אני מאוד מבינה את הכמיהה לבת. יש לי בן בבית, ילד זהב, אוצר אמיתי שנולד אחרי 3 שנים של מאמצים קשים להרות. אני נמצאת כעת בהריוני השני, שהגיע בהפתעה גמורה, וכן, יש לי עוד בן בדרך. אני רוצה בת. מאוד רוצה שתהיה לי גם בת. ההבדל ביני לביניכן הוא שכאשר אתן אומרות 'תהליך של הפרדת זרע' אני יודעת בדיוק במה מדובר. הייתי שם. מעבר לזה שתהליך כזה לא מבוצע בארץ רק משום שמישהו חשקה נפשו בילד ממין מסוים, אלא אך ורק במקרים של צורך גנטי (וגם אז התהליך לא מבוצע בזרע אלא בודקים את העוברים שנוצרים, ויש סיכוי יותר גדול לפגיעה בעוברים עקב הבדיקה מאשר להצלחה), בשביל לעבור את התהליך צריך להיות מטופל פוריות, ואת זה אף אחת מכן לא מאחלת לעצמה ואני מאחלת לכן שלעולם לא תדעו מה זה אומר לעמוד במקום הזה. אני יודעת מה אני אעשה כדי להבטיח שתהיה לי בת, במידה ונחליט שאנחנו רוצים עוד ילד. אני אאמץ לחיקי ולליבי ילדה.
|
תוכן התגובה:
|