22/4/2003 23:20
|
סאלוש
|
מאת:
|
מזל טוב אוריתה יקרה!
|
כותרת:
|
באמת כל הכבוד שחויה כל כך ארוכה וכואבת היתה בשבילך מרגשת! פשוט נפלא ואני ממש שמחה בשבילך!
המון מזל טוב ואושר.
ועכשיו ההתמודדות האמיתית... אני שוב ושוב כתבתי, ואומרת לכל מי שמוכנה לשמוע -
זה משתפר נורא מהר!!!
הכל. פשוט הכל. הרגשות, השינה, התחושות הפיזיות שלך, הבטחון עם התינוקת, היחסים בינכם (אם יש זעזועים - לא כתבת אבל בכל זאת). אני זוכרת שבתקופה הזו היתי כל כך עייפה שזה היה מזעזע. לא משנה כמה ישנתי (ולא ישנתי הרבה... פה שעה שם שעתיים. שלוש היה מרגש ביותר) - הייתי עייפה בטירוף. ותוך שלושה ארבעה שבועות כבר יהיה שיפור משמעותי בכל החזיתות. רק תחזיקי חזק בינתיים :)
לגבי ההנקה - סליחה שלא יכולה לעזור לגבי הבקבוק. מכירה כמה תינוקות שבקבוק מוקדם מדי כן גרם להם להעדיף אותו. מצד שני אין טעם להכחיש: אח"כ היא אולי לא תרצה בקבוק. ולגבי ההנקה עצמה - אם אומר לך שהיום (4 חודשים, וזה לא חדש) זה עניין של 10 דקות כל שלוש, ארבע, חמש ופה ושם אפילו תשע שעות - זה יעזור? :) תחת כל עץ רענן, לשלוף ולסגור ת'בסטה תוך כמה דקות. בלי גרעפסים, בלי חיתול (שלא ינזל) בלי אבקות בקבוקים וכו'. בלי החלפה אחרי האוכל (כי קקי זה בד"כ פעם ביום) וברור שלא מחליפים בלילה (אפילו לא קקי... ששש.... לא לגלות). רק להחזיק חזק ולצלוח את ההנקות של שעתיים וחצי בלילה (ואחרי שעה עוד הנקה). וגם אני ביקשתי מכל מי שהסכים לשבת איתי בלילה. סתם לשבת איתי שלא אשתגע מדיכאון. היום הלילה הוא די "לילי".
זהו אז מזל טוב יקרה, אנחנו כאן לעוד שאלות וחיבוקים כתובים. דרך אגב את יכולה לסמוך על הזכרון הקצר שלנו - אין לי מושג על מה היה פעם וגם לא אכפת לי. מבחינתי ברוכה הבאה חזרה! הדבר היחיד שאני זוכרת ממך הוא שמך. (לטוב ולרע :)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|