לכרמית, קודם כל, מזל טוב לכם בהתיחס להולדת הבן ואח למיטר ואוריין. קראתי את סיפור הלידה שלכם, ואשקר אם אגיד שנשארתי אדישה, להפך הוא, מאוד התרגשתי ובאזהשהו מקום הרגשתי ממש שותפה לאירוע כאילו הייתי שם(באושר ובכבוד רב). הכבוד הוא שלי ששיתפתם אותי בחוויה כו מרגשת ועצומה. ותודה זו מילה קטנה מידי בכדי להביעה את אשר יש לי. מאז שסיפרת לי לא מזמן כרמית אל הדרך שבחרת ללדת בבית, לא הפסקתי לחשוב אליך. הייתי במתח בתוך עצמי לקראת הלידה כאלו שזה שייך לי (באופן עקוף אומנם) אבל כך הרגשתי. הוי לי המון שאלות שמאוד סיקרנו אותי, על איך, למה, ומאפה זה באה לך, התחושות, השפעות והתוצאות?!? ובטח יבואו עוד. אני מעריצה אותך על האומץ ועומק ביצוע של רחשי ליבך. המשיכי כך כי יש בך המון. אומנם את קטנה במימדים פיזיים, את קודם כל אישה גדולה!!! ואמא נפלאה!!! תודה לך, ובהערכה רבה, אידית (סליחה אל שגיות כתיב)
|
תוכן התגובה:
|