הרבה מזל טוב להולדת בנך. שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!
ולמירב - דווקא נראה לי שמי שבוחרת ללדת לגמרי לבדה (ללא מיילדת, ולמעשה גם ללא אף אחד אחר, במקרה הזה) היא לא מישהי שהיתה בוחרת במרכז לידה, גם לו היה כזה (וימימה - אני לא מדברת אישית עלייך, כי אני הרי לא מכירה אותך, אלא רק על העקרון). הפרטיות שיש בלידה עצמאית, ללא ה"חדירה" אפילו של מיילדת, היא בלתי אפשרית בכל קונסטלציה אחרת. וגם על עצמי - בתחילת דרכי ל"לידה אחרת", קיוויתי למרכז לידה (עוד לא הייתי בהריון ולכן יכולתי לקוות שעד שיגיע זמני כבר תהיה אפשרות). הבחירה בלידת בית בתחילה, היתה מכיוון שאין אופציות אחרות בארץ כרגע ללידה חוץ-ביתחולימית (וחדר "טבעי" בבי"ח, מעבר לכך שלא היה מקבל אותי, הוא ממש לא חוץ-ביתחולימי). בהמשך, ככל שהמשכתי ללמוד על הנושא, ככל שבררתי לעצמי מה בדיוק אני רוצה, היה לי ברור: לידת בית (עם מיילדת, אצלי) היא לא פשרה עבורי. זה בדיוק מה שאני רוצה, וגם אם היו אפשרויות אחרות, עדיין, הייתי בוחרת בלידת בית (אם כי אולי אם היו מרכזי לידה, היה לי יותר קשה להצדיק (לעצמי קודם כל) את ההשקעה הכספית הגדולה, והייתי מתפשרת...). טוב שיהיו מרכזי לידה, טוב שיש את הקליניקה של אילנה שמש, וכן ירבו - אבל לידת בית, בבית שלי, היא שונה במהותה. אני בטוחה, שלידה ללא אנשים חיצוניים, אף כי אינה מתאימה לי (גם מבחינת אחריות. אני לא סומכת על עצמי שאדע לזהות מתי זה קושי "רגיל" של לידה, ומתי זה מעיד על סכנה, גם מבחינת הרצון שלי בסיוע. המסג'ים של המיילדת עזרו לי באופן שלא יתואר, וכך גם התמיכה, שלא לדבר על העבודה הטכנית שעשו מלווי בלידה ואפשרו לי להתרכז רק בעצמי), היא שונה עוד יותר. זה כמעט ללדת את עצמך (מעבר ל"לילד את עצמך").
וסאלוש - בשלושה משפטים, הגדרת באופן כל כך מדויק וברור את מה שאני שפכתי מילים רבות ולא הצלחתי להעביר את המסר... זה בדיוק מה שניסיתי להגיד בדיון הקודם על סיכונים בלידה ובחיים. תודה.
|
תוכן התגובה:
|