ענין של מדיניות. החיסון המוחלש (בטיפות), מהווה חיסון סביבתי בנוסף להיותו חיסון לילד עצמו.
בחלק ממדינות אירופה עדיין נהוג להשתמש בטיפות (בעיקר במזרח אירופה), כאשר בארה"ב כבר שנים שלא משתמשים בטיפות אלא בחיסון (שבו נגיף מומת בלבד).
קיימת אסכולה דווקא של המחסנים חלקית וההומאופתים שדוגלת דווקא להפגיש את הילד המתחסן עם הנגיד המוחלש בטיפות ולא עם זה שבזריקה.
כל אחד בוחר מה טוב לו ולילד שלו, מכאן לבעיתי, נראה לי מוגזם.
אם את מרגישה מבולבלת, אני ממליצה להתיעץ עם אדם שמבין בתחום ואת סומכת עליו. אצלינו טיפתחלבית עזרה לבנות תכנית חיסונים אישית אשר הותאמה לעובדה שמדובר בבן יחיד, יונק, שאינו נחשף לילד אחרים (ולמחלותיהם) עד גיל מבוגר יחסית, יחד עם הופעת אטופיק דרמטיטיס ואסטמה העדפנו לדחות ולפצל. והנה בעוד שבועיים נתחסן נגד צהבת B ונסיים את כל חובותינו, פרוס יותר, דורש מעקב צמוד יותר של ההורה, אך בהחלט אפשרי ומאוד תלוי במצבו של הילד והתנאים הסובבים אותו.
אינני בטוחה איך הייתי נוהגת בילד שני, שהוכנס בגיל 12 שב' למערכת בה עוד ילדים, כאשר הוא יונק במיעוט ביחס לתמ"ל, נניח. כל מקרה לגופו.
|
תוכן התגובה:
|
