פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

15/10/2003 21:43 במבי מאת: חוויה אחרת לגמרי... כותרת: ראיתי את הדיון, וידעתי שלא אכתוב בו. התקופה שאחרי הלידה היתה אחת התקופות היפות בחיי. וגם הקלות בחיי. חשבתי לעצמי שבתוך כל החוויות הקשות, זה יהיה מעצבן ולא במקום. אבל בזמנו היה דיון דומה לפני הלידה של ענת, ובגלל קשר אי-מיילי בינינו נורא רציתי להגיד לה שזה לא חייב להיות ככה, שיש גם חוויות אחרות. לא כתבתי בפורום מאותן סיבות, אבל כתבתי לה במייל. ושתינו הסכמנו שכדאי מתישהו לכתוב את זה גם כאן. ועכשיו קיבלתי מייל שמעודד אותי לחלוק, אז הנה זה בא: לא. ממש לא ידעתי שזה יהיה ככה. החבר שלי דיבר איתי על רומינג-אין מחודש שישי בערך, ואני חטפתי עצבים ואמרתי "עוש, אל תלחיץ אותי! אתה יודע שאני אוהבת ת'ספייס שלי!" וכאלה. וגם לגבי הנקה - באיזשהו שלב ידעתי שאנסה, אבל ממש לא מתוך חיבור לזה. גם עכשיו, הריון שני, אני לא יודעת מאיפה אני אביא את זה. נורא פחדתי בהריון ההוא איזה מין אמא אני אהיה, ואני גם די פחדנית והיסטרית (נחשים ומחבלים, בעיקר. אבל הכל הולך)... מהלידה לא פחדתי. לא יודעת למה. פחדתי מהרגע שאחרי. מהרגע שאני אבוא הביתה ובמקום לשתות כוס קפה ולשתוק רבע שעה עם עצמי (אגב, גיליתי שזה סוג של פנטזיה שהיתה לי לגבי עצמי. אני לא יודעת עד כמה זה היה קיומי, זה פשוט היה הרגל), אז במקום זה - אני אצטרך להרים על הידיים, ואיפה הקפה שלי... אילי נולדה, עשתה "האפצ'י-האפצ'י", והשאלה הראשונה (גילה רונאל, עוש ואמא שלי העדים) היתה: "וואי, אתם חושבים שאני יכולה להיות אמא שלה?" וזה לא היה בצחוק. הרגשתי כזאת ילדה בעצמי. ועוד פרט מהסרטים על עצמי: לא הסכמתי להחזיק תינוק של חברות אף פעם. פחדתי מזה נורא. שנה לפני הלידה שלי הייתי ברומא אצל חברה שילדה, והיא רגע היתה צריכה לצאת מהחדר ופשוט שמה עלי את התינוק שלה (בן שבוע). הוא היה פצפון, אבל שקל לי מאה קילו. זאת היתה הפעם היחידה שהחזקתי תינוק קטן בחיים. ואז אילי נולדה (אביא קישור לסיפור הלידה - לא קלה, לא קשה, חוויתית מאוד) - ואחרי השאלה ההיא, פתאום הבנתי שכן. לא רק שאני יכולה אני גם יודעת. טוב, זה לא מנע ממני להשאיר את עניין ההחתלה בשבוע הראשון לחבר שלי (עוש) כי "אני לא יודעת". אבל כל השאר - אינטואיטיבית זרמתי לתוך זה. אני לא יכולה להגיד שהתאהבתי ישר, כי זה היה משהו אחר, אבל לא יכולתי להפסיק להתפעם ולהעריץ אותה. ישבנו כל היום והסתכלנו עליה. חבר שלי ניסה לגונן עלי מביקורים של חברות, בגלל שהיה נדמה לו שאני זקוקה לזמן להתאושש - מזל שהן עקפו אותו ופשוט באו. היו רגעים קשים, כאבים בהנקה, בכי, גזים, הוא בפעם הראשונה הולך לבוקר שלם לעבודה. זוכרת את זה כאיים קטנים של קושי נקודתי בתוך ים של אופוריה וכיף. וזה לא עבר, רק נמשך וגבר. אחרי חודש חזרתי לעשות יוגה. אחרי שלושה חודשים חזרתי לעבודה (חלק מהמשרד חלק מהבית, חצי משרה). ועד גיל 9 חודשים היינו איתה שנינו בבית לסירוגין. היה קל. והיה כיף. והיה אינטימי. והיה משפחה. כל הזמן הרגשתי הכי מיוחדת, אין לי מושג למה. והיום כשאני נכנסת הביתה - אז קודם כל אני מחפשת את החיוך הזה, הכי שווה בעולם (לפעמים היא שמה עלי ז', אבל בדרך כלל מאוד שמחה), ואז שמה לי מקינטה. ושותה קפה, ומסתכלת עליה, קרועה עליה... אני יודעת שהיה לי קל גם כי היא ילדה מאוד קלה. גם כי היה לי שותף מלא, היינו איתה ממש חצי חצי, וגם כי הוא בשלן מעולה וכל הזמן דאג לי לתזונה (ובדיוק היום נזף בי שאיך אני מקטרת שאני אנמית וחלשה אם אני לא אוכלת ככה וככה...). בקיצור - טיפל בי יפה. גם ישנתי לילות שלמים, בגלל שהנקתי מתוך שינה (פוזה שהמצאתי - ובטח עוד מאות המציאו לפני - שמתועדת בדף word למעוניינות. לא לכולן זה נוח, לי זה נתן חוויה של שינה רצופה בחודשים הראשונים). היא הפסיקה לינוק ביוזמתה בגיל 7 חודשים. ובעוד פחות מחצי שנה יהיה לה אח קטן, ואמא'לה... אני דווקא די מפחדת מזה פתאום... קישןר לסיפור לידה של אילי: http://www.leida.co.il/message.asp?qt=8519 תוכן התגובה: תגובות נוספות 15/10/2003  11:25 פעם צמח פה באופן ספונטני - ורד 15/10/2003  11:36 אדרבא - קראתי את סיפורה של כלבובה והצטמררתי. אז יאללה בנות, להתחיל להקליד, ואולי נקבץ את זה כמו שהוצע אז ליד המאמר המצויין על הפוסט פארטום (ל"ת) - annat 15/10/2003  12:30 רעיון מדליק - סאלוש 15/10/2003  12:40 אתן יכולות להסביר בדיוק מה זה פוסט פארטם? לא מכירה את הביטוי. (ל"ת) - בורה 15/10/2003  12:41 טוב, עד כמה שזכרוני מגיע - ורד 15/10/2003  12:51 אוי annat - ההודעה שלך הגיעה אלי בדיוק בזמן... - שירין 15/10/2003  13:00 ורד - ראיתי את ההודעה שלך רק אחרי ששלחתי - את מתארת בצורה כל-כך מוחשית ומדויקת הרבה מהתחושות שהיו לי - שירין 15/10/2003  13:00 שירין - למה אנחנו לא הולכות לקורס הכנה להורות? - ורד 15/10/2003  13:19 אחח ורד, איזה דיון נפלא, הזכרת לי נשכחות - אסנת ש. 15/10/2003  13:35 וואלה ורד, את כל-כך צודקת - - שירין 15/10/2003  14:03 ורד, מדהים איך זוכרים הכל, לא? - אסנת ש. 15/10/2003  14:25 אסנש, גם אני מרגישה ככה לגבי אמהות טריות.. - רוניתה 15/10/2003  14:36 וזה הזמן לאתגר אותכן... (ל"ת) - נונה 15/10/2003  14:37 כן כן כן כן כן - בלו 15/10/2003  15:19 ורד, הבאת אותי לדמעות (ל"ת) - annat 15/10/2003  16:53 מה הייתן משנות? - עינת 15/10/2003  17:27 עזרה עזרה עזרה - annat 15/10/2003  18:00 אוי ריגשתן אותי מי לא ייחלה שהילד שלה יישן כבר - רוי 15/10/2003  18:38 טוב נו, you talked me into it גם אני מתחילה לשפוך! :) - סאלוש 15/10/2003  18:45 ורד, כבר פעם שניה היום שאת עושה לי חור בלב - נועה 15/10/2003  19:13 ולגבי 'מה הייתי עושה אחרת' - נועה 15/10/2003  20:49 סאלוש - נועה 15/10/2003  20:57 אוי ברח לי ולט שמתי לב, אז הנה האתגר: - נונה 15/10/2003  21:11 ורד, גם אני בכיתי בגללך... - נונה 15/10/2003  21:31 ורד-מדהימה הכתיבה שלך - פיצי 15/10/2003  21:41 אני לא זוכרת יותר מדי - סיס 15/10/2003  21:52 תיקון ניסח, וטפו-טפו-טפו - במבי 15/10/2003  22:16 וואו בנות איזה דיון מדהים !!! ורד החזרת לי בגדול על הדמעות ההן אה...? - זהר 15/10/2003  22:53 בנות, איזה דיון יפהפה! - דניאלה 15/10/2003  23:13 איך ילדתי את עצמי - אלה 15/10/2003  23:19 קהיון חושים ולבורה - מה זה פוסט פארטום - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 15/10/2003  23:23 לא הספקתי הרבה ליקרוא - ורד- נורא מתחברת למה שכתבת כל כך נכון!!!!!!!!!!!1 (ל"ת) - מעיין של ליב 15/10/2003  23:38 אוקיי - עכשיו אני מבינה למה אני רוצה להיות דולה פוסט פארטום - מעיין של ליב 15/10/2003  23:47 נועה, הרגת אותי אני מתה עלייך! (ל"ת) - סאלוש 15/10/2003  23:52 יא ווארדי איזה דיון נוגע - ליאתיתי 16/10/2003  00:12 ליאתיתי את גדולה כרגיל ! אגב מקלחות - זהר 16/10/2003  00:19 ואני מרגישה שאולי אני עדיין שם.. - רוניתה 16/10/2003  01:13 פאסט - פוגרסיב - אורנה* 16/10/2003  08:58 רוניתה, אני חושבת שפה כן מדברים! וגם מה הייתי משנה - אסנת ש. 16/10/2003  10:09 וחברה טובה שלי שראתה אותי אחרי הלידה החליטה שהיא דוחה את הקטע של הבאת ילד... - לולי 16/10/2003  14:32 כמו שרי בדיון ההוא, למען הריוניות שבטח חטפו פה את הפחד של החיים - עתליה 16/10/2003  14:33 נחמה... - אמא ל-2 16/10/2003  15:47 הימים הנוראים - - קרן 16/10/2003  17:13 הכל עובר חביבי (ארוך כאורך הגלות) - זכרונות 16/10/2003  18:50 סאלוש - הרמתי את הכפפה וזה מה שמצאתי (לינקים בפנים) - שירין 16/10/2003  20:37 סאלושית? אני...? תודה (ל"ת) - נועה 16/10/2003  21:59 נועה, כן, כן את... ושירין - תודה, נחמד לי לקרוא את הז - סאלוש 17/10/2003  01:21 וואו, איזה דיון. ת'אמת, מפתיעה את עצמי שאני לא בוכה - שבית 17/10/2003  15:58 שבית - - אורנה* 18/10/2003  21:23 הפוסט שלי - רוניתה 19/10/2003  11:24 הוי רוניתה - בכלל שכחתי את הטי שירטים הרטובים - ורד 5/12/2003  14:29 אחרי כמה זמן מקבלים מחזור? - אני 5/9/2005  16:00 שיעורים - מני

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש