20/8/2001 18:30
|
ענת_פ
|
מאת:
|
רותי יקרה! למרות החויה החדשה וחוסר זמן שאלת הפירינאום לא עוזבת גם אותי
|
כותרת:
|
למרות שכבר שכחתי מה זה תפרים ואיפה הם היו. בעניין המיילדת. בגלל פתאומיות ושעה מאוחרת של לילה בה התחילה הלידה לא לקחנו את אפי-נו לבי"ח. גם לא הצגנו את תוכנית הלידה למיילדת אם כי הבהרנו בצורה מאוד ברורה מה זה אפי-נו (היא ידעה מה זה) ושהשתמשתי בו הרבה והגעתי ל 32 ס"מ. שלב של הדחיפות היה בסופו של דבר מאוד קצר - כרבע שעה אבל מאוד מעייף מבחינתי, אולי בגלל שלא ידעתי למה לצפות. היו לי צירי לחץ חזקים ותכופים, דחפתי מספר פעמים (לא ספרתי אבל משהו כמו 6-8) ובסופו של דבר הצליחו לראות את הראש. הוא הופיע ממש בפתח הנרתיק ועם גמר של הציר נכנס פנימה. בעלי ראה את כל זה. הוא גם ראה שכשהיא עשתה עיסוי פירינאום אז היה מקום לעוד חצי ראש, אבל היא לא ויתרה וחתכה. ובכן, יש לי הרגשה מסויימת של פספוס, הרגשה שהיא מיהרה קצת, לא היתה מספיק סבלנית, הרי הלידה סה"כ הייתה קצרה והעובר לא היה במצוקה. אז התנוחה של הראש לא הייתה משהו, אז מה? היא יכלה לנסות תנוחה אחרת או לחכות עוד קצת. אני בטוחה שעוד 5 דקות הוא היה יוצא גם ככה. מה שכן - אני חייבת להודות לאפי-נו, כי בלעדיו לא הייתי יוצאת בכזאת קלות!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|