לאחר שלושה הריונות ולידות תקינים ושלושה ילדים מתוקים מדבש, עברתי לראשונה בחיי הפלה-לאחר הזעזוע הראשוני שבגילוי עובר ללא דופק (בבדיקה נאמר לי שהעובר מתאים לשבוע 6 במקום לשבוע 8 וללא דופק) .זאת לאחר שהפטרתי בקלות ראש לרופא ש"אין באמת צורך באולטרא סאונד, אני מרגישה שהכל בסדר.." כעת נאלצתי להתמודד עם שאלה שלא חשבתי שאשאל את עצמי: 'איך להפיל'. ביחד עם ההתאוששות מהידיעה החדשה והמזעזעת, שבקרבי שוכן לו עובר ללא דופק - נאלצתי להקשיב ולשמוע מפי מהרופא על השלב הבא שעומד בפניי: הפלה.
התברר לי שאני ניצבת בפני עולם שלם של ידע שאין לי בו ולו מושג: עולם של אפשרויות ודרכים שבהן אפשר ומומלץ לרוקן את תכולת הרחם, להפיל, ללדת.
בתור תומכת לידה ואישה שמאמינה מאוד במהלך הטבעי והנכון של התנהלות העולם, הגעתי אל הרופא מתוך הנחה אינטואיטיבית שהגוף יבין בעצמו שאין הריון וירוקן בעצמו את תכולת הרחם, מן הסתם בצורה הטובה ביותר.
הרופא חשב אחרת. יש לך 2 אפשרויות, אמר: כדורים - שמזרזים את ריקון הרחם, או גרידה. רגע רגע רגע, הזדעקתי, למה לא לתת לגוף לעשות את זה לבד? אה, זו גם אפשרות, ענה לי הרופא, שהיה באמת מאוד חביב. את יכולה לחכות חודש, ואם זה לא יקרה לבד תיגשי לביה"ח. שכחתי לשאול למה. בית חולים נשמע לי מפחיד מדי והיה לי ברור שזה יקרה לבד
חזרתי לביתי בציפייה לבאות. נכנסתי לקרוא בפורומים על הפלות בבית על מנת להכין את עצמי לחוויה הקרבה. הימים חלפו ולא ראיתי שום סימנים שמראים על הפלה מתקרבת. נעזרתי בצמחי מרפא שרקחה לי רופאה ודווקא באמצע נופש כשכבר התחלתי להתייאש, התחיל דימום חלש ביותר (שלושה שבועות אחרי האולטראסאונד). ההפלה עצמה התרחשה כשלושה ימים מאוחר יותר בלילה, בבית. היא נחוותה עבורי כלידה לכל דבר – צירים שהולכים ומתגברים, שלבי מעבר, גלי חום וקור, דימום רב. עם כל ההכנה שעשיתי, לא הייתי ערוכה לחוויה בסדר גודל כזה. בסך הכל, חשבתי לעצמי, מדובר בעובר בגודל כמה מ"מ, כמה מסובך זה יכול להיות? בפועל חוויתי כאב גדול, שבתחילה חשבתי ששני אופטלגינים יצליחו לשכך, אבל כמו בלידה הכאב הלך והתחזק וכמו בלידה, האופטלגין לא עזר. כמות הדימום גם היא היממה אותי. שלא כמו בלידה, שהדימום מאפיין את סופה, בהפלה הדימום ממשיך מתחילה ועד סוף, בעוצמה חזקה ובפולסים, כך שמצאתי את עצמי מעבירה לילה שלם בשירותים. בשלב מסוים נלחצתי שאולי זה לא הולך להיגמר ומשהו פה לא בסדר, אבל זמן קצר לאחר מכן הצירים החלו לשכוך ואיתם גם הדימום. כל התהליך ארך כ3-4 שעות.
מסתבר, לפחות על סמך החוויה האישית שלי, שזה תהליך של לידה, אומנם קצת אחר אבל עם אופי וסימני דרך זהים ללידה. הצטערתי שלא ידעתי את זה קודם ולא הייתי מוכנה לזה נפשית. מכל מקום, שמחתי מאוד שבחרתי לעבור את החוויה הזו בבית. הסביבה הטבעית שלי העניקה לי ביטחון, הרגשתי ביטחון בגוף שלי, גם כשלא לגמרי היה לי ברור מה קורה ומתי זה הולך להיגמר. ההימצאות בבית אפשרה לי את המרחב הריגשי שהייתי זקוקה לו על מנת לעבד את החוויה שאני עוברת, להיפרד, לבכות.
לאחר מספר חודשים זועזעתי שנית. שוב, עובר ללא דופק, שהפסיק בשבוע 9. הפעם ההתמודדות היתה כבר יותר קשה, פעם שניה ברצף.. פשוט לא האמנתי שזה קורה לי פעם נוספת! כבר הייתי בתקופה של בחילות, הקאות, חוסר אנרגיה, שוב-לחינם? בכיתי כהוגן. הרגשתי זעקה בתוכי, סערה והיה לי קשה שכמעט אף אחד סביבי לא יודע מה אני עוברת (עוד לא סיפרתי על ההריון, אפילו לא להורים.)
הפעם לא היה לי אפילו ספק, ברור שאחכה להפלה שתתרחש בבית. נכנסתי לרופא והוא, שוב, נתן לי חודש. שוב התייחסתי בביטול וחזרתי הביתה. עבר חודש וכלום לא קרה. התחלתי להתערער. הרגשתי שהגוף שלי לא קולט שההיריון נפסק, וממשיך להתנהג כאילו הוא בהריון לכל דבר. התחילה להתעורר בי התחושה שאני רוצה כבר להמשיך הלאה, אני רוצה שהעובר יצא ויפנה מקום, ויאפשר לי לחתום את הפרק הזה. להסתובב חודש שלם עם עובר מת בתוכך זו לא חוויה מאוד נעימה, במיוחד מן הבחינה הרגשית. החלטתי שאלך לרופא כדי להבין מה עניין החודש הזה, למה אפשר לחכות רק חודש. הרופא היה מקסים והסביר לי הכל עם המון סבלנות. הסכנות העיקריות לפי הסברו היו זיהום, שיכול להתרחש כתוצאה מהישארות של עובר מת בתוך הרחם ואז- ככל שמחכים יותר כך גם גדל החשש גם לדימום מוגבר, כבד ולא מבוקר - כיוון שבהפלה הדימום הוא יותר מתמשך ופחות ממוקד זמן. ומכיוון שככל שעובר הזמן גדלה גם תכולת הרחם, גם הדימום צפוי להיות חריף יותר. נזכרתי בהפלה הקודמת שלי ובכמויות הדם שאבדו בה ורק המחשבה על דימום שיהיה חזק יותר הבהילה אותי. בנוסף, באמת שכבר נמאס לי לחכות. שלושה ימים מאוחר יותר ביצעתי גרידה בבית החולים (הרחם היה גדול מדי עבור שימוש בציטוטק). עבורי, לבצע הליך כ"כ התערבותי זה לא עניין של מה בכך ובכל זאת מבין האפשרויות שעמדו בפני, הרגשתי שכרגע זה הדבר הנכון לעשותו. במהלך הגרידה הייתי תחת הרדמה מלאה וכשהתעוררתי הסתבר שאני סובלת מדימום מוגבר. בדיעבד הסתבר שגם בחדר הניתוח היה לי דימום חריג למהלך של גרידה. טופלתי ע"י הצוות ונשארתי במעקב בבית החולים. חשוב לי לציין שייתכן שהדימום היה קשור למהלך הגרידה, אך יכול גם להיות שלא. במקום האישי שלי הרגשתי שטוב שהייתי בבית החולים בזמן של דימום חריג ולא בבית שלי, שמרוחק חצי שעה נסיעה מבית החולים הקרוב.
סיפרתי את הסיפור האישי שלי על מנת להראות שישנן דרכים שונות להפיל, כפי שישנן דרכים שונות ללדת. בכולן יתרונות וחסרונות, לכל מצב יכולה להתאים דרך שונה. אך לפי תחושתי, חסר היום מידע על הפלות בבית, רופאי הנשים לרוב לא מעלים אפשרות זו כאופציה בכלל וכך נשללת מן האישה האפשרות לבחור בחירה מושכלת מתוך כל האפשרויות העומדות בפניה. בנוסף, חסרה מאוד תמיכה נשית באישה סביב חוויה רגשית לא פשוטה שעוברות לא מעט נשים ורובן עוברות אותה יחסית לבד.
במאמר זה אתמקד בשלוש השיטות האפשריות כיום להפלה, על יתרונותיהן וחסרונותיהן.
אך ראשית אתחיל בהסבר על הסיבות האפשריות להפלה ומידת שכיחותן של הפלות:
מה השכיחות של הפלות עצמוניות?
כ- 15% מכלל ההריונות בני 4 עד 20 שבועות יסתיימו בהפלה. השכיחות האמיתית של אובדן מוקדם של הריונות גבוהה בהרבה, ומוערכת בקרוב ל- 50%. הסיבה להבדל בין שיעור ההפלות שאנו מודעים אליהן לשיעור ההפלות בפועל, הוא שרוב ההפלות מתרחשות בשבועיים שלאחר הביוץ, עוד לפני שיש איחור משמעותי בווסת. זו גם הסיבה שבקרב נשים שעוברות טיפולי פריון מאבחנים יותר הפלות, זאת מאחר ולעתים קרובות הריונות אלו מאובחנים בשלב מוקדם.
מבין ההריונות שמאובחנים קלינית, אחד מכל שמונה יפסיק להתפתח. גם מבין ההריונות בהם נצפה כבר דופק עוברי 2%- 60% לא ימשיכו להתפתח.
המחקרים מראים, שהפלה בגלל הריון בלתי רצוי על רקע 'סוציאלי' גורם לפחות הפרעות נפשיות, אך דווקא הפלות בעקבות ממצאים של פגמים גנטיים בעובר, כאשר ההריון היה רצוי, גרמו לבעיות נפשיות לאם בשכיחות גדולה יותר.
מה הן הסיבות להפלות וכיצד מבררים זאת?
גורמים גנטיים:
הפרעות בכרומוזומים אחראים לכ- 70% מההפלות בשליש הראשון של ההיריון. מסיבה זו אצל זוגות עם שלוש הפלות חוזרות רצופות מומלץ לבצע בדיקה של הכרומוזומים ("קריוטיפ") אצל שני בני הזוג. הבדיקה יקרה מאד ומומלצת במיוחד עבור זוגות שלא ילדו בעבר ילוד חי או עם בני משפחה קרובים שסבלו אף הם מהפלות חוזרות. בכ- 3-8% מהזוגות עם הפלות חוזרות מוצאים בעיה בכרומוזומים, בדרך כלל חלוקה מאוזנת אך לא שווה של החומר הגנטי בין זוגות הכרומוזומים. חשוב להדגיש שבדיקת הכרומוזומים אצל ההורים חושפת רק חלק קטן מהסיבות הגנטיות להפלות. לדוגמא, הבדיקה לא מזהה גנים בודדים פגומים אצל ההורים.
כאשר מזהים בעיה כרומוזומאלית אצל ההורים לא ניתן לעשות דבר על מנת למנוע הפלה נוספת. אך במקרים רבים יש סיכוי של 50% שההריון הבא יהיה תקין. ניתן כיום במסגרת הפריה חוץ גופית לבצע איבחון גנטי בעוברים, וכך למנוע הפלה על ידי החזרה לרחם רק של עוברים תקינים מבחינה כרומוזומאלית.
גורמים אנטומיים:
הפרעות במבנה הרחם עלולות לגרום להפרעה בהשתרשות העובר והתפתחות השליה והעובר בחלל הרחם. בכ- 15% מהנשים עם הפלות חוזרות ניתן למצוא בעיה ברחם. בעיות אלה כוללות בין היתר פגמים מלידה במבנה חלל הרחם, שרירנים בדופן הרחם שבולטים לתוך חלל הרחם, מחיצה ברחם והידבקויות (רקמת צלקת) שמעוותות את החלל. האיבחון מתבצע בדרך כלל בשלב ראשון בעזרת בדיקת אולטראסאונד. לעתים נעזרים בהחדרת נוזל לחלל הרחם, שמאפשר הדגמה טובה יותר של החלל בעת בדיקת האולטראסאונד. צילום רחם מוגבל ביכולתו להדגים באופן מדויק את חלל הרחם. היסטרוסקופיה, החדרה של טלסקופ דק בעד צוואר הרחם, מאפשרת לא רק איבחון מדויק של הבעיה בחלל הרחם, כי אם גם מהווה את שיטת הטיפול היעילה ביותר לתיקון בעיות בחלל הרחם.
גורמים הורמונאליים:
נראה שהפרעות הורמונליות קלות, שאינן מלוות בתסמינים, לא גורמות להפלות חוזרות. עם זאת, לאור השכיחות הבלתי מבוטלת בקרב נשים של הפרעות בבלוטת התריס ושל הפרשת יתר של הורמון החלב (פרולקטין), נראה שיש מקום לבצע בדיקת דם על מנת לשלול את הבעיות הללו. אי ספיקת הגופיף הצהוב שכיחה אצל נשים עם הפלות חוזרות, אך לא ברור מה החשיבות של חוסר בפרוגסטרון כגורם להפלות חוזרות. למרות הספק, רופאים רבים ממליצים על תמיכה עם פרוגסטרון, לאחר הביוץ ובתחילת ההריון, או על טיפול עם איקקלומין, בניסיון למנוע הפלה חוזרת.
גורמים זיהומיים:
מחוללי מחלה רבים, בעיקר חידקים כמו כלמידיה ומיקופלסמה, נמצאו בשכיחות גבוהה יחסית אצל נשים עם הפלות חוזרות. למרות שאין הוכחות משכנעות כי טיפול אנטיביוטי מועיל במניעת הפלות, לעתים יומלץ אצל נשים עם הפלות חוזרות על נטילת תרביות ויינתן טיפול אנטיביוטי.
הפרעות קרישה:
לאחרונה גוברת ההכרה כי הפרעות קרישה מלידה עלולות להוביל להפלות חוזרות. מומלץ על כן לנשים עם 3 הפלות רצופות ויותר לפנות להמטולוג, שימליץ בפניהן על בדיקת דם שתבדוק שורה ארוכה של הפרעות קרישה (בדיקות ל"טרומבופיליה"). הדבר מומלץ במיוחד עבור נשים עם היסטוריה של אירוע של קריש דם (פקקת) או תסחיף, אצלן או אצל בני משפחה קרובה. במידה ותאובחן בעיה בקרישיות הדם ניתן להציע טיפול מונע יעיל בעזרת תרופות נוגדות קרישה (מדללי דם) כמו קלקסאן או פראגמין.
גורמים חיסוניים:
תגובה לא תקינה של מערכת החיסון עלולה לגרום ליצירה של תגובה חיסונית ונוגדנים כנגד רקמות בגוף האישה, ובהמשך לפגיעה בהתפתחות ההריון, כנראה בעיקר עקב פגיעה בתיפקוד השליה. במידה ובבדיקת דם ימצאו נוגדנים המורים על תגובה חיסונית לא תקינה ניתן למנוע הפלות חוזרות על ידי מתן של תרופות, כמו אספרין ותרופות נוגדות קרישה.
קיימת מחלוקת האם המערכת החיסונית של האם יכולה לפגוע באופן ישיר בעובר. בהתאם, אין הסכמה האם יש תועלת של ממש בטיפולים שנועדו להשפיע על תגובה זו, כמו חיסונים ומתן תוך-ורידי של נוגדנים.
גורמים סביבתיים:
עישון, אלכוהול ושתיה של כמויות גדולות של קפה, דווחו בקשר עם שכיחות מוגברת של הפלות חוזרות. נראה שקיים קשר ישיר בין מספר הסיגריות שהאישה מעשנת לסיכון להפלה. לפעילות גופנית וקיום יחסי מין אין השפעה לרעה על הסיכון להפלה, ומנוחה במיטה לא מסייעת במניעת הפלות.
ואחרי הרקע, מה עושים כשמגיעים לשלב ההכרעה? לפניכם שלושת השיטות המקובלות כיום, על יתרונותיהן וחסרונותיהן:
הפלה טבעית (עצמונית) בבית
אתחיל דווקא בהפלה הביתית כיוון שהמידע עליה כ"כ לוקה בחסר.
כולנו היום מודעים לפלא הגדול שביצירת הוולד, שבהתפתחות העובר. כולנו כבר יודעים שלא מדובר בעניין של מה בכך, שזוהי מורכבות אדירה ופלא גדול. ההערכה כיום היא שכמחצית מכלל ההריונות מסתיימים בהפלה מוקדמת מאד, כלומר עוד לפני שארע איחור בווסת. מבין ההריונות שמאובחנים קלינית אחד מכל שמונה יפסיק להתפתח. גם מבין ההריונות בהם נצפה כבר דופק עוברי 2-6% לא ימשיכו להתפתח. (מדובר על השליש הראשון של ההריון(.
משמע, שהפלות הן דבר קיים בטבע, מציאות שכיחה ביותר. ואם כך- אז כמו שרוב הלידות יוכלו לעבור בצורה בריאה ונורמלית, אין סיבה שלא יחול אותו הכלל על הפלות.
כיום ההמלצה הראשונה של הרפואה היא להשתמש באמצעי התערבותי על מנת לרוקן את תכולת הרחם ומכיוון שכך חסר מאוד היום ניסיון של נשים בהפלות טבעיות (על אף שהן לא פחות בטוחות מן השיטות הרפואיות ברוב המקרים).
מהם היתרונות של הפלה טבעית ומהם חסרונותיה?
יתרונות:
תהליך ההריון מלווה בעלייה הדרגתית של רמת ההורמונים בגוף. לקראת תהליך ההפלה הגוף מוריד בהדרגה את כמות ההורמון ההריוני (hcg) עד שהגוף בשל להפלה. התהליך הוא הדרגתי וידידותי יותר לגוף ולאישה.
בהפלה טבעית לא נדרשת שום התערבות תרופתית או מכשירנית, שאין להתחמק מכך שבשתיהן ישנן תופעות לוואי וסיכונים.
בהפלה טבעית לאישה יש את הזמן לעבור את תהליך ההיפרדות מן ההריון בצורה הדרגתית ולהגיע אל ההפלה בשלה ריגשית. גם תהליך ההפלה עצמו מאפשר היפרדות מודעת, ממשית מן ההריון.
בהפלה טבעית האישה נשארת בקשר ישיר ומחובר עם הגוף שלה לאורך כל הדרך, אינה נכנסת לרובריקה של "חולה" ויכולה לבחור מי יהיה איתה כשהיא עוברת תהליך כה קשה ריגשית.
חסרונות:
ישנם שני סיכונים עיקריים שכרוכים בהפלה טבעית והם:
• זיהום או דלקת בתוך הרחם כתוצאה משהייה ארוכת זמן של עובר מת בתוך הרחם (העובר יכול להפריש מתוכו חומרים שעלולים לגרום לזיהום(.
• דימום מוגבר שלא נתפס בזמן ויכול לסכן את האם, לכן מומלץ שבזמן הפלה יהיה נוכח אדם נוסף יחד עם האישה על מנת לעזור לה לאמוד את כמות הדימום וכמובן לסייע לה במקרה של התעלפות חס ושלום. (הכנה מוקדמת לפני ההפלה תסייע להיות מוכנים למצבים שונים.)
יש לציין, שדימום מוגבר יכול להתרחש גם במקרה של לקיחת כדורים תרופתיים.
דבר נוסף שחוששים ממנו הוא היוותרות ריקמה הריונית ברחם כלומר, התרוקנות לא מלאה של הרחם). מסיבה זו, רצוי לפנות לבדיקת אולטרסאונד לאחר ההפלה. ) במידה ואכן נשארה ברחם ריקמה הריונית, ניתן להשתמש בכדורי הציטוטק לריקון מלא של הרחם.
סוג דם -Rh – למרות הסיכוי הנמוך למעבר דם כשאין התערבות במהלך ההפלה, ההמלצה הרפואית היא לקבל אימונוגלובולין במינון של 50 מיקרוגרם, כשההפלה קורית משבוע שמונה ומעלה, או בלי קשר לשבוע, בשל החשש למעבר דם והתפתחות ריגוש בדם.
זמן- לגוף לרוב לוקח שבועות מספר לקלוט שההריון הפסיק ולאחר מכן להגיע למצב של ירידה מאסיבית בהורמון ההריוני והפלה. יש נשים שעבורן אלמנט הזמן יהווה שיקול מכריע.
שוב, ברוב המקרים הרחם יעשה את הפעולה על הצד הטוב ביותר, (כמובן שאנחנו מדברים על אישה בריאה, ללא בעיות קרישה וכו'.)
יש לציין שברפואה קיים מושג של מעקב שמרני, דהיינו, מעקב אחרי אישה מרגע שנצפה חוסר דופק ועד להתרחשות ההפלה. המעקב מבוצע כיום בעזרת בדיקות אולטראסאונד עוקבות עד שמוודאים כי הרחם התרוקן באופן מלא. שיעורי ההצלחה המדווחים במחקרים שבדקו את הצלחת המעקב השמרני שונים מאד, בטווח של 25-76% אחוז, ותלויים בין היתר במשך המעקב. (צריך לקחת בחשבון שכיום מעטות הנשים שבוחרות להפיל בבית ולכן מחקרית אין על כך מספיק מידע)
למרות שהוכח כי גישה זו בטוחה, רופאים רבים עדיין חוששים שהיוותרות רקמה הריונית ברחם למשך תקופה ממושכת מאד עלול לגרום לזיהום והיווצרות הידבקויות בחלל הרחם. הרופאים נוטים על כן להגביל את המעקב השמרני לכחודש לכל היותר.
באתר "באופן טבעי" ישנו חומר נוסף וסיפורים של נשים על הפלות בבית.
הפלה באמצעות תרופות
מאז שנת 1999 נכנסה בישראל שיטה חדשה לריקון הרחם ע"י תרופה (ציטוטק(.
הציטוטק שייך לקבוצת חומרים הידועים כפרוסטגלנדינים ופעילותו מבטיחה כי הרחם יתכווץ ושק ההריון שבחלל הרחם יפלט. שיטה זו הינה הקרובה ביותר להפלה טבעית.
יתרונות:
בשיטה זו אין התערבות מכשירנית ונמנע הצורך בהרדמה כללית ובהרחבה מלאכותית של צוואר הרחם (שמבוצעת בגרידה(.
התרופה עוזרת לרחם לחקות את פעולתו הטבעית.
חסרונות:
את הציטוטק נותנים היום עד שבוע 8 ,במקרים נדירים גם אחריו.
בלקיחת התרופה ישנו סיכוי שהרחם לא יתרוקן במלואו בפעם אחת ויהיה צורך בלקיחת התרופה פעם שניה או בגרידה. סיכוי של 5-7% . ישנן נשים שהתרופה לא משפיעה עליהן, גם לא לאחר נטילת מנה שניה ושלישית.
יש בציטוטק התערבות רפואית ומצד שני היא חסרה את ההשגחה הרפואית- כלומר, הכדורים מעודדים את הרחם לרוקן את תוכנו בצורה לכאורה טבעית אך האישה נמצאת ללא השגחה למקרה שישנם הסתבכויות בהפלה ולעיתים האישה נוטה לקחת על עצמה פחות אחריות מכיוון שהיא הלכה בעצת הרופאים ולא מספיק נתנה את דעתה על המהלך שעליה לעבור.
כיצד ניתן הטיפול עם ציטוטק?
ניתן לתת את הציטוטק בטבליות דרך הפה, אך נראה שעדיף לתת את התרופה ע"י השמה של הטבליות בנרתיק. זאת על מנת לצמצם את שיעור תופעות הלוואי, כמו בחילות והקאות, ששכיחות יותר לאחר נטילה דרך הפה. התרופה מתחילה לפעול תוך מספר שעות, כפי שבא לידי ביטוי בדמם לדני ובכאבי בטן דומים לאלה שבמחזור הוסת. חלק קטן מהנשים סובלות מכאבי בטן עזים יותר שדורשים נטילת משככי כאבים. תופעות לוואי נדירות נוספות כוללות שלשולים וחום. במידה ויש דמם לדני כבד הוא בד"כ מוגבל למספר שעות. לעיתים רחוקות, עקב דימום לדני משמעותי, נדרשים לבצע גרידה דחופה.
מה היעילות של הטיפול התרופתי?
סקירה של כל המחקרים שבדקו את היעילות של טיפול תרופתי בהפלה טבעית הראו שכ- 80% מהנשים שקיבלו ציטוטק סיימו את ההפלה הטבעית בהצלחה מלאה, כלומר ללא צורך לעבור גרידה. בהשוואה למעקב שמרני נמצא שהרבה יותר נשים השיגו ריקון מלא של הרחם תוך ימים ספורים. גם במחקר מרשים ביותר בהיקפו, שפורסם לאחרונה בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine, נמצא כי הטיפול עם ציטוטק במקרים של הפלה טבעית הינו יעיל ובטוח, עם שיעור הצלחה של כ- 84%. מקרב הנשים שטופלו במחקר הנ"ל עם ציטוטק 78% ציינו שהיו בוחרות לשוב ולהשתמש בתרופה אילו נזקקו לכך ו- 83% ציינו שהיו ממליצות על הטיפול לנשים אחרות.
מה הבטיחות לטווח ארוך של שימוש בציטוטק?
ביחס לחשש מפני פגיעה בפריון של האישה, הרי שבמחקר שעקב אחר 82 נשים שחולקו באופן אקראי לקבל טיפול שמרני, תרופתי או כירורגי בעקבות הפלה טבעית, נערכה בדיקה -- באמצעות התבוננות בחלל הרחם עם היסטרוסקופ -- 6 חודשים לאחר הטיפול. לא נמצא אף מקרה של הידבקויות תוך רחמיות בקרב המטופלות שטופלו באופן שמרני (הפלה טבעית( או עם ציטוטק, בעוד שנמצאו שני מקרים של הידבקויות תוך רחמיות עדינות (7.7%) אצל נשים שעברו גרידה.
הפסקת היריון תרופתית אינה מתאימה לנשים הסובלות מאסתמה ומטופלות בסטרואידים, לנשים שסובלות מבעיות קרישה או מאי ספיקת כבד ולנשים שהן מעשנות כבדות ומעל גיל 35.
גרידה
מבין ההפלות המלאכותיות זוהי השיטה הוותיקה ביותר לריקון הרחם.
התהליך כולל הרחבה של צוואר הרחם, החדרת צינורית לרחם בעד הצוואר ושאיבה עם ריק (ואקום) של תוכן הרחם. בישראל פעולה זו מבוצעת בד"כ תחת הרדמה כללית. הפעולה מחייבת צום מקדים של 6 שעות בגלל ההרדמה הכללית, אך לוקחת מספר דקות בלבד. האישה בד"כ משתחררת לביתה אחרי השגחה של כשעה.
אם ההריון חדל להתפתח בשלב מוקדם מאד ניתן לעתים לבצע תחת הנחייה של אולטראסאונד שאיבה של תוכן חלל הרחם במרפאה, ללא צורך בהרדמה.
יתרונות:
הפסקת הריון על ידי שאיבה נחשבת לניתוח יעיל ובטוח שהסיכונים בו הינם נדירים.
התהליך הוא קצר, כ-20 דקות נערכת הגרידה עצמה ולאחריה שעה- שעתיים של השגחה.הדימום שלאחר הגרידה הוא מינורי ביותר, בין 1-3 ימים של דימום קל מאוד, לעומת הדימום שלאחר הפלה טבעית שאורך כשבוע- שבועיים.
הגרידה נכשלת לעתים נדירות יותר, כלומר רק בכ- 1% מהמקרים נאלצים לבצע גרידה חוזרת עקב היוותרות שיירי הריון בחלל הרחם.
חסרונות:
מתוך כל האפשרויות זוהי האפשרות שכרוכה באחוז גבוה יותר של סיכונים וסיבוכים אפשריים, כגון:
ניקוב של דופן הרחם
היווצרות הידבקויות בחלל הרחם עקב זיהום (יכול לקרות גם בהפלה טבעית לחלוטין)
פגיעה בצוואר הרחם בעקבות הרחבתו המלאכותית שעלולה לגרום לאי- ספיקה של צוואר הרחם, המשפיעה על הלידות הבאות (לידות מוקדמות(.
זיהום שנגרם כתוצאה מהכנסת גוף זר לחלל הרחם.
לסיכום,
ישנן דרכים שונות להפיל כפי שישנן דרכים שונות ללדת.
לצערי, נושא ההפלות הוא נושא לא כ"כ מדובר, בעיקר בגלל הרגישות שבנושא. עם זאת, אצל נשים רבות, הפלה היא חלק מהחיים.
כל כך הרבה נאמר, נכתב ודובר סביב לידה. גם הפלה היא לידה והיא דורשת התייחסות, מחשבה, בירור ועיבוד רגשי לפעמים אף יותר מחווית הלידה. ככל שנפתח את הנושא לדיון נשי פתוח, ילך ויתרבה המידע, הניסיון, השיתוף.
"לאחר שאישה עוברת הפלה סיכוייה לעבור הפלה נוספת אינם גדלים, אבל נשים רבות מאבדות אמון בגופן. האבל והלימוד לבטוח שוב הם סוגיות חשובות עבור נשים שעברו הפלה. סוגיה חשובה נוספת היא אשמה: נשים רבות לוקות ברושם מוטעה שעשו דבר מה שגרם להפלה". (מתוך "גופה של אישה תבונתה של אישה"(.
בואו נעזור לנו ולחברותינו וניתן לנושא הרגיש הזה מקום בשיח הנשי.
מיכל ברג
תומכת לידה ומדריכת הכנה ללידה
