נפלא. פשוט נפלא. ונכון כל כך. וברמה הגשמית היומיומית, לא פלא שאני לא מוצאת את עצמי, לא רוצה לחזור למקצוע שלי שפתאום נראה לי מאוס ולא חשוב. נטול נשמה, נטול קדושה. אחרי ההריון, הלידה, במהלך תהליך הגידול של הילדה הנשמה הקטנה שלי, כל השאר איבד משמעות ונראה טפל.
הבעיה היא, שהילדים גדלים, מתפתחים, ניזונים מגורמים נוספים מעבר לאמא המחוברת. ומה אז? מה עם האמא? היא חוזרת להיות אישה, צריכה לדאוג לסיפוק הצרכים שלה. מלחיץ אותי, שעוד כמה שנים אלך לגמרי לאיבוד. שוק העבודה לא יקבל אותי, ילדיי לא יצטרכו אותי באותה מידה ומה יהה עליי?
|
תוכן התגובה:
|