שבאופן רגיל גם אני הייתי רואה בזה סרט מקומם. היא היתה פאתטית וזה בדיוק גם מה שהבעל שלי חשב, הוא צפה בזה יחד איתי. אבל אני, בגלל טמטמת ההריון, בכיתי איזה שעה אח"כ ולקחתי את זה נורא קשה. והוא כמובן לא הבין על מה אני בוכה בכי תמרורים. הוא עוד ניסה לדבר איתי בהיגיון, המסכן, ולשכנע אותי שהיא קורבן בעצם. סרט מוזר, את הבאים שלו כבר לא ראיתי.
|
תוכן התגובה:
|