17/12/2003 09:27
|
אפרתי
|
מאת:
|
מודה לכן עוד פעם בנות נפלאות...על שאיפשרן לי את זה
|
כותרת:
|
תודה לך תם....על החיוך ששלוח לאבא ..דרך הזכות של עמר.. הוא קיים שם למאיה...על הכמיהה הזאת על מה שרוצים שייהיה..ואיננו, והללי.. על הכאב מממה שהיה.. ולא עוד. תודה לך ורד על המחילה מול הכיסא הריק..אני יודעת.. זה אפשרי לבחור בטוב.. וגם לך תמרה שראתה את אבא שלי "הילד הנצח שידע לאהוב" תודה לך גילי על הנשימה העמוקה שמתאפשרת מתוך האינסוף..זה כל כך מחמם שזה לא לבד... וזהר... שנראה שהייקום מחבר ביננו בעוד דרכים פתלתלות...מי אנחנו שנחליט? וענתי המקסימה.. שבכתי ובכיתי על אמא שלך ועוד ועוד..את הדמעות של אלה שכבר לא יידעו מתוך החיבוק שלנו כמה אהבנו אותם.. ורצינו אותם.. וסלחנו להם..ועל המלאכים הטובים שהם שולחים לנו כדי לרפד את צעדנו..ולהנעים את שנת יקירנו... תודה. לרונית...ניבה ניבה..אמא אדמה..כמה היא מלאך ואביבה אהובתי..שהעניקה לי גם כאן מהאומץ שלה.. שהעיזה בשבילי לסמוך על הטוב ולהביא את עצמה לכאן.. אני יודעת.עוד נתראה אצל ניצן... ולכל שאר הבנות המקסימות שבכו איתי.. והתרגשו אותי.. וחזקו אותי.. אני אוהבת אתכן.
ומשהו ממני לסיום: "ייתכן ונצליח להחזיק רק באותו דבר שנצליח לוותר עליו.ייתכן ונוכל לאסוף את המים הקרירים של הנחל הזורם בכפות תמרים והם יישפכו מבעד לחריצים. אי אפשר לאחוז במים באגרופים קפוצים ולהביאם אל הפה, ולא משנה איזה צמא מניע את אחיזתנו הנואשת"(שלדון ב. קופ/ אם תפגוש את הבודהה בדרך הרוג אותו!) שוב תודה...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|