www.leida.co.il   
 

לידות בית בישראל 2010 / ד"ר אבנר שיפטן

 מאת: ד"ר אבנר שיפטן

יש 4 סוגי לידות בית:

        לידות בית מתוכננות (לב"מ), להן תוצאות מילדותיות טובות יותר מאשר ללידות בבית החולים. 735 לידות בשנת 2010, חלק קטן מהיולדות והילודים מגיעים לבי"ח במהלך הלידה או לאחריה.
        לידות מחוץ לבי"ח מקריות (Accidental out of hospital deliveries), שחלקן מתרחש בבית, חלקן בדרך לבי"ח ועוד. להן תוצאות מילדותיות גרועות בהרבה מאשר ליולדות בבי"ח. כ- 2000 בשנה, כל היולדות מגיעות לביה"ח, מקבלות טיפול של סיום הלידה אם נחוץ (הוצאת השיליה, תפירת קרעים וכו').
        נשים היולדות לבדן בבית מתוך תפישת עולם (Unassisted birth)
        נשים המתכננות ללדת מחוץ לבי"ח על מנת להסתיר את דבר הריונן ולידתן. קבוצה קטנה מאוד, בודדות בשנה, תוצאות מילדותיות גרועות ביותר. התנהגותן של אותן נשים על גבול המעשה הפלילי.
        במהלך ההרצאה אתיחס רק לקבוצה הראשונה, לב"מ (ישנם כותבי מאמרים שמערבבים את הקבוצות הנ"ל)
 
כמה לידות בית מתוכננות יש בשנה בישראל ?
 
שנה
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
מס לב"מ
256
262
348
375
506
563
674
735
 
אפשר להגיד כי מספר הלב"מ בשנה גדל פי 3 במשך 7 שנים !
 
תוצאות לב"מ 2010:
        735 (100%) יולדות החלו את הלידה בבית,
        677 (92.1%) סימו את לידתן בבית,
        58 יולדות (7.9%) הועברו לבי"ח במהלך הלידה.
        10 יולדות (1.3%) הועברו לבי"ח לאחר הלידה.
        8 ילודים (1%) הועברו לבי"ח לאחר הלידה.
        סכ"ה הועברו 76 (10.3%) יולדות/ילודים לבי"ח.
 
        אף אחד מהילודים שהועברו לבי"ח, או שאימהותם הועברו ושנולדו בבי"ח, לא נזקק לטיפול חריג וכולם שוחררו כרגיל מביה"ח. כך גם לגבי היולדות.
 
        הסיבות להעברת יולדות במהלך הלידה לבי"ח:
        32/58 היתה חוסר התקדמות הלידה (NPL)
        15/58 האטות בדופק העובר או מים מקוניאלים
        7/58 עקב רצונן
        2/58 עקב ירידת מים ממושכת
        1/58 עקב דימום חריג
        1/58 עקב חום אמהי.
 
        מתוך אותן 58 יולדות שהועברו לבי"ח:
        ל-11 בוצע ניתוח קיסרי (9-NPL, 2-האטות בדופק)
        ל-10 בוצעה לידה מכשירנית (6-NPL, 4-האטות בדופק ומים מקוניאלים).
 
 
        ניתוחים קיסריים: לב"מ 1.5% (בבי"ח 19.3%)
        לידות מכשירניות: לב"מ 1.3% (בבי"ח 5.1%)
        סה"כ לידות פתולוגיות בלב"מ הוא 2.8% (בבי"ח 24.4%)
 
        לאחר הלידה הועברו לבי"ח 10 יולדות:
        4 שיליה חשודה / שלא יצאה בשלמותה,
        3 דימום חריג,
        2 לתפירת קרע,
        1 תשישות.
 
        כמו כן הועברו 8 ילודים:
        4 להשגחה עקב התנשמות חריגה,
        3 רמת צהבת גבוהה,
        1 חשד לזיהום.
 
 
לב"מ 2003-2010:
שנה
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
העברת יולדות לפני
5.8%
9.5%
9.7%
9%
9.5%
9.2%
8.2%
7.9%
העברת יולדות אחרי
3.5%
5.3%
2.8%
1.6%
1.7%
2.3%
1.2%
1.3%
העברת ילודים
1.5%
3.4%
0.28%
1%
1.4%
1.4%
0.6%
1.0%
סכ"ה העברות
10.8%
18.3%
12.9%
11.4%
12.7%
12.9%
9.9%
10.3%
ניתוחים קיסריים
2.7%
4.2%
3.4%
3.4%
3%
3.7%
1.9%
1.5%
לידות מכשירניות
1.1%
0.7%
1.1%
0.5%
1.5%
1.0%
1.0%
1.3%
לידות נרתיקיות תקינות
96.1%
95%
95.4%
96%
95.4%
95.2%
97.0%
97.1%
 
ההבדל בין הצלה לעזרה:
        כשאתה שותף להצלה של מישהו אחר אתה לא עוזר לו. כולנו מבינים את זה ברמה מסוימת. כי אם אתה מציל מישהו, אתה הופך אותו לחלש, ואת עצמך – לכוכב. אם אתה מציל אותו, אתה לא עוזר לו בכלל.
        יש הבדל בין להציל מישהו: לנסות לתקן משהו בחיים של מישהו אחר, לבין לעזור לו: לעמוד לרשותו כשהוא לומד להיות צנוע מספיק כדי לבקש עזרה.
        קו דק מאוד מבחין בין להיות מציל, לבין להיות עוזר אמיתי, אדם הגון.
        (ד"ר אליזבת קובלר-רוס, "המוות חשוב לחיים")
 
        בלידת בית, אנו מאמינים ביולדת, עוזרים לה (אם צריך), ולא מצילים אותה. אנו משתמשים לא רק במדע הרפואה, אלא בעיקר באמנות הרפואה, ולכן מקבלות תוצאות מיילדותיות טובות.
 
 
אפשרויות בחירה בלידה:
        אם המערכת הרפואית מאפשרת לנשים ללדת בניתוח קיסרי ללא הוריה רפואית (כ- 1% מכלל הלידות בישראל),
        על המערכת לאפשר לנשים ללדת בביתן, תוך תמיכה ותקצוב אפשרות זו.
        כיום נשללים זכויותיה של היולדת (תקציביות ורפואיות) והיא נאלצת לשלם על הלידה מכספה.
        לא הוכח כי לידות בבי"ח הן לידות בריאות או בטוחות יותר מאשר לידות בית, הן לילוד והן לאם.
        מעקב הריון, תזונה טובה, זמינות אנטיביוטיקה, והאפשרות לתת דם, הם הגורמים שהביאו לירדה בתמותה ובתחלואה במהלך לידות.
 
 
        נשים הבוחרות בלידת בית (או שתהיינה מוכנות להשתתף במחקר אקראי לגבי מקום הלידה) שונות באופן שאינו ניתן להשוואה מנשים הבוחרות בלידה בבית החולים.
        לדוגמא, נשים הבוחרות בלידת בית נוטות להאמין ביכולתן ללדת בצורה בטוחה ללא התערבויות רפואיות.
        לעומתן, נשים הבוחרות בלידה בבית החולים, אינן צריכות להתמודד עם לחץ חברתי ופחדים שיפעילו עליהן רופאים קרובי משפחה וחברים לגבי בחירה במקום הלידה.
        לפיכך, מחקר פרוספקטיבי נשאר הכלי היחידי המצוי, המאפשר לבדוק תוצאות של לידות בית.
        מחקרים בנושא בטיחות של לידות בית, שהתפרסמו בעולם המערבי, מצביעים על כך כי לידת בית מתוכננת היא:
        בטוחה ובריאה,
        דימום פחות,
        ויש במהלכה פחות קרעים בנרתיק,
        שיעור נמוך יותר של אפגר נמוך,
        פחות צורך בהגברת צירי הלידה,
        פחות לידות מכשירניות
        ופחות ניתוחים קיסריים.
        למרות ההתנגדות של הממסד הרפואי, ישנה חזרה ההולכת וגוברת ללידת בית.
        הבחירה ההולכת וגוברת בלידת בית באה עקב גורמים שאינם בנמצא בלידה בבי"ח:
        שליטה של היולדת על הלידה.
        המשכיות של חיי הבית.
        הסביבה הידידותית של הבית.
        תחושת הבטחון והאינטימיות.
 
        ניתוח כלכלי מצא שמחיר לידה נרתיקית ללא סיבוכים בבית החולים בארה"ב גבוה פי 3 יותר מלידת בית, בליווי מיילדת.
        המחקר של ג'ונסון ודיויס הראה שמיילדות הבית השיגו תוצאות טובות בקרב יולדות בסיכון נמוך ללא שימוש שגרתי בהתערבויות יקרות.
        ממצאים אלו תומכים בהמלצות של משרד הבריאות האמריקאי להגביר את הנגישות ללידות בית מתוכננות על ידי מיילדות בארה"ב.
        לסיכום, התוצאות המיילדותיות של לידות הבית המתוכננות, בהריון בסיכון נמוך, טובות יותר מהתוצאות המיילדותיות של לידות בבי"ח.
        על משרד הבריאות, הביטוח הלאומי, האיגוד הישראלי למיילדות וחברות הביטוח לתמוך באפשרות של לידות בית מתוכננות בישראל.