אם את לא נורמלית, אז גם אני ועוד כמה מחברותיי לא. בחיי, לפני שנתיים יכולתי לכתוב את ההודעה שלך בעצמי. הייתי בדיוק במקום בו את נמצאת. עבר עליי כל מה שתיארת, ואפילו האכזבה שחשתי בהריון השני הייתה יותר חמורה ממה שתיארת לגבייך, ולדעתי פגעה בהתקשרות שלי לבני השני בחודשים הראשונים לחייו. ולפני ההריון השלישי השתמשנו בכל השיטות ה"ביתיות" להגברת הסיכוי לבת, והייתי במתח שלא יתואר עד לסריקת המערכות הראשונה. הרגע שבו נודע לי שאני נושאת בת היה ללא ספק אחד הרגעים המאושרים ביותר בחיי. לכן אני מזדהה איתך עד כאב, מבינה אותך מהבטן. ברור שגם אם יהיה לך בן שלישי, תאהבי אותו ותשקיעי בו, אבל אז תצטרכי לעבור תהליך של פרידה (או אפילו אבל) על החלום שנגוז. אולי עם עזרה מבחוץ. בינתיים, נסי את כל השיטות שאת יכולה, ואני מקווה מעומק ליבי שגם לך זה יצליח. מיכל.
|
תוכן התגובה:
|