22/4/2003 16:47
|
אוריתה
|
מאת:
|
בקשר לבקבוק
|
כותרת:
|
אני די מסכימה עם עידית. מהידע שרכשתי + נסיונם של חברים, הבנתי שאכן עדיף לשלב את הבקבוק כמה שיותר מהר וממש לא לחכות ששה שבועות. אבל נשים את זה רגע בצד. אני מעוניינת לשלב בקבוק כי כבד עלי הנקה מלאה. זה יותר מידי אינטנסיבי ותובעני בשבילי, ואני מרגישה לעת ערב ובייחוד לעת ליל, שאני מאבדת את הסבלנות ורק רוצה שזה ייגמר ונלך לישון (ואז כמובן אלמה חשה במתח, ואיזה לישון ואיזה נעליים). אני גם מרגישה שזה מפר את ההרמוניה ביני ובין זוגי. הבלעדיות של ההאכלה לא מתאימה לי. כבר קרה שחשתי בדידות (כן... בדידות) בזמן שהנקתי אותה לעת לילה לבד. ולהעיר את זוגי שיארח לי לחברה נראה לי טיפה אכזרי... לפחות שאחד מאיתנו יישן (שנינו עוד עם חסך בשינה מה-52 שעות צירים/לידה והרומינג אין). כשהוא צובר אנרגיה, זה ממלא גם אותי וכששנינו מותשים ביחד זה קטסטרופה. ועוד דבר. גם אם היה קורה ה"גרוע מכל" ואלמושה תעדיף לפתע בקבוק על שד (מה שבתחושת בטן נראה לי מופרך, אבל קטונתי) - אז מבחינתי לא קרה אסון גדול. אני נהנית להניק אותה כשאני ברווחה, לא במצוקה - אז זה הופך ל"משימה" שצריך לעשות ואין כ"כ הנאה בצידה. אם הייתי היום צריכה לבחור בין הנקה מלאה לבין בקבוק בלעדי, הייתי כנראה בוחרת בבקבוק... מצטערת שאני לא רומנטית :-) ורק לשם ההבהרה, האני מאמין שלי הוא תמיד לשאוף לווין ווין סיטואיישן. כלומר, רווחה לכל (ולא לתינוק ע"ח ההורים וכמובן לא הפוך). אולי זה הרעיון היחיד שהתגבש אצלי טרום לידה ורק התעבה והתחזק לאחריה, על סמך איך שהוא עובד לי בשטח...
אז אם יש מישהי שבכ"ז יש לה עצה מעשית-טכנית על אופן ההאכלה בבקבוק, אשמח מאד. אולי לנסות להאכיל אותה בעצמי קודם ורק אחרי שתתפוס את הטכניקה לתת לזוגי להאכיל? אולי היא רוצה להריח אותי וזה מתקשר אצלה עם האוכל? אוף, קשה שפת התינוקות...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|