פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
18/10/2003 21:23 רוניתה מאת:
הפוסט שלי כותרת:
מעניין יהיה להיכנס לזה.. אני עדיין מרגישה לפעמים בפוסט..
החודשים הראשונים נזכרים לי כערפל אחד גדול - חור שחור ממש. אני זוכרת בקטעים, לא ברצף.
מבית החולים ברחתי אחרי יום לא אחרי יומיים, זאת שאיתי בחדר נחרה כמו גנרטור, ממש לא יכולתי.
שחר ירד ביום הראשון עשרה אחוז ממשקלו והיינו צריכים לחזור למחרת לשקול אותו. כל הלילה הנקתי, לכל פיפס שלו. הוא לא ינק טוב בבית החולים ואחרי עזרה מאסתר גרוניס החלטנו שאנחנו במרתון.
הלילה הראשון עם שחר, אני יושבת על הכורסא שהפכה להיות כורסת ההנקה, שחר עלי בערך כל הלילה, בחוץ סערה של החיים, אמצע דצמבר, ההנקה לא הולכת, פטמה שקועה עושה לי חיים קשים, לוחצת לתוך כפית, שואבת ונותנת לו, מחזיקה לו את הראש במליון תנוחות ונאבקת, חושבת לעצמי - זהו. החיים שלי נגמרו. יש עולם שלם מחוץ לחלונות הסגורים האלו שלעולם לא אראה שוב. בלי טיפת ציניות. ככה. זהו. נגמר. מה יהיה. מה עשיתי לעצמי.
ככה שבועיים בבית עם טי שירט ספוג חלב, סדינים מלאי חלב, מזגן על 24 מעלות ובחוץ חורף היסטרי וגשום, התריסים מוגפים לחלוטין, ונאבקים על ההנקה. איש לא בא לעזור, אבל זה לא מפתיע. יש בפריזר אוכל שהכנתי מחודש שביעי, כל כך פחדתי להיות לבד. דני בבית עוזר בטירןף, שחר צורח בהיסטריה, ואני חושבת על העולם שם בחוץ.
במעט הפעמים שיצאנו, לבית החולים לשקילות ולבדיקות צהבת, ולאסתר הביתה, אני מסתכלת על נשים עם ילדים, שנראות בסדר, ופשוט מעריצה אותן. איך היה להן זמן להתלבש בבוקר? להתאפר?
לצערי לא בכיתי מספיק ואולי גם היום אני לא ממש עושה את זה.
עוד תמונה - שחרון בן שבועיים, יונק יותר טוב, הפטמות כבר לא פצועות מדי, הכאבים כבר נסבלים, ואני צריכה לקחת אותו לרופא מסיבה שאני לא זוכרת. אני בבית, דני בעבודה, לא יודעת מה לעשות. איך לצאת. הרופאה 10 דקות הליכה. לקחת עגלה? סלקל? אוטו? אני פשוט חסרת אונים לגמרי, בוכה ולא יודעת איך אי פעם אצא איתו לבד.
היום זה נראה לי שנות אור.
אני כל כך מקווה ששתי חברותי הטובות שבהריון יתנו לי לעזור להן, להיות שם עבורן בדיוק בשביל הדברים ה"טכניים" הקטנים הללו. לא רוצה לספר להן עד כמה זה קשה, כי הן לא יבינו בלאו הכי (אולי אם יקראו פה את הדיון הזה) ומפחדת שאחר כך לא ידעו לבקש עזרה.
אני זוכרת שלי הכל היה נראה כל כך מסובך שממש לא ידעתי ממי לבקש מה. לא ידעתי איפה מתחיל הקושי שלי אפילו.
וואו. טוב שאת זה עברנו..

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
15/10/2003  11:25 פעם צמח פה באופן ספונטני - ורד
15/10/2003  11:36 אדרבא - קראתי את סיפורה של כלבובה והצטמררתי. אז יאללה בנות, להתחיל להקליד, ואולי נקבץ את זה כמו שהוצע אז ליד המאמר המצויין על הפוסט פארטום (ל"ת) - annat
15/10/2003  12:30 רעיון מדליק - סאלוש
15/10/2003  12:40 אתן יכולות להסביר בדיוק מה זה פוסט פארטם? לא מכירה את הביטוי. (ל"ת) - בורה
15/10/2003  12:41 טוב, עד כמה שזכרוני מגיע - ורד
15/10/2003  12:51 אוי annat - ההודעה שלך הגיעה אלי בדיוק בזמן... - שירין
15/10/2003  13:00 ורד - ראיתי את ההודעה שלך רק אחרי ששלחתי - את מתארת בצורה כל-כך מוחשית ומדויקת הרבה מהתחושות שהיו לי - שירין
15/10/2003  13:00 שירין - למה אנחנו לא הולכות לקורס הכנה להורות? - ורד
15/10/2003  13:19 אחח ורד, איזה דיון נפלא, הזכרת לי נשכחות - אסנת ש.
15/10/2003  13:35 וואלה ורד, את כל-כך צודקת - - שירין
15/10/2003  14:03 ורד, מדהים איך זוכרים הכל, לא? - אסנת ש.
15/10/2003  14:25 אסנש, גם אני מרגישה ככה לגבי אמהות טריות.. - רוניתה
15/10/2003  14:36 וזה הזמן לאתגר אותכן... (ל"ת) - נונה
15/10/2003  14:37 כן כן כן כן כן - בלו
15/10/2003  15:19 ורד, הבאת אותי לדמעות (ל"ת) - annat
15/10/2003  16:53 מה הייתן משנות? - עינת
15/10/2003  17:27 עזרה עזרה עזרה - annat
15/10/2003  18:00 אוי ריגשתן אותי מי לא ייחלה שהילד שלה יישן כבר - רוי
15/10/2003  18:38 טוב נו, you talked me into it גם אני מתחילה לשפוך! :) - סאלוש
15/10/2003  18:45 ורד, כבר פעם שניה היום שאת עושה לי חור בלב - נועה
15/10/2003  19:13 ולגבי 'מה הייתי עושה אחרת' - נועה
15/10/2003  20:49 סאלוש - נועה
15/10/2003  20:57 אוי ברח לי ולט שמתי לב, אז הנה האתגר: - נונה
15/10/2003  21:11 ורד, גם אני בכיתי בגללך... - נונה
15/10/2003  21:31 ורד-מדהימה הכתיבה שלך - פיצי
15/10/2003  21:41 אני לא זוכרת יותר מדי - סיס
15/10/2003  21:43 חוויה אחרת לגמרי... - במבי
15/10/2003  21:52 תיקון ניסח, וטפו-טפו-טפו - במבי
15/10/2003  22:16 וואו בנות איזה דיון מדהים !!! ורד החזרת לי בגדול על הדמעות ההן אה...? - זהר
15/10/2003  22:53 בנות, איזה דיון יפהפה! - דניאלה
15/10/2003  23:13 איך ילדתי את עצמי - אלה
15/10/2003  23:19 קהיון חושים ולבורה - מה זה פוסט פארטום - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית
15/10/2003  23:23 לא הספקתי הרבה ליקרוא - ורד- נורא מתחברת למה שכתבת כל כך נכון!!!!!!!!!!!1 (ל"ת) - מעיין של ליב
15/10/2003  23:38 אוקיי - עכשיו אני מבינה למה אני רוצה להיות דולה פוסט פארטום - מעיין של ליב
15/10/2003  23:47 נועה, הרגת אותי אני מתה עלייך! (ל"ת) - סאלוש
15/10/2003  23:52 יא ווארדי איזה דיון נוגע - ליאתיתי
16/10/2003  00:12 ליאתיתי את גדולה כרגיל ! אגב מקלחות - זהר
16/10/2003  00:19 ואני מרגישה שאולי אני עדיין שם.. - רוניתה
16/10/2003  01:13 פאסט - פוגרסיב - אורנה*
16/10/2003  08:58 רוניתה, אני חושבת שפה כן מדברים! וגם מה הייתי משנה - אסנת ש.
16/10/2003  10:09 וחברה טובה שלי שראתה אותי אחרי הלידה החליטה שהיא דוחה את הקטע של הבאת ילד... - לולי
16/10/2003  14:32 כמו שרי בדיון ההוא, למען הריוניות שבטח חטפו פה את הפחד של החיים - עתליה
16/10/2003  14:33 נחמה... - אמא ל-2
16/10/2003  15:47 הימים הנוראים - - קרן
16/10/2003  17:13 הכל עובר חביבי (ארוך כאורך הגלות) - זכרונות
16/10/2003  18:50 סאלוש - הרמתי את הכפפה וזה מה שמצאתי (לינקים בפנים) - שירין
16/10/2003  20:37 סאלושית? אני...? תודה (ל"ת) - נועה
16/10/2003  21:59 נועה, כן, כן את... ושירין - תודה, נחמד לי לקרוא את הז - סאלוש
17/10/2003  01:21 וואו, איזה דיון. ת'אמת, מפתיעה את עצמי שאני לא בוכה - שבית
17/10/2003  15:58 שבית - - אורנה*
19/10/2003  11:24 הוי רוניתה - בכלל שכחתי את הטי שירטים הרטובים - ורד
5/12/2003  14:29 אחרי כמה זמן מקבלים מחזור? - אני
5/9/2005  16:00 שיעורים - מני


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש