23/4/2003 19:18
|
אוריתה
|
מאת:
|
לכל העונות החדשות - כל כך עזרתן, שאין לכן מושג
|
כותרת:
|
ליאתיתי - עושה רושם שאת קולטת אותי. אני באמת מבולבלת בטירוף. יום אחד אופטימית ושמחה (בד"כ קשור למס' שעות השינה...) ויום אחר (היום למשל) - פסימית ואין דיפ שיט ובוכה שעות. לבטוח בחיים זה באמת רעיון טוב, ולחיות מיום ליום בביסים קטנים גם כן. זה כל כך מוזר, כאילו שבבטן אני יודעת שהכל ישתפר ושהקשר ביני לבין קטנתי יעמיק ויתעבה לאין שיעור (כי אני בוטחת ביכולותיי ליצור קשרים מהותיים ועמוקים עם בני אדם, ואפילו עם החתול שלי יש לי קשר מיוחד במינו). אבל על פני השטח מרחפת לה בכ"ז החרדה שמא זה לא יקרה לעולם, ואני אשאר "תקועה" עם מן ילדה שאני מרגישה אליה רגשות חמלה וחום ורואה בה יצור מתוק בטירוף, חסר ישע שרוצה מאד לחיות... אבל לא יותר מזה, עוד לא הציפה אותי אהבה ענקית, כזו שתגרום לי להתגעגע אליה נניח אחרי שהיא ישנה... וסאלוש - עוזר? בטח שעוזר! את מעודדת אותי בצורה שלא תאמן! הנקה כמו שאת מתארת? וואו, נשמע לי מדע בדיוני! (עדיין הייתי רוצה את אופצית הבקבוק, רק כדי שתהיה אופציה לאחרים להאכיל לפי צורך). ואת מתארת את התקופה שאני עוברת עכשיו בדיוק מירבי - הלילות טרופי השינה, ההנקות התכופות כל כך למשכי זמן ארוכים כל כך (בחיי, היום הרגשתי מכונת אוכל שכל קיומי מתמצה בה. דכאון), הבדידות בלילות וכו'. וגם לירון וכלבובה ושרון-ש - תודה תודה, אין לכן מושג כמה כוח אני שואבת מכן עכשיו.
ובקשר לבקבוק... דעות בקשר לבלבול פטמות יש לכאן ולכאן, וכנראה שאין על זה תשובה חד משמעית, כך שאצטרך ללכת עם תחושותיי הפרטיות. מה שעוזר, זה שאתמול במפתיע ובקלות, אלמוש אכלה מהבקבוק 75 סיסי של חלב שאוב בלי בעיות! ממש לא ציפינו. הבעיה היא, שאח"כ היא כנראה לא הרגישה שבעה (זה נאכל נורא מהר יחסית ליניקה משד) והאכלתי אותה עוד קצת מהציצי ואחרי כשעה עוד פעם (היא עשתה סימני נבירה) ובסוף כאבה לה הבטן והיא הקיאה... (ומיד נרדמה המסכנונת). אז הניסוי והטעיה ממשיכים. דיברתי על זה קצת עם זוגי היום, והבנתי שהוא רוצה את הבקבוק כדי להקל עלי ולא כדי להשתתף בהאכלה (כלומר, אם הייתי בוחרת בהנקה בלבדית הוא היה תומך בזה בכל לב). זה הקל עלי, כי גם כאן הייתי מבולבלת. ועכשיו נראה לי שאשמח לשלב בקבוק כאופציה (נניח לצרכי בייביסיטר, פעם אחת בלילה או בלילות קשים וכו'). אני ממש לא רוצה לוותר על ההנקה, לפחות עדיין לא. כנראה שאתן צודקות ואסור לי לעשות החלטות בעלות משמעות בתקופה הכל כך מבלבלת הזו. שוב תודה לכולכן (וגם עדי ודיאנה, תודה על הברכות).
אוריתה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|