8. נספחים
להלן הבדיקות המוצעות לכל אישה על ידי משרד הבריאות והאיגודים המקצועיים (משרד הבריאות, מעקב הריון ובדיקות רפואיות):
|
מס' סידורי
|
מועד הביצוע
|
הבדיקה
|
מטרת הבדיקה
|
מי מממן
|
הערות
|
|
1.
|
לאחר ביקור ראשון אצל הרופא, רצוי עד שבוע 12
|
בדיקת דם לספירה, סוג דם ו - Rh, סוכר בצום; נוגדנים לעגבת, ובדיקת שתן לכללית ולתרבית
|
איתור חוסר דם, נשאות לתלסמיה, אי התאמה בסוג הדם של בני הזוג, סוכרת טרום-הריונית וזיהום סמוי בשתן
|
הבדיקות כלולות בסל הבריאות (במימון המדינה)
|
במידה ונמצא אצל האישה Rh שלילי, תבוצע בדיקת נוגדנים ל- Rh.בדיקות נוספות יבוצעו לפי שיקול דעת רפואי
|
|
2.
|
שבועות 6-12
|
אולטראסאונד
|
קביעת גיל ההריון, תקינותו ומספר העוברים
|
הבדיקות כלולות בסל הבריאות
|
|
|
3.
|
שבועות 11-14
|
סקר שליש ראשון: 1. שקיפות עורפית (אולטראסאונד).
2. בדיקת דם ל - PAPP-A ו - free ו-beta HCG
|
גילוי מוקדם של מומים שונים וקביעה מוקדמת של רמת הסיכון לתסמונת
|
הבדיקות אינן כלולות בסל הבריאות (למעט בדיקת שקיפות עורפית בהריון מרובה עוברים). תתכן זכאות למימון חלקי/מלא ע"י קופות החולים.
|
|
|
4.
|
שבועות 16-20
|
סקר שליש שני: תבחין משולש (חלבון עוברי, HCG, , אסטריול). או סקר שליש שני: תבחין מרובע (תבחין משולש +אינהיבין)
|
קביעת רמת סיכון לתסמונת דאון ו/או מומים חמורים במוח ובתעלת העצבים, בדופן הבטן ואחרים.
|
תבחין משולש כלול בסל, במימון חלקי של האשה ההרה.
תבחין מרובע אינו כלול (תתכן זכאות למימון חלקי/מלא ע"י קופות החולים).
|
תבחין מרובע רגיש יותר לקביעת רמת הסיכון לתסמונת דאון.
|
|
5.
|
שבועות 19-25
|
בדיקת אולטראסאונד לסקירת מערכות "בסיסית". או בדיקת אולטראסאונד לסקירת מערכות "מקיפה".
|
איתור מומים מולדים או חריגות במבנה העובר.
|
הבדיקה הבסיסית כלולה בסל. ניתן לבצע סקירת מערכות מקיפה יותר, באופן פרטי ותמורת תשלום.
|
|
|
6.
|
שבוע 24-28
|
ספירת דם, העמסת סוכר. (נוגדני Rh לפי צורך(.
|
איבחון אנמיה, חשד לסוכרת הריונית.
|
הבדיקות כלולות בסל הבריאות.
|
|
|
7.
|
לאחר תאריך הלידה המשוער
|
מעקב על-ידי רופא כולל בדיקת אולטראסאונד ומוניטור עוברי.
|
לוודא תקינות המשך ההריון
|
הבדיקה כלולה בסל הבריאות.
|
|
להלן רשימת הבדיקות שאינן מומלצות ע"י האיגודים המקצועיים ו/או משרד הבריאות, אך מופיעות בלוח הבדיקות של משרד הבריאות המוצעות לכל אישה (לנוחות הקורא/ת הפרדתי את שתי הטבלאות, אך במקור כל הבדיקות מצויינות בטבלה אחת, כאשר בדיקות מומלצות ע"י משרד הבריאות והאיגודים המקצועיים מסומנות בכוכבית):
|
מס' סידורי
|
מועד הביצוע
|
הבדיקה
|
מטרת הבדיקה
|
מי מממן
|
הערות
|
|
1.
|
שבועות 10-12
|
בדיקת סיסי שילייה
|
בדיקת הכרומוזומים של העובר, ואבחון מחלה גנטית בעובר
|
הבדיקה תמומן ע"י המדינה עפ"י המלצה של רופא גנטיקאי.
|
|
|
2.
|
שבועות 13-17
|
סקירת מערכות מוקדמת באולטרסאונד
|
איתור מומים מולדים או חריגות במבנה העובר.
|
הבדיקה אינה כלולה בסל.
|
|
|
3.
|
שבוע 16 ואילך
|
בדיקת מי שפיר
|
בדיקת הכרומוזומים של העובר ואבחון מחלה גנטית בעובר.
|
הבדיקה כלולה בסל בנשים שגילן מעל 35 בתחילת ההריון, או על-פי המלצה של גנטיקאי בכל גיל.
|
|
|
4.
|
בשליש השני או השלישי של ההריון
|
בדיקת אולטראסאונד המכוונת לאיבר מסוים או הממוקדת במצב קליני ספציפי.
|
מתן מענה לשאלה מוגדרת וממוקדת לגבי מום בעובר או מצב רפואי של האם או העובר.
|
הבדיקה כלולה בסל בנוכחות התוויה רפואית ובהמלצת רופא.
|
|
|
5.
|
השליש השלישי
|
בדיקת אולטראסאונד בשליש השלישי.
|
מעקב אחר גדילת העובר ואיבחון תנוחת העובר.
|
הבדיקה כלולה בסל, בנוכחות התוויה רפואית ובהמלצת רופא.
|
מומלץ לכלל הנשים על-ידי איגוד ישראלי למיילדות.
|
9. אחרית דבר
אני כותבת עבודה זו בעודי בהריון. החומרים אותם קראתי במהלך כתיבת העבודה מחזקים את תחושתי לגבי ההשפעה הגדולה של תפיסות תרבותיות-חברתיות בישראל וכן את השפעת האינטרסים הכלכליים השונים על מספר הבדיקות הנעשות לקראת ובמהלך ההריון. יחד עם זאת, אני מוצאת שקשה לי לנהל "מעקב הריון ביקורתי", עצמאי, שאינו לוקח כמובן מאליו את המלצות הרופא/ה בקופת חולים. הלחץ של הרופאה מתבטא למשל במכתב סיכום פגישה המשתמש במילים: "מסרבת לבדיקת שקיפות עורפית ולסקירת מערכות מוקדמת" (תזכורת: שתי בדיקות אלו אינן מומלצות כבדיקות שגרה על ידי משרד הבריאות). גם היועצת הגנטית, אליה הגעתי בעקבות כוונתי לבצע מי שפיר מפאת גילי ציינה כי: "בגלל שלא עשית סקירה מוקדמת ושקיפות עורפית אין לי מידע מספק על מנת שאוכל לשלול או להמליץ לך על צ'יפ גנטי (שניתן לבצע באופן פרטי בעלות של כ-4,000 ש"ח), שיכול לבדוק עוד שינויים קלים ברצף הגנטי של העובר, אני יכולה לומר לך שניתן לשמור תאים ממי השפיר לבדיקות נוספות בהמשך ההריון" (כמובן בעלות פרטית נוספת...). בנוסף, קיים גם לחץ חברתי מהסביבה: "למה לך לוותר על סקירה מוקדמת?", "שקיפות עורפית אפשר לעשות ממש בזול דרך המושלם", "את בכלל לא עושה בדיקות?". בחוויה שלי - או שאת מיישרת קו ועושה את כל הבדיקות "המקובלות", או שאת "משוגעת" שלא עושה בכלל בדיקות. אין מקום לניהול ביקורתי של מעקב ההריון, המותאם לאישה ולהריון הייחודי. במקרה שלי, דווקא אצל אחות טיפת חלב מצאתי הבנה לגישה בה בחרתי בהריון זה - לבדוק כל בדיקה לגופה, האם וכיצד תועיל לי להמשך ניהול ההריון.
החיזוק שקיבלתי מתגובתה של אחות טיפת חלב מוביל אותי לחשוב שהמפתח לשינוי הגישה יכול להיות טמון באנשים מתוך המערכת הרפואית עצמה, בכבוד שהם רוחשים להחלטות האישה ובפתיחות שלהם לקבל נקודות מבט שונות. עם זאת, עבודה זו פרשה בפני מחקרים המצביעים על כך שהגישה למעקב הריון בישראל נשענת על יסודות תרבותיים-חברתיים עמוקים, הנטועים היטב בתרבות ובחברה הישראלית, כמו גם על מערכת רפואית המגבילה את אנשיה בסוג הטיפול אותו עליהם להעניק לזוגות ולנשים הרות.
10. ביבליוגרפיה
מאמרים
4. וינר, נגה. והשילוני-דולב, יעל. 2009.על עוּבָּרים בְּהקשרים: אתיקה הקשרית בייעוץ גנטי ובניהול רפואי של היריון בסיכון, ומעמדו של העוּבָּר בישראל. סוציולוגיה ישראלית. 11 (1): 65-88
6. Weiss, Meira, 2002. The Chosen Body: The Politics of the Body in Israeli Society. Stanford: Stanford University Press.
8. Gross, Michael L 1999. After Feticide: Coping with Late-Term Abortion in Israel, Western Europe, and the United States. Cambridge Quarterly of Health Care Ethics 8(4):449-462.
9. Freidson, E., 1970, Professional Dominance: The Social Stucture of Medical Care. New York: Atherton Press
משרד הבריאות, ואיגודים מקצועיים
מידע של קופות החולים השונות
תוכניות בריאות לאומיות ואיגודים מקצועיים באנגליה, ארה"ב וקנדה
20. Public Health Agency of Canada, Family-Centered Maternity and Newborn Care: National Guidelines, CHAPTER 4: Care During Pregnancy
[1]"תסמונת החלוק הלבן" היא מצב בו לחץ הדםעולה באופן זמני בנוכחות רופאאו אחות, אך תקין במדידה ביתית.
|
