22/4/2003 12:54
|
אוריתה
|
מאת:
|
בנות... ריגשתן אותי כל כך. לו ידעתי שתעטפו אותי בכזו אהבה...
|
כותרת:
|
כל כך פחדתי מה"קמבק" הזה, כל כך לא רציתי להיפגע שוב ובטח לא בעיתוי הזה. אלוהים, אני מרגישה כל כך פגיעה וחשופה (עכשיו, אחרי תום האופוריה, קשה לנו). התגובות שלכן ריגשו אותי בטירוף וחיזקו אותי - תודה לכן מקרב לב!!! ההזדמנות הזו לשתף אנשים בחויה כזו עמוקה היא נדירה. במציאות חיי, אין לי אוזן שתרצה להקשיב מכאלה מעמקים (כי רוב הנפשות הקרובות אלי הן ללא ילדים ולא מעוניינות לדעת כמה זה כואב). אז נותרנו אני וזוגי (המדהים באמת! כל הזמן לא ידעתי אם הצלחתי להעביר את המסר של כמה הוא מדהים. ומסתבר שהצלחתי. אני אגיד לו לקרוא...) - אנחנו מעלים זכרונות ומעבדים יחד את החויה. ויש אתכן, באמת אבני חן שכמותכן, שאפשר לבוא ולשתף ולקבל כאלה חיבוקים. וואו, אני כל כך שמחה לחזור!
תודה תודה תודה לכולן, אבל ממש לכווווולן!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|