התקשרות engagement

מדהים. אפילו השם זהה. התנועה הקרדינאלית הראשונה של העובר בתהליך הלידה דומה מאד. בשלב זה התינוק מניח את ראשו בהתאמה אופטימלית בדרך כלל, אליפסה מול אליפסה בפתח האגן. השאיפה להשקה מושלמת מאפיינת גם את השלב הראשון בהתפתחות הקבוצה. שלב ההתקשרות מאופיין בשאיפה להתאמה מושלמת. לכידות, בייחדנס הם מטרת העל, וכמו ב'בליינד דייט' השאיפה בשלב זה היא להתחבר, להתקשר. התאמה מושלמת.

בידול, שונות < differentiation decent

רגע, רגע, לא רוצה! התנועה הקרדינאלית השניה במסעו של התינוק מרכינה את ראשו של התינוק הצדה אוזן לכתף בתנועת ה'לא רוצה' המפורסמת. תפקידה של תנועה זו הוא קידום מהיר של החלק המתקדם של התינוק כהגדרת המודל הרפואי, היינו ראשו, לעומק האגן. ראש העובר 'יורד' מבצע תנועה בשם Decent אל שקע קארוס, המשיק לחלקו הפנימי של הסאקרום, למרות שהתנועה אינה ירידה במובן הקלאסי אלא יותר של העמקה. מבחינת שלבי התפתחות הקבוצה מדובר בשלב שבו המשתתפים בקבוצה נוקטים בצעד שדומה לזה של התינוק ה'לא רוצה' במובן של הגדרה שלילית של עצמם, של הבדלה ושונות מן הקבוצה. הן מבחינת תנועות התינוק בלידה והן מבחינת שלבי התפתחות הקבוצה, ניתן לראות בהיבט זה אלמנטים משותפים הכוללים פרידה, התעמקות, והגדרה על דרך השלילה, וכבר אמרנו 'לא רוצה'.

אינדיבידואציה, צביון אישי Individuation > Flexion

התנועה הקרדינאלית השלישית שמבצע העובר נקראת כפיפה או Flexion פלקציה. העובר מכופף את צווארו כך שסנטרו מתקרב אל חזהו במעין אמירת 'הן'. בקבוצה שלב האינדיבידואציה הינו תוצא מתבקש של השלב הקודם המגדיר 'מה אני לא', ומשלים אותו בהגדרה של 'מה אני כן' היכן אני מוצא את הנתיב הנוח שלי להתקדמות. עבור התינוק, תנועת הקבלה הטבעית, הרכנת הקדקוד בתואם עם לחץ ההכתרה המתקרבת של רקמות רצפת האגן, מסייעת לתינוק אשר מפנה את קדקודו כחץ מקשת כך שיצביע בנחישות אל פתח הנרתיק. הן עבור משתתפי הקבוצה והן עבור התינוק בלידה מדובר בשלב של האצה. אמירת הן עמוקה, אותנטית, שהיא תנאי להזנקה שהיא באופן פרדוקסלי אינדיבידואליסטית-קונפורמיסטית בה במידה אל ההמשך.

אינטימיות, קירבה intimacy, affinity > Internal rotation

התנועה הקרדינאלית החמישית - סיבוב פנימי, הפניית הראש רבע מעגל היא אולי התנועה האולטימטיבית של אינטימיות וקירבה – התברגות. תנועה זו, המסובבת את העובר שנכנס אל האגן כשהקוטר הרחב של ראשו פונה כלפי הקוטר הרחב של האגן, חייב לפנות עתה לכיוון אחר, אליפסת מוצא האגן הנמצאת בניצב לזו של מבוא האגן. ההתברגות, אולי יותר מכל תנועה אחרת במסע העובר, מייצרת מחוייבות עמוקה לתהליך, בדומה לזו שתעבור על איברי הקבוצה בשלב האינטימיות. תנועת הבורג היא הנועזת ביותר ומחייבת שבירת סימטריה, אבדן שליטה אם תרצו, ויציאה לדרך חדשה, של אבדן צלם מחד, וקבלת זהות חדשה מאידך. למרות ה'הרס' לכאורה של הקיים לטובת החדש, אין מדובר בהכרח ברגע כואב או אלים. נהפוך הוא. אצל יולדות לא מעטות ניתן לראות בשלב זה הזדככות הבאה לידי ביטוי במבט מיוחד, הבעת עיניים חדשה, דמויית תובנה, המעידה על התרחשות פנימית משמעותית ולאו דווקא כנועה. מעין מבט צלול המופיע לפתע ואשר מיילדות ודולות מזהות אותו בקלות כ'אהה!' – רגע שבו התהליך התקדם באופן משמעותי ומיוחד. גם בשלבי התפתחות הקבוצה נוצרת ברגע מסוים זה אינטימיות חדשה מסוג 'אהה!'. הקבוצה מאששת את קיומו של הפרט ('הם רואים אותי', 'הם הקשיבו לי') והפרט קיומה של הקבוצה ולמעשה את זהותו של כל פרט בקבוצה. כאן מתרחש שיאה של ההשפעה ההדדית. כברת הדרך המשמעותית של קרבה, התגבשות מחדש של הפרט בקבוצה נפסעת לעיתים באופן כמעט בלתי מורגש. הדבר פשוט קורה לפתע.. לפי רוב הרגע המשמעותי אינו 'מכאיב' או נראה כלפי חוץ אך ללא ספק מדובר באחד המכוננים בתהליך שעובר אדם בקבוצה ושבמהלכו מתגבש באישיותו חלקיק זהות חדש – בזכות המראה שמשקפת לו עוד שבריר מזהותו, כפרט בקבוצה.

הדדיות Extension <Mutuality  

שלב ההדדיות בקבוצה הוא תולדה ישירה של התשתית האינטימית והקירבה שהתהוו זה עתה והכוריאוגרפיה העדינה של ריקוד קבוצתי, הדדי, של הישות החדשה הקבוצתית, מתבקשת. ניתן לראות בהדדיות את נקודת השיא של חיי הקבוצה. מעוף הפרפר שיצא מן הגולם. ההגחה אל העולם של ישות חדשה. בהלימה מופלאה המהלך השישי של העובר בלידה נקרא Extension או פשיטה. מדובר בהגחת החלק המקדים של היילוד, בדרך כלל ראשו, אל העולם ממש כפי שהפרפר החדש מגיח מן הגולם. שלב האקסטנציה מוכתב על ידי האנטומיה האגנית מחד ועל ידי וקטור הלחצים מאידך. הרחם סוחט את תוכנו החוצה במטרה להתרוקן, על ידי הסגמנט העליון, המעובה שלו, אשר מהווה כיפת לחץ הומוגנית ההודפת את תוכן הרחם כלפי מבוא האגן. בשלב זה של תהליך הלידה כתפיו וגופו של התינוק נמצאים במבוא האגן, וראשו עומד בנקודת ההזנקה של הכתרה במוצא האגן שנמצא כמעט בניצב לבוא האגן. יחד עם המבנה הקשתי של עצמות החיק, לא תתכן אחרת מאשר תנועת פשיטה, הבקעה, של הדדיות. זהו, למעשה 'רגע הלידה' הנתפש המשמעותי ביותר, הן בתהליך הלידה, והן בחיי הקבוצה. זהו הרגע המכונן של הטבעת חותם. השלב בו העובר מותיר חותמת בבשרה של אמו ובתודעתה. זו יכולה להיות צריבה, או חלילה קריעה ממשית וזו יכולה להיות הטבעה חושית או רגשית בלבד אך עזה ובלתי נשכחת ברישומה. מבחינת הקבוצה זה הרגע הקובע לגבי היחיד את האופן בו יזכרו אותו – החותם שישאיר על הקבוצה, ושהיא תשאיר בו.

סיום, פרידה External rotation, expulsion

בהתפתחות הקבוצה זהו השלב הכואב של דמעות, החלפת הבטחות שרובן יהפכו להפרות בהיעדר מסגרת המפגשים, ושל נסיגה אל חווית הבדידות היחסית. מטרתה העיקרית של פאזת הסיום היא לאפשר לפרט לגבש מחדש את האוטונומיה שלו, ולהתקדם אל היום שאחרי ההשתייכות האקטיבית לקבוצה תוך הפנמת חווית הקבוצה למרות הנתק ממנה.
בתהליך הלידה שתי התנועות המסיימות את פליטת התינוק כוללות סיבוב חיצוני ופליטת הגוף. ניתן לראות הקבלה בין שתי תנועות אלו שהראשונה בהן היא תנועת ראי, הופכית, נגדית לתנועת המחוייבות וההברגה של הסיבוב הפנימי, והנוספת המדמה מעין 'ירייה' של שאר גופו של התינוק החוצה, לבין תהליכי הסיום והפרידה של הקבוצה.
ניתן אולי לומר כי תנועת הסיבוב החיצוני, שתפקידה 'ליישר' את התינוק כך שראשו יעמוד שוב בקו אחד עם עמוד השדרה שלו, ולהחזירה אל המרכז שלו, יחד עם תנועת הפליטה שתפקידה להרחיק ולקבע את ההפרדה, מהוות סגיר שלם של תהליך הלידה שניחן בדימיון רב לתהליכי התפתחותה של הקבוצה שמסיימת את תפקידה הפיסי, ואינה יכולה כנראה אלא להשלים בהליך שיש בו סימטריה טקסית (הברגה נגדית), ויישור ואז הרחקה שגם היא מובנית, את תפקידה.

אחרית דבר:

בטיוטת מאמר זה ניסיתי להצביע על הקבלה בין שני תהליכים: זה המתרחש בקבוצת הכנה ללידה וזה המתרחש במהלך הלידה, במטרה לגרות וליצור עניין ציבורי מחודש בתהליכים אלו שאני מוצאת כמשמעותיים ומכוננים בחיי הפרט והחברה. כדרכן של השוואות מקבילות, ההלימה אינה מלאה, וניתן ללמוד מהשוני שלעיתים הוא לכאורה בלבד, לא פחות מאשר ניתן ללמוד מן הדומה. אני מקווה כי המאמר שהינו בגדר טיוטה ראשונית ושטוחה כרגע יהווה גירוי לעיון מרתק, מחודש ועדכני בתהליכים אלו, וכי פיסות הידע שיציף יתרמו למלאכת הטלאים הנרקמת של שיפור פני הלידה. אשמח מאד להערות ולתגובות, במיוחד מפי אנשי מדעי החברה שחסרונם מכר העיון הסב-לידתי חסר יותר ויותר בשנים האחרונות.