16/12/2003 10:41
|
הללי
|
מאת:
|
אפרתי...
|
כותרת:
|
ריגשת מאוד. איזה סיפור מדהים. כמה קרובים החיים והמות... קראתי את הסיפור וצמרמורות עברו בגופי. לפני פחות משנה איבדתי את אבי. המדהים. האוהב בלי גבולות. התומך. הנותן ביטחון. היקר עד בלי די. רוני היתה אז בת שבעה חודשים בערך וכשנכנסתי לפורום אחרי השבעה, הקדשתי לזכרו את סיפור הלידה שלה. ככה הרגיש לי, בדיוק בגלל היופי בעיני בקשר הזה, הבלתי מופרד, בין מוות וסוף לבין חיים והתחדשות. הסיפור שלך קשה והדרך שבה התמודדת פשוט מופלאה בעיני. מאחלת לכולכם המון אהבה, בריאות ושמחה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|