אני כותבת לך שטופת דמעות , עליך , על הכאב וגם על התחלה חדשה של חיים אני ילדתי את פיצי שלי אחרי שאחותי שהיתה לי כמו תאומה סיאמית נפטרה , ואני רק יכולה לומר לך - שאני יודעת בוודאות שהיא פה איתי ברובד מסויים , מכירה את ילדי המהמם , עוזרת לי בדרכה השקטה להיות אמא טובה יותר , ואני משוכנעת שאבא שלך קיים בנוכחותו, וימשיך להיות גם בחייו של עמר, בסיפורים, זיכרונות . אבא שלך הוא סבא של עמר - גם במותו. כמו שלילדים שלי יש גם דודה אחת שלא איתנו עכשיו - אבל היא הדודה שלהם. מדהים אותי כל פעם מחדש החיבור הזה בין מוות לחיים - מה שרק מחזק לי את התחושה שהמתים בעצם פה איפושהו. מאחלת לכם חיים נפלאים - עם הגעגוע .
|
תוכן התגובה:
|