גליה יקרה, תודה על סיפור יפהפה, מרגש, ורחב יריעה. תודה על שעיטרת את איך שלא תקראי למה שיש לנו כאן - מדורה, אוהל, אדמה, בסיפור ובתמונות שכתבת וצילמת במלוא רוחב היד והעדשה. לפעמים אני משתאה לנוכח הנשים ברוכות הכשרון שפורשות את אריגי הלידה היקרים שלהן, שמרגליות ואבנים טובות מתגלגלים מהם כמו אגלי טל. הכנות המלאה, העיניים הפקוחות, ההבנה, הלכידה השקדנית של קצות האריג השונים מלהמלט. תודה. טוב, מה הפלא, ילדת, את כבר יודעת שאת מסוגלת להכל.
|
תוכן התגובה:
|