1/3/2003 14:41
|
רונה
|
מאת:
|
אני יודעת שזה אולי לא הזמן ולא המקום אבל איריס הייתי חייבת....
|
כותרת:
|
חייבת להגיד לך : כל הכבוד!!!!! על העקשנות ועל האומץ על ההתמדה ועל הפגנת כוחך כאישה . אישה במלוא הדרה. קראתי לראשונה את סיפור הלידה שלך ואני בצירונים ראשונים (שבוע 40) ופשוט ישבתי כולי צמרמורת והדמעות זלגו מעצמן. דמעות של השתתפות, התרגשות הערצה ואפילו קינאה על שידעת לעשות את הבילתי אפשרי בדרכך ללידה מושלמת ואימהות שבאה מהלב. חיבוק גדדדדדול גם אם מאוחר.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|