אני מבינה ממך שהדפוס בו את אוכלת כתגובה לרגשות קיים אצלך כבר מלפני ההריון. זה בהחלט לא קל, ואת ממש לא לבד עם זה, אין לך מושג כמה אנשים אוכלים כשרע להם/טוב/משעמם/כל רגש אחד. צרת רבים חצי נחמה, אבל מה תוכלי לעשות? את חייבת מסגרת תומכת. המשיכי ללכת לדיאטנית שלך על בסיס קבוע (אלא אם אין ביניכן "כימיה", דבר שיכול לקרות בכל יחסי מטפל-מטופל שהם, ואין זאת אומרת שדיאטניות לא יוכלו לעזור לך!) ואל "תתביישי" ממנה!!! היא כאן כדי לעזור לך ולתמוך בך ולא כדי לשפוט אותך. דיאטנית יכולה לתת לך כלים להתמודד עם מצבים בהם את אוכלת ללא קשר לרעב. ייתכן שאת זקוקה גם למסגרת קבוצתית. לצורך העניין, לא משנה מהי הקבוצה (למרות שעדיף תמיד להשתתף בקבוצה שמתאימה להריון), מכיוון שקיבלת תפריט (מתאים להריון, ודאי) מדיאטנית, ומה שלמעשה חשוב הם המעקב, המסגרת וההמשכיות. יש הרבה מסגרות, החל בשומרי משקל וכלה בקבוצות של קופת חולים. יכול מאד גם להיות שאת זקוקה לתמיכה יותר רגשית שתטפל בסיבות עמוקות יותר לאכילה שלך, דבר שאפשר לעשות בפסיכותרפיה. הריון היא תקופה מאד רגישה ואין אישה שאינה זקוקה לתמיכה כלשהי במהלכו. אני מצטרפת גם לדברים החכמים שנאמרו לפני, ולא נותר לי אלא לאחל לך בהצלחה, המשך הריון בריא, ואת מוזמנת להישאר איתנו, נתמוך בך ככל שנוכל!
|
תוכן התגובה:
|