תכל'ס, הרבה יותר קל נפשית עם הבנים. בנות בגיל ההתבגרות זו מכה רגשית קשה. אני יכולה לבכות ממנה (היום זו חנה, 12, הגיל יורד עם השנים...) כל יום! הדרך שבה הן מבטאות את גיל ההתבגרות היא איכשהוא נזרקת לך בפרצוף נגדך. כמובן שאם מתגברים על זה בחכמה, בסוף יש חברה טובה. אבל עם הבנים הרבה יותר קל (פחות אמוציונאלי) וזורם יותר בקלות לאורך כל השנים. גם הקריזות של גיל ההתבגרות שלהם הם (עד עתה שניים ) יותר כלפי עצמם. שכמובן יש לך הרבה מה לעשות עם זה, אבל את לא נפגעת ומתרסקת מזה כל יום מחדש. את פשוט מבינה שהם מסובכים עם עצמם, ולא מרגישה שזה נגדך כל הזמן. יכול להיות שאבוש מרגיש בדיוק הפוך. אבל אפשר לשים לב כבר מגיל קטן, שבנים הם מחזרים ומאהבים נפלאים, ואם הם מתבגרים ומתחילים להיות דומים ל"אלוף נעורייך" זה פשוט מרגש ומקסים!
|
תוכן התגובה:
|