פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

11/1/2004 16:19 רותי קרני הורוביץ מאת: אפרתי יקרה כותרת: לא סתם אני שותקת כבר כמה ימים עם הסיפור הכפול שלך, נוברת במילותיהן של אחרות כדי למצוא את המילים שלי. העמוק המשולש או המרובע של ליאתיתי והתגובה בעירום שלך שחררו אותי להגיד שיש בלידה שלך משהו כל-כך אמיתי, שהתביישתי לספר שהתביישתי לכתוב קלישאות כי כל מה שהצלחתי לראות מול העיניים זה את הסמל עצמו, את המיתוס, את השורש, את התמצית האתרית הנקיה של לידה מקראית, על האדמה, על האבנים הגדולות. לפעמים דברים תופסים אותך בלי הכנה ונוגעם בעצם. כמו שישבתי כמו פוסטמה מול שולי נתן והדמעות גלשו ממני כמו מסיר בישול רותח. משהו בסיפור הלידה שלך הוא כל כך סוף הדרך, כאילו מתוארת בו האמא הגדולה, שממנה נגזרים האפוסים והמיתולוגיות של לידה. ומה שלא נעים לי ממנו, זה שאני עושה ממך כזו גדולה ומפתה אותך לנוח על זרי הדפנה של ייחודיותך, ובעצם שולחת אותך אל הבדידות, (לאחר שהכושי עשה את שלו). ואני חייבת מילה לאביבה. על האפשור. תמצית התורה כולה על רגל אחת. אפשרת לאפרת ללדת כמו שהיא באמת. כמו סיזיפוס, נשאת על גבך את האבן הגדולה של משא האדם הסביר כפי שהוא מגולם בחדר הלידה בן זמננו - הצוות הרפואי, שיורה אפידורל באשה שצועקת, חותך את איבר המין שלה כי הוא לא טוב מספיק כמו שהוא על מנת ללדת. טוב, אני מתלהמת לשווא. המגמה היא נהדרת, אך עדיין, זהו חזון נפרץ. ונדמה לי שהתפקיד המופלא של אביבה היה לטאטא את חדר ההולוגרמות הריק שאנו קוראים לו חיינו עבורך. אך כדי לנקות חדר שכזה, צריך את מטאטא הזרדים הנכון. עיניים טובות שראו כבר כך וכך יולדות כדי לדעת שהגבולות גמישים מאד מאד, ידיים שמחוברות היטב לכלונסאות הקצף היציבים של המחשבה ותקפותה, זרועות שיותר משהן מחבקות את מה שבינותיהן, הן קורצות החוצה את מבקשי נפשך, בעצם חיבוקן אותך. כל טוב לשתיכן. יולדת-מהאמא הקדומה של כל המיתולוגיות (אנא הזדכי בזמנך על הטייטל) ודולה-גאון. תוכן התגובה: תגובות נוספות 8/1/2004  20:31 וואו, אפרתי, ממש כמו בסיפור הלידה של עומר, - לירון של שקד הדר ויערה 8/1/2004  20:48 אפרתי היקרה, עם דמעות בעינים אני מודה לך על הסיפורים הנפלאים ועל כתיבתך המופלאה. מזל טוב והמון אהבה. (ל"ת) (ל"ת) - ענתי 8/1/2004  21:10 גם אני מודה לך על השיתוף - תמרה 8/1/2004  21:43 אפרתוש - עם דמעות בעיניים - תודה! (ל"ת) - ג.ש 8/1/2004  22:00 אפרתי, כמה ריגשת אותי, כמה את יודעת ללדת, כמה את יודעת לכתוב - תודה! (ל"ת) - annat 8/1/2004  22:41 פשוט מדהים .. - גלית של רום 8/1/2004  23:23 דמעות של אושר - טל 9/1/2004  00:05 אפרת... - שיר 9/1/2004  00:05 תודה רבה על הסיפור המקסים, מנסה לשאוב כוחות ממך כדי לעבור חווייה דומה אצלי בקרוב (ל"ת) - הדר 9/1/2004  00:09 וואו. אפרת - לירון 9/1/2004  05:33 אפרת, ברכות. סיפור מקסים. גם זה של עומר ריגש מאוד. - אמא11 9/1/2004  08:20 אפרתי, - נני 9/1/2004  09:19 תודה לכן מקסימות..וראיתי שלא ממש ציינתי אז: אביבה היא כמובן אביבה גרבובסקי, הדולה הנפלאה מתל השומר, וטייה, המיילדת, אומנית הלידה הזורמת (ל"ת) - אפרתי 9/1/2004  09:48 אפרתי, מקסים, מקסים! אני נפעמת! (ל"ת) - עתליה 9/1/2004  10:33 על סף דמעות... - דנה 9/1/2004  11:42 אפרתי ... עכשיו אני מבינה... - מירב שרמן 9/1/2004  12:32 וואו.. תודה תודה..ולדנה, ומירב- - אפרתי 9/1/2004  12:50 להיולד מחדש..... - אביבה גרבובסקי 9/1/2004  13:39 אפרתי, מקסים, התרגשתי עד דמעות. תודה על הסיפור ותודה על הכוח להמשיך.. (ל"ת) - רחליקה 9/1/2004  14:49 אפרתי, מצרפת דמעות נרגשות משלי. - יעלה 9/1/2004  15:32 אני כל פעם מציצה ונפעמת מחדש.. מכמכ שכולכן טובות ומדהימות..שולחת לכולכן תודה ענקית..רכות..וחיבוק..כמו שאן נותנות לי (ל"ת) - אפרתי 9/1/2004  19:43 איזה יופי על שהרשית לעצמך את החוויה המתקנת הנפלאה הזו! המון המון אושר!!! (ל"ת) - מיכל של איל 9/1/2004  21:13 הי אפרתי - במבי 10/1/2004  12:00 אין מילים.... - ורד שלשחר 10/1/2004  17:02 וואו אפרת, דמעתי והתרגשתי - - אורנה* 10/1/2004  22:12 אפרתי - ליאתיתי 10/1/2004  23:04 מקסים! תמשיכו כך,תמיד,באהבה ובתמיכה הדדית! ומזל טוב! (ל"ת) - גילי אבישי 10/1/2004  23:13 אני כאן כדי לאסוף את כל האהבה... לכל אחת ואחת כל כך תודה - אפרתי 11/1/2004  14:49 סיפור לידה יפייפה!! - אסנת ש. 14/1/2004  08:53 אפרתי יקירתי הגעתי בעקבות הלינק - זהר 25/1/2004  23:21 אביבה רחוקה מלהיות מלאכית. צבועה, עצלנית וחזרינות לא קטנה. גם את הצד הזה חובה להוציא לאור. (ל"ת) - מישהי שיודעת

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש