15/10/2003 12:51
|
שירין
|
מאת:
|
אוי annat - ההודעה שלך הגיעה אלי בדיוק בזמן...
|
כותרת:
|
אני שבועיים וחצי אחרי לידה, 3 ימים לחזרתו של בן-זוגי לעבודה, ובתחילת "עונת הגזים"... מייחלת לסיפורי פוסט-פארטום שמהם ניתן לשאוב קצת נחמה ועידוד (בניגוד ל"תגידי תודה שבעלך נשאר אתך שבועיים אחרי הלידה; בעלי חזר לעבודה אחרי כמה ימים" ששמעתי מחברה לפני כמה ימים) ואולי קצת טיפים מעשיים. באמת לא ידעתי שיהיה לי כל-כך קשה להישאר לבד עם הילדה כל היום. למה אנחנו לא הולכות ל"קורס הכנה להורות", בדיוק כמו שהולכים לקורס הכנה ללידה? ואני לא מדברת אפילו על הפן הרגשי של ההסתגלות למהפך הטוטאלי בחיינו ולגילוי פניו המכוערים של חוסר-השוויון בין הגבר לאישה, אלא על דברים בסיסיים, כמו שכתבה כלבובה בדיון הנפלא ההוא (כמו איך לרחוץ לילדה את הטוסיק באמבטיה כשאני אמורה להחזיק אותה ביד אחת, איך להכניס את הילדה למנשא בלי עזרה, או מתי באמת מותר לגזור ציפורניים...). בקיצור - אני כאן (בכל פעם שהגוזלית מואילה בטובה לאפשר לי), צמאה לקצת תובנות חדשות. שירין
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|