פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
28/2/2003 15:52 נירית שפירא מאת:
סיפו לידת עכוז ואגינלית כותרת:
בסוף שבוע שעבר התקשרה אלי חברה במצוקה. העובר שלה מסרב להתהפך. ניסו הכל- דיקור ומוקסה ברגליים, שירה לבטן, ליחשושים ושאר כשפים -רק מה -לא נסעו לשחות בנחל בירושליים (כי קר מדי) ולא הלכו על מניפולציה פיזית כי החליטו שהעובר קיבל מספיק אפשרויות אנרגטיות ושלא בכוח.
כל היועצים המקצועיים אמרו לה - "חבל על הזמן, ניתוח קיסרי מיד" רופאה אמרה לה: בואי נקבע תאריך עכשיו. והיא בלידה שלישית ומטפלת אלטרנטיבית מודעת ושואלת -מה עושים? מה עושים? אני אומרת: "כאן נבחנת האמונה שלך בחיים. כשאת מתייעצת עם אנשי מקצוע -תשמעי במה הם מאמינים - ולא מדובר במדע (יש בכלל כזה דבר מדע אובייקטיבי -לא מאמינה- מאמינה שהמחקרים מתנהגים על פי התכוונותם של החוקרים...). אם תדברי איתי -תשמעי במה אני מאמינה- למשל שהמחקר על עכוזים נעשה במרכזים רפואיים בהם לא היו מומחים ביילוד עכוזים, שהמפתח בלידת עכוז הוא סבלנות (מצרך נדיר בבתי חולים) כיוון שאסור לגעת בעובר כדי שלא ירים ידיו וייתקע את הלידה, שיצא באחרונה מחקר שסותר את ממצאי המחקר הקודם ושיש בעולם ובארץ אנשים שמיילדים עכוזים כמו שהם מיילדים ילדים שראשם כלפי מטה ושהמפתח להצלחת לידה כזו הוא ליווי של איש מקצוע מתאים ורגוע." ועוד אמרתי שאם כבר ניתוח קיסרי הרי שהייתי ממליצה לה לחכות לצירים ולגשת עם הרופא שבחרה בו לניתוח כזה רק כשהילד מסמן שזוהי שעתו לצאת. לבסוף אמרתי: "אם תקשיבי לעצמך, תראי מי את, במה את מאמינה, במי את מאמינה, מה את מוכנה להשקיע, מה זה עבורך ניתוח, איך את חייה את חייך"
התוצאה היתה פניה לרופא מצוות לניאדו שטען כי עשה כבר חמישים לידות עכוז ואמר שהוא מעדיף עם אפידורל אבל לא נורא לנסות בלי (7500 ש"ח והוא איתם). הרופא החביב ביצע סטריפינג מבלי ליידע ואמר שהוא עשה משהו מאוד טבעי ושהלידה תתחיל בקרוב.( מאוחר יותר שוחחנו על כך בחדר לידה והסברתי לו שזוהי יהירות כלפי גוף האשה ושעליו לבקש אישור. הוא סבר שאם היולדת בעכוז הרי שהוא לא רוצה לקחת סיכון שתעבור את התאריך המשוער. הזמנתי אותו להרצאה אתמול והוא לא הגיע אבל אולי הפנים חלק מהמסר.)
הקדמתי את המאוחר - שלושה ימים מאוחר יותר קריאה טלפונית "נירית זה התחיל וחלמתי שאת איתי בלידה" עם חלומות לא מתווכחים אז יצאתי ללניאדו וכשהגעתי ראיתי שהיא מחוברת לאינפוזיה. למה? כי ככה עשו. ושאלתי אם אפשר לגשת למקלחת ואמרו "כן ודאי". רקדנו במקלחת שבה מישומה המיזוג לא עבד כך שחוץ מהיולדת ששהתה תחת מיים חמים, קפאנו שלושתינו -הרופא, הבעל ואני. ובעוד הגברים ניהלו דיון על לידות ואופיין ואני נחלקת בקשב ביניהם ליולדת, עסקנו בריקודים ותנועות, בנשימות עמוקות, הרמת רגליים, שינוי תנוחות, צחוק ובכי ואחרי שעתיים תחת מיים אמרה היולדת "אני לא יכולה יותר" -עבורי זה סימן לכך שהיא בלידה וכנראה שמונה תשעה ס"מ ואמרתי מצויין. והרופא אמר :בואי ניגש לעשות מוניטור.
היולדת ניגשה לחדר לידה והתחברה למוניטור בשכיבה. למה? כי לא ביקשה בתנוחה אחרת והכאב כמובן התגבר והמוניטור היה תקין אבל הכאב בלתי נסבל והבדיקה אמרה -תשעה ס"מ, ספינה מינור אחת. והיולדת מבקשת אפידורל ובלניאדו -לעולם לא מאוחר מדי. אני מסתכלת על הרופא חובב האפידורלים ("שאם אצטרך לעשות פעולה כלשהי יהיה יותר קל" אמר מסוג האמירות שדומות לנבואה שמצדיקה את עצמה והיא אכן הצדיקה). חושבת - לו היתה כאן מיילדת רוחנית הרי שהיא היתה אומרת לה "ראי את יולדת עכשיו" ומעמידה אותה על הרגליים וה-תוסיק, מן הסתם היה בחוץ. אבל לא -הרופא החביב (באמת חומד) הלך לקרוא למרדים. נכנס שמנמן ואגרסיבי ויחד איתו מיילדת ממשמרת הלילה (תודה לאל פנים מחייכות ותומכות כי קודמתה היתה רסרית משמעת מנותקת) והאגרסיבי דורש שנתפנה מהחדר. האישה מסרבת (לא מספיק בתוקף) ,הבעל דורש להשאר והמרדים בשלו "אם לא תצא ,אני הולך" והבעל- אסרטיבי בדרך כלל מתקפל -ואנחנו עומדים מאחורי הדלת ושומעים: "למה את בוכה, אל תזוזי, תפסיקי לזוז, אם תזוזי זה לא יעבוד" וכמהים להיכנס פנימה ולחבק את היולדת. סופסוף המפלץ עוזב את החדר ואנחנו חוזרים למצב שבו היולדת כמובן מרגישה לחץ. היא על הגב (אלא מה,) רגליה מונחות בשני סדים וכולם עומדים מסביב ומחכים. זוכרים שאסור לגעת. אני בודקת בדיקת שריר ומגלה שצריך לתת ארניקה -פעם שניה מאז החלה הלידה הפעילה. נותנים. לוחצת בכל מני נקודות קסם, מנחה לנשימה ולדמיין את הילד יוצא. היולדת מבקשת עיסוי בשמן שהביאה מהבית והרופא נענה. רגע אח"כ תינוק מחליק החוצה- חברים -חברות -עדות חיה לכך שהגוף פשוט יולד. פשוט יולד אם מחכים ואפילו בתנוחה שאינה אופטימלית. ומה עוד- בטבור הי קשר. כמה מוזר שלא היו כלל ירידות בדופק אמרו הרופא והמיילדת וכמה מזל שלא עשיתם מניפולציה חיצונית כי הטבור עלול היה להתהדק והתינוק עלול היה להחנק ווו...."
הילד הונח על אמא והתחיל מיד לינוק, השיליה יצאה- הו כמה קשה להתאפק ולא למשוך. הבטתי ברופא, חושבת "אח, איזה גבר, כמה חוסר סבלנות" (אגב הבחור הודה שהוא מאוד מעריך את המיילדות המסוגלות ללוות לידה לכל האורך וכי הוא מעדיף רק את רגעי השיא וזהו כי באמת שאין לו סבלנות). נדמה שהשליה יצאה שלמה וכבר אומרים מזל טוב ופתאום לחץ הדם יורד ודם פורץ החוצה. אולי בכל זאת השליה לא יצאה שלמה.
הרופא שכבר התלבש כדי ללכת חוזר לתפקד. קוראים שוב למרדים כדי שיחזק את האפידורל. "לא צריך" הוא אומר. "כן צריך" אומרת המיילדת ומתווכחת איתו "לה כואב - לא לך" והוא נענה באגרסיביות כהרגלו.
רביזיה -משמעה הרופא מכניס יד לתוך הרחם ובודק אם משהו נשאר. והיו שם המון חלקי שליה. כשחלקים אלו אינם מתנתקים הם ממשיכים להזרים דם כביכול לעובר וכך במקום לאבד חצי ליטר כצפוי בלידה המתנהלת היטיב, איבדה היולדת לפחות ליטר במהירות. לחץ הדם ירד והתחילו לתת נוזלים שונים מבלי להסביר מה נותנים.(אח"כ סברו שאולי בתחילת ההריון היו שני עוברים ואחד נספג אבל חלקי שליה שלו נשארו פעילים)
הרביזיה הסתיימה. היולדת שרעדה מרגע הגיעה לבית החולים בגלל המתח בהחלטה על לידה רגילה - המשיכה לרעוד והפעם בגלל אפידורל ומאמץ והתרגשות -ובכל זאת התינוק נשאר עליה, למעט דקות ספורות בו היה על אביו ואח"כ בזרועותי כאשר החליפו את הסדינים. ושוב חזר התינוק לאימו וינק במרץ. האם קיבלה עוד ארניקה ומיים לשתות ועוגיה לאכול ואת התינוק השאירו מבלי לרחוץ רק הלבישו על גוף האם. המיילדת אמרה: "אמורים להביא את התינוק לתינוקיה עד לבדיקת רופא" והפעם ההורים היו אסרטיביים ביותר: "מבקשים להשאיר אותו איתנו, הבטחתם שזה אפשרי, נביא אותו בבוקר לבדיקת הרופא." ובתינוקיה נענו ואח"כ משלא היה חדר פרטי, ביקשה האישה להשתחרר מבית החולים וכך יצא שלמרות האפידורל והרביזה -היתה התאוששות מהירה ושימחה גדולה על ניצחון של לידת עכוז ואגינלית ללא ניתוח קיסרי וכבר בצהרי יום המחרת היו בבית. בלי לחסן את הילד ומבלי שננזפו וכולם כולם התנהגו מאוד יפה כלפיהם. (בעצם כועסים רק על המרדים). ומה עוד? שהכניסו המון חומרים לאינפוזיה מבלי ליידע. למשל כששאלתי את היולדת אחרי הלידה אם יש לה מושג מה היא מקבלת באינפוזיה אמרה "מיים". ואני קראתי על השקית -פיטוצין ,שניתן לכיווץ הרחם -ייתכן שבמקרה של רביזיה שכזו באמת נחוץ אבל צריך ליידע- כך ודאי מוליכים שולל נשים דעתניות שמבקשות שלא ינתן להן פיטוצין בסוף הלידה.
כל זה לא משנה- המסר הוא שאפשר ללדת לידת עכוז ללא ניתוח קיסרי, שאפשר להתאושש מזה מהר ולהיות בבית כבר ביום שאחרי הלידה ושבלניאדו מאוד מאוד משתדלים להיות אנושיים ותומכים.


תוכן התגובה:


תגובות נוספות
28/2/2003  00:31 אמנם לא נכחתי בכנס (לצערי), אך אני מצטרפת בשמחה להערכה הרבה לנירית - ענבל ל
28/2/2003  01:01 גם אני עפר לרגלייך - שבית
28/2/2003  09:30 בהצדעה,מצטרפת למתפקדות! ושתהיה לידה קלה! (ל"ת) - גילי אבישי
28/2/2003  10:06 וואוו. תודה. אמא'לה. זה בכלל לא אני זה אנחנו - נירית שפירא
28/2/2003  11:06 גם אני גם אני! ברור כל כך שזה בדמך, את מדהימה. איזו אישה. (ל"ת) - תמי
28/2/2003  12:51 נירית יקרה ונשימקו איתה... - נירה
28/2/2003  14:27 נירית אהובה שלנו, אני כל חיי אהיה אסירת תודה לך - זהר
28/2/2003  20:04 איזה סיפור! מדהים, מרגש ומאוד מאוד מעודד. מזל טוב למשפחה החדשה - דנה השניה
28/2/2003  20:20 וואו ואוף... - דיאנה
28/2/2003  20:26 אבל נירית, כל זה כן משנה... - ענבל ל
28/2/2003  20:28 איזה סיפור מדהים! נירית, בפעם הבאה את באה איתי? נשיקות וחיבוקים לך אישה יקרה (ל"ת) - אסנת ש.
28/2/2003  22:21 ש (ל"ת) - ש
28/2/2003  22:22 ווהאו, איזה סיפור! אני חייבת להודות שנגע בי באופן מיוחד - נירה
28/2/2003  23:12 איזה סיפור.איזו אישה .בטח בעוד 10 שנים בזכות נשים כמו נירית - דפנה$
1/3/2003  00:04 נירית - מצטרפת למחמאות! ולגבי הלידה - - כרמית_מ
1/3/2003  00:19 לא ד'ר ברדה. דר' הלוי ודווקא יש לו כוונות טובות והוא מוכן לעמוד לשירות מיילדות הבית במידה וצריך לתפור -רק שהוא גבר שבגברים ואולי יום אחד יבין שיש עוד אפשרויות - נירית שפירא
1/3/2003  19:48 מתכבדת להצטרף למכבדות ולמעריכות. נירית, את ומעשייך מופלאים ויכתבו בדברי ימי האשה בישראל! קבלי והכילי בשמחה את כל המילים הנעימות ממני ומהאחרות. מדי פעם גם נשים גדולות כמוך יכולות להנות מפירות טעימים על הדרך. אהבה, ושבוע טוב. (ל"ת) - מיכל ד. מ
1/3/2003  21:56 כל סיפור לידה כזה גורם לי להתכווץ - שבית
1/3/2003  22:27 שבית חמודה! - גילי אבישי
2/3/2003  00:18 לשבית - אנט
2/3/2003  17:45 סיפור מרגש ומעורר המון מחשבות - עדה


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש