העיניין הוא לא לרדת מזה..לעלות על זה..לטעום את זה..לירוק את זה.., אני חושבת שמה שצובט לי את הבטן בדיון הזה, זו הזילות הבלתי תאומן שמיוחסת לכל ההמוסד הזה. אולי זה נשמע קצת מתחסד אבל זה ממש לא משם. יש כאן משהו מטעה, את באה וחולקת עימנו את הרהורייך, מי אנחנו שנשפוט אותך, אנחנו מכירות אותך? את בעלך? מאיפה באת? לאן את הולכת? מה המשמעות האמיתית בעינייך של חברות? משפחה? אינטימיות? אמהות? הכל לא ולא ולא. נוצר פה דיון שייש בו משהו שנורא קשה לשאת..נורא בא לי להתרגש...אבל זה יכול לעשות ככה וככה..אה כן? טוב אז אולי משו אחר? יש מציעות? אחותי...באמת יש כאן דברים שנדונים ברמה הרבה יותר עמוקה. המעשה שאת כן עושה או לא עכשיו, הינו משהו שאת באמת יכולה להחליט אם כן או לא עכשיו. אבל אם תשארי ברמה הזו של ההבנה, השעור הזה יציף אותך פעם אחר פעם, צ'טים עם בחורים מקסימים, הבחור שפגשתי בסופר, האבא של הילדה מהגן..כך הם יבואו אלייך בשורות שורות הגברים ש"יבטיחו" לרגש אותך, ובסוף לא תוכלי כבר להגיד..טוב לא הפעם. השעור הזה הוא שלך והוא בא מרבדים עמוקים הרבה יותר. את ובן זוגך, חברך? שעור על אינטימיות, על עמידה משותפת במשברים. את אומרת שאת כמו לביאה לילדך. אני מודיעה לך..חתום וברור. מה התמונה הכי בסיסית שילד צריך? תמונה פשוטה נורא של אנשים שמצויירים מקוים.. ילד באמצע, מצד אחד מחזיק את היד של אמא, ומהצד השנייה של אבא..בתוך החממה הזו הוא יגדל לו בשיא הביטחון ושכל האנרגיות שלו מופנות למאמצי ההתפתחות . אני לא אומרת בכלל שזה המצב היחידי. ובהרבה משפחות גם ממש לא האידאלי. אבל למען האמת, אם יש אבא ואמא שאוהבים אותו, ויודעים למצוא חזרה גם את האהבה אחד לשני. כך הוא יגדל בביטחון ובשלווה המקסימלים. מה שאני מציעה לך, זה לבדוק טוב טוב קודם עם עצמך מה קורה לך עם בעלך, מתי הוא הפסיק (והאם אי פעם היה) החבר הכי טוב שלך, זה שאת יכולה לספר לו הכל..גם שרע לך ואת מרגישה על הפנים ואיפה את בתור אשה, ואיפה נאבדתם אתם? ולמה את זקוקה? ולמה הוא? וצריכה שיעזור לך להתרגש שוב מעצמך. כי תכלס, כל שורת הגברים האנונימים האלה, מה הם בסך הכל? שורה של מראות שלך על הריקנות שאת מרגישה מבפנים, לא מעיזה להתחבר אליה, ומחפשת אשליות שיעזרו לך לברוח משמה כמה שיותר. עוד דבר אחות...ילד ראשון? משבר בזוגיות? אוי אוי כמה נכתב על זה, כמה אין משהי שלא עברה את זה, כמה אין זוג שלא היה שם, בהלם הזה שפתאום רק הילד והילד, ואיפה אנחנו? זאת עבודה קשה לחפש עוד פעם את הביחד, כמו להתחיל מערכת יחסים חדשה ולמצוא את הביחד אבל אחרת. מאחלת לך בכל ליבי שלא תוותרי על זה כל כך מהר. אפרת
|
תוכן התגובה:
|