פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
17/10/2003 01:21 שבית מאת:
וואו, איזה דיון. ת'אמת, מפתיעה את עצמי שאני לא בוכה כותרת:
זה כבר לילה שני שאני יושבת מול הדיון הזה ורוצה לכתוב אבל כל פעם קוטע אותי בכי מהחדר השני...
אז הנה עכשיו הסיפורים שלי:
אחרי הלידה (המזעזעת) של גל, מצבי היה עוד יותר מזעזע מהלידה. למרות שאני אלופה בלהסתיר את מצבי האמיתי, ואיך אני מרגישה בפנים. אז אני לא בטוחה כמה הסביבה קלטה את זה. מיד אחרי הלידה התאחסנו אצל ההורים של עודד. כבשנו את החדר של אח שלו (שעבר לישון בסלון). עודד וחברים היו צריכים לסיים את צביעת הדירה שלנו (שהתחלנו שלושה חודשים לפני הלידה). ההורים של עודד גרים בדירה קטנה בקומה שלישית על עמודים, כמובן בלי מעלית. התפרים כאבו בטירוף. הטחורים כאבו בטירוף, לכן קל להבין למה הייתה לי עצירות מטורפת. פרטיות לא הייתה לי, וגם ככה נורא קשה לי לחרבן מחוץ לבית, אז תמיד חיכיתי לשעות הקטנות של הלילה כדי לחרבן ולהתקלח. כל חירבון היה סיוט שלא מהעולם הזה. הרגשתי כאילו אני שוב יולדת. לקח לי יותר משבוע לחזור ליציאות סבירות. טוב, זה היה קטע ממש מזעזע. כל הגוף שלי כאב. הרגשתי כלואה בראש המגדל, עם משפחה לא באמת שלי (של עודד), ובנוסף לכל זה יש גם יצור קטן שתלוי רק בי. בשבועיים הראשונים בקושי נגעתי בו, רק להנקות. למזלי עם ההנקות לא היו לי בעיות בכלל. אחרי שבועיים עשינו לו ברית (הוא נולד קטן). עוד אקט מזעזע. שלושה ימים לא הפסיק לבכות ואני איתו. יום אחרי הברית חזרנו לדירה שלנו. שמחתי על הפרטיות והשקט, אבל הבדידות... לא הכרתי אף אחת בחולון. לא סבלתי לצאת לטייל בחוץ באויר המזוהם והרועש. לא היה לנו אוטו. חוץ מזה שגל היה מאוד רגוע כל עוד הוא היה על הידיים. בשניה שהנחתי אותו, ולא משנה כמה חזק הוא ישן, מיד התחיל לבכות. אז לא אכלתי, לא שתיתי, לא הלכתי לשרותים, לא התקלחתי. בהתחלה הייתי מניקה אותו רק בישיבה, אבל אחרי שלילה אחד נרדמתי בסלון תוך כדי הנקה והוא כמעט נפל לי מהידיים, התחלתי להניק בשכיבה וכך החזרתי לעצמי קצת שעות שינה. כל היום ישבתי בבית מול הולמרק, וגל עלי. ישן עלי, אוכל עלי, מתקלח עלי. איך שמישהו היה נכנס בדלת, מיד הייתי זורקת עליו את גל ורצה לשרותים, לאכול, סתם לשבת "ריקה". למזלי הייתי במין כהות חושים, אחרת בטח הייתי בוכה כל היום. באותה תקופה התחלתי להוודע לפורום ולבנותיו הנפלאות. לאט לאט התחלתי להכיר עוד בנות והתחלתי לנסוע לפגוש אותן (זוכרת איריס?). את אמא שלי כמעט לא ראיתי (עסוקה...). חמותי באה לעזור עם כביסה, כלים, אוכל. וזה מאוד עזר, למרות שלא היתה לי סבלנות לכל ההערות שלה. עם הזמן למדתי להנות מהיתרונות של הפולניות, ולסנן את החסרונות. למדתי לבקש עזרה. למדתי להגיד מה כן ומה לא. למדתי להבליג ולא לקחת ללב כל מה שאומרים לי. למדתי להיות אמא.

אחרי הלידה השניה זה כבר היה עולם אחר.
קודם כל הרגשתי מצוין. בלי תפרים. בלי עצירות. בלי טחורים. אחרי הלידה נסענו להורים שלי. רק שתבינו איזה מהפך עברתי במסגרת התהליך של להיות אמא. הגעתי למצב שאני יכולה לשהות אצל ההורים שלי יותר מיום בלי לצאת מדעתי. ההורים שלי גם עברו שינוי יסודי. אמא שלי מאוד עזרה לי אחרי הלידה. בישלה, טיפלה בגל. זה היה מדהים לראות. החודש הראשון עבר בקלילות. אחרי חודש אמא שלי התחילה לגלות סימני שבירה ונשארתי יותר ויותר זמן לבד עם שני הילדים. חודשיים אחרי הלידה הייתה נקודת שבירה קלה. אני משתדלת לא להשאר עם שניהם לבד בבית. אני נוסעת הרבה לחברות, מטיילת איתם. מתחלקת עם עודד במעמסה. אפילו העזתי כבר פעמיים להשאיר אותם עם עודד ולצאת לבלות עם אחותי. באילת התאהבתי יותר מהר. אני מניקה את שניהם, אז אני משתדלת להניק כמה שיותר בשכיבה. אני מנצלת את זמני ההנקה לקריאת ספרים. ככה יש לי יותר סבלנות להניק. לפעמים אני רק מחכה להנקה כדי להמשיך לקרוא. זה לא קל עם שניים, אבל זה כבר לא אותו משבר כמו הראשון.

בטח יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל הזכרון...
איזה כיף לדבר על זה.
טוב, לא נותרו לי עוד הרבה שעות מהלילה הזה.
לילה טוב,
שבית.

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
15/10/2003  11:25 פעם צמח פה באופן ספונטני - ורד
15/10/2003  11:36 אדרבא - קראתי את סיפורה של כלבובה והצטמררתי. אז יאללה בנות, להתחיל להקליד, ואולי נקבץ את זה כמו שהוצע אז ליד המאמר המצויין על הפוסט פארטום (ל"ת) - annat
15/10/2003  12:30 רעיון מדליק - סאלוש
15/10/2003  12:40 אתן יכולות להסביר בדיוק מה זה פוסט פארטם? לא מכירה את הביטוי. (ל"ת) - בורה
15/10/2003  12:41 טוב, עד כמה שזכרוני מגיע - ורד
15/10/2003  12:51 אוי annat - ההודעה שלך הגיעה אלי בדיוק בזמן... - שירין
15/10/2003  13:00 ורד - ראיתי את ההודעה שלך רק אחרי ששלחתי - את מתארת בצורה כל-כך מוחשית ומדויקת הרבה מהתחושות שהיו לי - שירין
15/10/2003  13:00 שירין - למה אנחנו לא הולכות לקורס הכנה להורות? - ורד
15/10/2003  13:19 אחח ורד, איזה דיון נפלא, הזכרת לי נשכחות - אסנת ש.
15/10/2003  13:35 וואלה ורד, את כל-כך צודקת - - שירין
15/10/2003  14:03 ורד, מדהים איך זוכרים הכל, לא? - אסנת ש.
15/10/2003  14:25 אסנש, גם אני מרגישה ככה לגבי אמהות טריות.. - רוניתה
15/10/2003  14:36 וזה הזמן לאתגר אותכן... (ל"ת) - נונה
15/10/2003  14:37 כן כן כן כן כן - בלו
15/10/2003  15:19 ורד, הבאת אותי לדמעות (ל"ת) - annat
15/10/2003  16:53 מה הייתן משנות? - עינת
15/10/2003  17:27 עזרה עזרה עזרה - annat
15/10/2003  18:00 אוי ריגשתן אותי מי לא ייחלה שהילד שלה יישן כבר - רוי
15/10/2003  18:38 טוב נו, you talked me into it גם אני מתחילה לשפוך! :) - סאלוש
15/10/2003  18:45 ורד, כבר פעם שניה היום שאת עושה לי חור בלב - נועה
15/10/2003  19:13 ולגבי 'מה הייתי עושה אחרת' - נועה
15/10/2003  20:49 סאלוש - נועה
15/10/2003  20:57 אוי ברח לי ולט שמתי לב, אז הנה האתגר: - נונה
15/10/2003  21:11 ורד, גם אני בכיתי בגללך... - נונה
15/10/2003  21:31 ורד-מדהימה הכתיבה שלך - פיצי
15/10/2003  21:41 אני לא זוכרת יותר מדי - סיס
15/10/2003  21:43 חוויה אחרת לגמרי... - במבי
15/10/2003  21:52 תיקון ניסח, וטפו-טפו-טפו - במבי
15/10/2003  22:16 וואו בנות איזה דיון מדהים !!! ורד החזרת לי בגדול על הדמעות ההן אה...? - זהר
15/10/2003  22:53 בנות, איזה דיון יפהפה! - דניאלה
15/10/2003  23:13 איך ילדתי את עצמי - אלה
15/10/2003  23:19 קהיון חושים ולבורה - מה זה פוסט פארטום - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית
15/10/2003  23:23 לא הספקתי הרבה ליקרוא - ורד- נורא מתחברת למה שכתבת כל כך נכון!!!!!!!!!!!1 (ל"ת) - מעיין של ליב
15/10/2003  23:38 אוקיי - עכשיו אני מבינה למה אני רוצה להיות דולה פוסט פארטום - מעיין של ליב
15/10/2003  23:47 נועה, הרגת אותי אני מתה עלייך! (ל"ת) - סאלוש
15/10/2003  23:52 יא ווארדי איזה דיון נוגע - ליאתיתי
16/10/2003  00:12 ליאתיתי את גדולה כרגיל ! אגב מקלחות - זהר
16/10/2003  00:19 ואני מרגישה שאולי אני עדיין שם.. - רוניתה
16/10/2003  01:13 פאסט - פוגרסיב - אורנה*
16/10/2003  08:58 רוניתה, אני חושבת שפה כן מדברים! וגם מה הייתי משנה - אסנת ש.
16/10/2003  10:09 וחברה טובה שלי שראתה אותי אחרי הלידה החליטה שהיא דוחה את הקטע של הבאת ילד... - לולי
16/10/2003  14:32 כמו שרי בדיון ההוא, למען הריוניות שבטח חטפו פה את הפחד של החיים - עתליה
16/10/2003  14:33 נחמה... - אמא ל-2
16/10/2003  15:47 הימים הנוראים - - קרן
16/10/2003  17:13 הכל עובר חביבי (ארוך כאורך הגלות) - זכרונות
16/10/2003  18:50 סאלוש - הרמתי את הכפפה וזה מה שמצאתי (לינקים בפנים) - שירין
16/10/2003  20:37 סאלושית? אני...? תודה (ל"ת) - נועה
16/10/2003  21:59 נועה, כן, כן את... ושירין - תודה, נחמד לי לקרוא את הז - סאלוש
17/10/2003  15:58 שבית - - אורנה*
18/10/2003  21:23 הפוסט שלי - רוניתה
19/10/2003  11:24 הוי רוניתה - בכלל שכחתי את הטי שירטים הרטובים - ורד
5/12/2003  14:29 אחרי כמה זמן מקבלים מחזור? - אני
5/9/2005  16:00 שיעורים - מני


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש