11/9/2001 15:51
|
סיגלגלי
|
מאת:
|
וואו! כל הכבוד. מזל טוב! מזל טוב!אני פשוט בהלם מהפרוט ותשומת הלב!
|
כותרת:
|
איזה תשומת לב לפרטים! ממש כתבנו בשטח מלווה, רק שהכתבת היא את שעם כל הכאב והדם והבלגן הצלחת להפוך את החוויה הכואבת כמעט לשירה! אני הייתי כל כך מבולבלת ולא מודעת. הרגשתי שעושים לי, דוחפים לי, מושכים, מביאים, והייתי כל כך רחוקה מ"פשוט להיות שם". ילדתי בתל השומר בלידה מוקדמת(37), לפני שהלכתי לקורס הכנה ללידה, עם כמויות של פיטוצין ואפידורל, צירים נוראים,אחיות ומילדות שמחליפות משמרות מבלי שהספקתי להבחין בפניהן.אפילו ללחוץ פעם אחת לא לחצתי, ישר הובלתי לחדר ניתוח, ואפילו לא ידעתי עד כמה ימים אחרי מה בדיוק עשו לי שם. ניסו ווקום, ומלקחיים ובסוף היה קיסרי, עם תינוקת קטנטנה עטופה כולה שמגישים לי לשניה מול הפנים ואומרים:"אמא-תתני נשיקה", ואז היא נעלמת.וההנקה שנאבקתי בה במשך כל השהות בבית החולים עם דמעות ולחץ נפשי. ההתאוששות הפיסית היתה קלה למדי, אבל הנפשית... אני מאחלת לך המון אושר עם התינוקת שתבריא מהר מהר ותהיו ביחד בשלווה ועונג.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|