחותיים חברתיים והורמונליים קיצוניים המכניסים אל הבית משב רוח אימתני, משפחות רבות מתארות זאת כ"צונמי" ריגשי.
בטיפול המשפחתי ניתן לתת מענה לתחושות הקשות וליצור תקשורת מחודשת בין חברי המשפחה לדיבור מעמיק יותר על הרגשות ועל הצרכים המשתנים של כל אחד מחברי המשפחה, תוך מתן כבוד לתהליך ונתינת מקום ולגיטימציה לרגשות העולים בו.
דגש משמעותי מושם בטיפול על בניית "חזית הורית אחידה" על מנת לטפל בנושאים המשמעותיים לכם ולילדיכם "באותה השפה", עם תוכנית מוגדרת וידועה מראש, מתוך שיתוף פעולה, מתוך מחשבה ולא מתוך "שליפה מן השרוול". בהדרכה מתייחסים למצבים עכשוויים כמו גם מתאמנים לקראת מצבים העומדים לבוא, מתוך חשיבה מוקדמת ובניית אסטרטגיה הורית משותפת.
סקירה זו הינה "על קצה המזלג" בלבד. מזמינה אתכם לפנות, להתייעץ ולהיעזר בי בפורום טיפול משפחתי, ומבטיחה תשובות מכל הלב ובגובה העיניים.
*זהר טל לינדר היא עו"ס – MSW מטפלת פרטית זוגית ומשפחתית 050-7295156
