שזאת תהיה בת וכשהרופא אמר בסקירה שזה בן, כמעט בכיתי והייתי מדוכדכת הרבה זמן בשבוע 25 היתה הפרדות שיליה והדופק נעלם! זהו איבדנו את ההריון. אני חשבתי בליבי שזה עונש על כך שלא רציתי בן,כשנכנסתי שוב להריון רק רציתי שההריון יסתיים בהצלחה ושאהיה אמא. ואז התברר שזו בת ואחרי כל מה שעברתי כל כך שמחתי והיום יש לי תינוקת בת חצי שנה ואני עדיין לא מאמינה שזו בת, מפני שכה רציתי בת ולא האמנתי שזה יקרה לי. אני מאוד מאוד מבינה אותך, מאחלת שתהיה לך בת בריאה.
בהצלחה.
|
תוכן התגובה:
|