אכן, כפי שאומרת ריש, היטבת לספר. כפי שהיטבת להכין תכנית לידה, ולהיות לאשה הראשונה שראיתי במו עיני כותבת שחור על גבי לבן 'ואני לא מרשה לבצע בי חתך חיץ', וסלחי לי אם הציטוט אינו מדויק. בכל אופן, כשקראת את הסעיף המדובר במפגש האחרון שלנו, בטבעיות מוחלטת, הרגשתי את משק כנפי ההיסטוריה מרחף בחדר, אולי מעל משקה השקדים והאטלס הגדול של הלידה.
אני קצת נבוכה לנוכח המילים 'עניתי בגאווה שרותי' וכו'. אני מניחה שאני שייכת לקבוצת המכשפות, אליבא ד-גברת 'שטויות'. מזל שדבריה נכנסו לאזנך האחת ויצאו מהאחרת, מה שלא בטוח, כפי שטענת, היה קורה אצל רבות אחרות וטובות. הקרדיט כולו שלך. כמדריכה אני יכולה לדבר ולדבר שעות, אם הלבבות אינם מוכשרים (וליבך ולב בן זוגך היו מאד) - אפשר לזרוק את הקורס לפח. היה יופי לעבוד איתכם.
נייר הפקס שעליו צילמתי את הסיכום המעולה שלך על התמודדות עם צירים הולך ודוהה, ומוסיף עוד אי אלו גרמים לחבילת ה'צָריכים', שיושבת לי על המצפון, ובהזדמנות זו, הסבר על הניקוד שסיקרן אותך ובצדק אי אלו הודעות ago. כדי לנקד מילה - כל שעלינו לעשות הוא לנעול את המקשים בעזרת מקש הcaps ואז לשים פעמינו אל שורת הספרות. מאחורי כל מספר מסתתר פסיק או נקודה, או צירה, או שמא קובוץ, והוא מתגלה בכל יפעתו בשעת לחיצה על מקש shift בו-זמנית. עולם חדש מרהיב ושעשוע בסגנון משחק זיכרון בצידו מובטחים למנקדים האמיצים. אז מה אם העתקתי קצת מהודעה ישנה שלי.
ובחזרה לסיפור לידתך. יש מן תופעה די מדהימה של פתיחה דרמטית שמתפתחת בתוך שעה. אני שואלת את עצמי האם לחץ הכאב, שמוסר באחת עם בוא האפידורל, הוא שמונע מכמה מאיתנו להגיע לפתיחה הגמורה בתוך פרק זמן דומה מבלעדיו. ובמחשבה צעד קדימה - האם העובדה שאיננו יכולות להתאמן באמצעות אמצעי ביופידבק, למשל, מראש, בהרפיית צוואר הרחם, דנה אותנו לעמוד מול צוואר הרחם הקפוץ שלנו רק בזמן אמת, כלומר מבלי יכולת להתכונן. כי את פתח הנרתיק כבר כבשנו עקרונית - עם האפי-נו.
בקשר לספר ולקרחום - אשמח לחבוק אותם מחדש. נשארתי ללא עותק אחד אפילו.
|
תוכן התגובה:
|
