פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

13/2/2008 09:14 אני גיטרה מאת: שורף... כותרת: שורף. מפחיד להתקרב. מה לומר?איך לא להשמע צבועה, שטחית, לא אמיתית, מתחסדת, לא באמת מצטערת, איך להסתכל בעיניים? העדפתי לתפוס מרחק, לעשות את עצמי כאילו לא שמעתי. כמו אותה לא מזדהה- רק לא ליפול עם הפה באיזו אמירה אומללה ולא מתאימה, רק לא לשרוט את הקרום הדק, שלא יתפוצץ כל מה שבפנים. מעדיפה לחזור אחרי כמה חודשים למצב הרגיל, כאילו כלום לא קרה. מה בכלל אני יכולה לעזור? מה אני יכולה להגיד? כמעט נפלתי בזה גם כאן. הרי אף אחת לא יודעת שאני ליד המחשב וקוראת הכל. אני יכולה להעלם מהפורום לכמה ימים, רק לקרוא, ולחזור כאילו כלום לא קרה ועולם כמנהגו נוהג... או ששמא זוהי, זוהי הצביעות בהתגלמותה?? ומהעבר השני- הנה אני, אל תגידו לי לא נורא, ושהמון נשים עוברות את זה. זה אני יודעת וזה כן נורא, אל תגידו לי שיש לי כבר חמישה ילדים ולשמוח במה שיש לי, כי עכשיו אני עצובה במה שאין לי. (ואני לא עברתי לידות שקטות, אלא רק הריונות שהסתיימו מאד מאד מוקדם) אל תתהו לפני בקול, מה אני צריכה את זה ולמה אני עוד ממשיכה לנסות? למה בכלל ניסיתי? אני הודפת בחיוך ובקלילות את גילויי האמפתיה האמיתיים והשקריים. משדרת עסקים כרגיל. זהו, התגברתי. אבל זה תמיד שם ובעיקר החרדה שזה יבוא שוב, והחרדה היותר סמויה, שככל שהגיל עולה, אני מתרחקת מהמחשבה כמו מהגהינום, שאולי זהו, ולא יבוא עוד כלום. אף אחד לא יבין. אף אחד לא יחבק כמו שאני צריכה ואף אחד לא יבכה איתי כמו שאני רוצה שיבכו איתי. גילי, תודה שהצפת אצלי את הדברים. כנראה שהייתי צריכה להעביר למילים את מה ששכב שם מתחת בלי שם. שני האנשים שאני- המתעלמת והמתאבלת. עכשיו אולי אני יכולה לעשות עם זה משהו. אולי אני יכולה עכשיו להיות אדם יותר טוב. יותר מקבל. אני מבקשת סליחה שאני כאן עם עצמי ולא איתך ועם מה שעברת,אבל כן, אני דומעת כשאני קוראת אותך. וכן, עד כמה ששטחי ושגרתי לכתוב- מחבקת אותך. תוכן התגובה: תגובות נוספות 12/2/2008  20:21 "הפרטים חלקם הזויים להפליא,חלקם אמת לאשורה" זה צטוט של עצמי ויצא מהקשרו,אין דבר... (ל"ת) - גילי אבישי 12/2/2008  20:22 גילי, איתך בכאבך עד כמה שניתן. חיבוק גדול ומכיל (ל"ת) - נעמה 12/2/2008  20:26 נורא עצוב לקרוא. - רוית ב' 12/2/2008  20:36 גילי - עוד שין 12/2/2008  20:46 יש הודעה שלך שהיכתה בי עמוק בלב - דפלול 12/2/2008  20:52 גילי - שין 12/2/2008  20:54 אוי גילי יקרה, שולחת לך חיבוק - maia 12/2/2008  21:14 גילי, זוכרת כל כך את ההודעה שלך אז לפני שנתיים - מאמוש 12/2/2008  21:16 אישה יקרה כל כך. - לל 12/2/2008  21:19 גילי יקרה, חיבוק! (ל"ת) - לימורית 12/2/2008  21:31 הטפות מוסר? על מה? שיעזו! - טלי תקומי 12/2/2008  21:42 אוי גילי, אני קוראת אותך והצמרמורת לא מפסיקה - אמא של פיצי 12/2/2008  21:43 אין לי מילים. עצוב. את מדהימה. - אסתי 12/2/2008  22:19 גילי יקרה - אורית גודקאר, פסיכולוגית 12/2/2008  22:23 גילי יקרה - שפירית 12/2/2008  22:30 למה אני שותקת? - 12/2/2008  22:54 גילי, אני אוהבת אותך ונכאבת מדברייך. - ע.פ. 12/2/2008  22:56 אתן טובות לב ונדיבות - גילי אבישי 12/2/2008  23:00 ועוד ללא מזדהה - גילי אבישי 12/2/2008  23:33 גילי - רונה 12/2/2008  23:54 גילי - ריש 13/2/2008  00:26 גילי יקרה יקרה - ניקי 13/2/2008  08:05 שולחת חיבוק חזק וארוך (ל"ת) - קרן 13/2/2008  08:06 גילי יקרה - יסמין 13/2/2008  08:39 גילי, קשה לי לכתוב לך כאן - הוטיקה 13/2/2008  09:04 על מה ולמה השתיקה? - שירי 13/2/2008  09:39 גילי, - עופרי 13/2/2008  09:51 אוי גילי - סמדר 13/2/2008  09:56 גילי - myalinea 13/2/2008  10:23 גילי יקרה - חני המדווחת 13/2/2008  10:45 גילי יקרה - annat 13/2/2008  13:02 גילי יקרה - למדא 13/2/2008  15:26 מקסימות,בחיי - גילי אבישי 13/2/2008  16:55 גילי יקרה, - נלי 13/2/2008  17:57 אין לי מילים, רק חיבוק גדול ותודה מקרב לב על השיתוף... (ל"ת) - מרית 13/2/2008  22:25 גילי יקרה, - ענבר 13/2/2008  23:14 גילי, תודה שאת מאפשרת לנו להיות שותפים לרגע במה שעובר עליך. את אישה מיוחדת במינה. (ל"ת) - דרורית אמיתי-דרור 13/2/2008  23:32 גילי יקרה כל כך - אפי 14/2/2008  08:40 גילי יקרה - תודה על השיתוף. הוא נוגע עמוק. חיבוק גדול (ל"ת) - ניה 14/2/2008  17:24 מודה לכל מי שכתבה לי,אני קוראת את כולכן,מילותיכן חשובות ,אינן מובנות מאליהן... (ל"ת) - גילי אבישי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש