פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
15/10/2003 18:38 סאלוש מאת:
טוב נו, you talked me into it גם אני מתחילה לשפוך! :) כותרת:
קודם כל ורד - כתבת מק-סים!!! כהרגלך בקודש, ואני פשוט הזדהיתי עם כל מילה. האור העמום (אני ישנתי עם מנורת לילה דולקת! במשך שלושה חודשים אולי! שאני אוכל לראות אותה מיד בלי שתעבור שניה מיותרת). האמת היא שעדיין יש אצלנו אור בשירותים... (פעם לא היה). אבל זה לא נחשב, נכון? :)

דרך אגב, בגיל חודש של סתיו כתבתי משהו במיוחד לאמהות הטריות - על כמה שזה יותר טוב בגיל חודש. אבל אני ממש ממש לא מצליחה למצוא את זה (שירין אולי תרימי ת'כפפה...)

ועינת - שאלה מצוינת! ממש טובה. אם כי ברור שיש דברים שפשוט כל אחת חייבת לעבור. על כל פנים לזה אתיחס בסוף.

נו, אז הפוסט פארטום שלי.
טוב. סיוט זו מילה פצפונית ליד זה. התקופה הכי גרועה בחיי, בלי כל תחרות.
ברגע שיצאתי מבית החולים (להזכירכן ילדתי אצל אילנה, והלכתי לבית חולים להתפר), הבנתי שחיי התרסקו. נחרבו עד היסוד. כל הגוף שלי כאב, היה לי קצת חום, ובמכונית איתנו, במקום להיות רק אורי, אני ואחותי (אמא נסעה הביתה ישר מאילנה, ורק עכשיו בערך שמתי לב לזה...) היה באוטו עוד יצור קטן ומדאיג. יפה ודי חמוד אבל נדבק אלינו. היה מאוחר בלילה (אחרי חצות), היינו עייפים בטירוף (לא הסכמתי להשאר בבית חולים, רק הפחד מה הם יעשו ליצור הקטן לא היה נותן לי לעצום עין), הלילה הקודם הסתכם בשעתיים שינה. הגענו הביתה (לבית של אמא שלי) ו"ישנו" בסלון. לי כאב כל הגוף. כאב לי לעשות פיפי, היתי צריכה קקי ולא יצא, כאב לי לעמוד, לשבת ולשכב בכל צורה.
סתיו לא ינקה ונטרפתי מדאגה.

האנשים הציקו לי. חוץ מאמא שלי ואחותי (שהיו ההצלה שלי, קרן האור) כל השאר הפכו לאויבים, כולל אורי. הם רק הפריעו לי לישון (בשניה שסתיו נרדמה, כל מה שרציתי היה לזנק למיטה ולישון), הם העבירו ביקורת, הם עשו רעש כשרציתי לישון. אורי התווכח איתי על כל דבר, היה בהלם בעצמו וממש לא ידע איך לתמוך בי. היתי בטוחה שאנחנו מתגרשים. שאלתי את אמא שלי אם אני יכולה לחזור הביתה. לא ראיתי איך אי פעם אני אחזור הביתה. כמעט שלא ישנתי רצוף יותר משעה שעתיים, וגם אם כן ישנתי שלוש שעות, היתי מותשת. ההנקה התחילה רע מאוד, רק עם עזרה מסיבית של דוריס (יועצת הנקה) התחלנו להניק אחרי ארבעה ימים, ואז המצב רק הדרדר כי סתיו עברה לגור על השד שלי. עד אז אמא ואחותי טפלו בה, עכשיו אף אחד לא היה יכול להציל אותי. שעתיים שלוש כל הנקה, בלילה, ואחרי שעה - עוד אחת. ראיתי את כל הסרטים בסינית שיש בכבלים בחמש בבוקר.

אה, כן, ולא ממש אהבתי את סתיו, די הרגשתי כמו בייביסיטר שדפקו אותה.

אני חושבת שהכי קשה היה הדאגה לסתיו (חם לה? קר לה? אוכלת מספיק? עולה במשקל?) וגם הביקורת של המשפחה (כולם פרט לאמא שלי ואחותי). למה על הידיים כל הזמן. החדר חם מדי, קר מדי. בהתחלה, כשהיא לא רצתה לינוק, רמזו לי שזה כי אני לא קשורה אליה מספיק. ואל תבינו לא נכון, אלה אנשים שבימים כתיקונם אנחנו ביחסים ממש כיפיים. אבל אלו לא היו ימים כתיקונם ואף אחד לא ממש ידע איך לעזור, או לא להפריע. כן עזרו, טוב לא נשמיץ יותר מדי, אבא שלי עבר כל בוקר בדרך לעבודה, כדי לתת לי לישון קצת שעה שעתיים. אבל לפעמים הוא דווקא העיר אותי... או התווכח איתי.

זהו, היה רע. אחרי חודש היה שיפור עצום בכל החזיתות (הנקות קצרות ורחוקות יותר, התחלתי להרגיש קצת יותר טוב, נרגעתי קצת). אבל השיפור האמיתי היה בגיל שלושה חודשים. מאז יש לנו בעיקר כיף.

ועכשיו לשאלתך עינת.
מה אפשר היה לעשות טוב יותר? לא יודעת אם הרבה... מה שאמרו לך נכון לגמרי - עזרה כמה שיותר. בישול (חשוב מאוד, כשמניקים רעבים כמו בהריון, לפחות בהתחלה), כל עבודות הבית, כמה שעות בייביסיטינג ביום יכול להיות נפלא. והעיקר, פשוט לדעת שזה באמת משתפר כל יום. כל יום וכל יום.

עוזר למישהי?
מדהים כמה זה אותו דבר לכולן בערך.

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
15/10/2003  11:25 פעם צמח פה באופן ספונטני - ורד
15/10/2003  11:36 אדרבא - קראתי את סיפורה של כלבובה והצטמררתי. אז יאללה בנות, להתחיל להקליד, ואולי נקבץ את זה כמו שהוצע אז ליד המאמר המצויין על הפוסט פארטום (ל"ת) - annat
15/10/2003  12:30 רעיון מדליק - סאלוש
15/10/2003  12:40 אתן יכולות להסביר בדיוק מה זה פוסט פארטם? לא מכירה את הביטוי. (ל"ת) - בורה
15/10/2003  12:41 טוב, עד כמה שזכרוני מגיע - ורד
15/10/2003  12:51 אוי annat - ההודעה שלך הגיעה אלי בדיוק בזמן... - שירין
15/10/2003  13:00 ורד - ראיתי את ההודעה שלך רק אחרי ששלחתי - את מתארת בצורה כל-כך מוחשית ומדויקת הרבה מהתחושות שהיו לי - שירין
15/10/2003  13:00 שירין - למה אנחנו לא הולכות לקורס הכנה להורות? - ורד
15/10/2003  13:19 אחח ורד, איזה דיון נפלא, הזכרת לי נשכחות - אסנת ש.
15/10/2003  13:35 וואלה ורד, את כל-כך צודקת - - שירין
15/10/2003  14:03 ורד, מדהים איך זוכרים הכל, לא? - אסנת ש.
15/10/2003  14:25 אסנש, גם אני מרגישה ככה לגבי אמהות טריות.. - רוניתה
15/10/2003  14:36 וזה הזמן לאתגר אותכן... (ל"ת) - נונה
15/10/2003  14:37 כן כן כן כן כן - בלו
15/10/2003  15:19 ורד, הבאת אותי לדמעות (ל"ת) - annat
15/10/2003  16:53 מה הייתן משנות? - עינת
15/10/2003  17:27 עזרה עזרה עזרה - annat
15/10/2003  18:00 אוי ריגשתן אותי מי לא ייחלה שהילד שלה יישן כבר - רוי
15/10/2003  18:45 ורד, כבר פעם שניה היום שאת עושה לי חור בלב - נועה
15/10/2003  19:13 ולגבי 'מה הייתי עושה אחרת' - נועה
15/10/2003  20:49 סאלוש - נועה
15/10/2003  20:57 אוי ברח לי ולט שמתי לב, אז הנה האתגר: - נונה
15/10/2003  21:11 ורד, גם אני בכיתי בגללך... - נונה
15/10/2003  21:31 ורד-מדהימה הכתיבה שלך - פיצי
15/10/2003  21:41 אני לא זוכרת יותר מדי - סיס
15/10/2003  21:43 חוויה אחרת לגמרי... - במבי
15/10/2003  21:52 תיקון ניסח, וטפו-טפו-טפו - במבי
15/10/2003  22:16 וואו בנות איזה דיון מדהים !!! ורד החזרת לי בגדול על הדמעות ההן אה...? - זהר
15/10/2003  22:53 בנות, איזה דיון יפהפה! - דניאלה
15/10/2003  23:13 איך ילדתי את עצמי - אלה
15/10/2003  23:19 קהיון חושים ולבורה - מה זה פוסט פארטום - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית
15/10/2003  23:23 לא הספקתי הרבה ליקרוא - ורד- נורא מתחברת למה שכתבת כל כך נכון!!!!!!!!!!!1 (ל"ת) - מעיין של ליב
15/10/2003  23:38 אוקיי - עכשיו אני מבינה למה אני רוצה להיות דולה פוסט פארטום - מעיין של ליב
15/10/2003  23:47 נועה, הרגת אותי אני מתה עלייך! (ל"ת) - סאלוש
15/10/2003  23:52 יא ווארדי איזה דיון נוגע - ליאתיתי
16/10/2003  00:12 ליאתיתי את גדולה כרגיל ! אגב מקלחות - זהר
16/10/2003  00:19 ואני מרגישה שאולי אני עדיין שם.. - רוניתה
16/10/2003  01:13 פאסט - פוגרסיב - אורנה*
16/10/2003  08:58 רוניתה, אני חושבת שפה כן מדברים! וגם מה הייתי משנה - אסנת ש.
16/10/2003  10:09 וחברה טובה שלי שראתה אותי אחרי הלידה החליטה שהיא דוחה את הקטע של הבאת ילד... - לולי
16/10/2003  14:32 כמו שרי בדיון ההוא, למען הריוניות שבטח חטפו פה את הפחד של החיים - עתליה
16/10/2003  14:33 נחמה... - אמא ל-2
16/10/2003  15:47 הימים הנוראים - - קרן
16/10/2003  17:13 הכל עובר חביבי (ארוך כאורך הגלות) - זכרונות
16/10/2003  18:50 סאלוש - הרמתי את הכפפה וזה מה שמצאתי (לינקים בפנים) - שירין
16/10/2003  20:37 סאלושית? אני...? תודה (ל"ת) - נועה
16/10/2003  21:59 נועה, כן, כן את... ושירין - תודה, נחמד לי לקרוא את הז - סאלוש
17/10/2003  01:21 וואו, איזה דיון. ת'אמת, מפתיעה את עצמי שאני לא בוכה - שבית
17/10/2003  15:58 שבית - - אורנה*
18/10/2003  21:23 הפוסט שלי - רוניתה
19/10/2003  11:24 הוי רוניתה - בכלל שכחתי את הטי שירטים הרטובים - ורד
5/12/2003  14:29 אחרי כמה זמן מקבלים מחזור? - אני
5/9/2005  16:00 שיעורים - מני


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש