אז שוב תודה לכולכן. אז כפי שכתבתי כבר לפני כמה וכמה הודעות, אני לא הולכת לעשות את זה כי הבנתי עד כמה חשוב לי בעלי והמשפחה השלמה שלי. וזה לא שהתחלתי להרגיש יותר נשית או יותר מרוגשת כי פשוט הקריאה של הדברים שלכם גרמה לי להבין שיש יותר מריגושים בחיים. אז לכל אלו שהתנגדו לכך שכתבו לי ו"עודדו אותי", בדיון הנוכחי לא מצאתי ולו אחת שעודדה אותי. נהפוך הוא, היה לי דיון משמעותי מאד עם "הייתי בסרט" שפירטה באומץ את כל התלאות שעברו עליה והיא זו שגרמה לי לפקוח את העיניים. אז תודה מיוחדת לך. וגם לאהובה, כתבת בצורה ישירה מאד. אני אוהבת כשאומרים לי את האמת וזה מה שחיפשתי. להוריד את המטומטמת שלא עזר ולא פגם לדעתי - סתם מיותר. לליאתיתי, רונה וכל השאר (סליחה שאני לא זוכרת את כולן), אתן צודקות במה שאתן אומרות על קדושת הנישואין אך יש כאלו שהדברים שונים עבורם וצריך גם את זה לקחת בחשבון. יכול להיות שלי אכן חשובה קדושת המשפחה אך לא לכולם. בקיצור, נכנסתי לסחרור מעניין, אני שמחה שכולנו (משפחתי) יצאנו ממנו ללא פגע, אני מקווה שלא יחזרו כאלו בשנית. ומשהו מיוחד לזו שכתבה על משבר הילד הראשון- את כל כך צודקת. ממש איבדתי את עצמי, קודם כל, ואת הזוגיות שהייתה לי. כבר כתבתי על כך קודם, עזבתי עבודה, לימודים וכו' ואני אמא בלבד. אולי מכאן נובעים הדברים (גם את זה כבר כתבתי) ולכן אני בוחרת להשקיע בעצמי (עבודה, לימודים) ובזוגי (אולי סופ"ש לבד או סרט שאלו דברים שאין לנו בכלל). אז תודה לכולכן!
|
תוכן התגובה:
|