רונה היקרה אם בנך כבר הורגל להירדם על הידיים ואתם רוצים לעשות שינוי אז חשוב קודם כל לא לצפות שיהיה שינוי בבת אחת. זה תהליך ארוך מאוד שלוקח זמן, וכמובן נחוצה גם עיקביות בהחלטה. בנוגע לשיטת חמש הדקות, כפי שכתבה כבר מישהי, יש שיצצדו ויש שישללו. הייתי רוצה להסב את תשומת ליבך למסר שלדעתי השיטה הזאת מעבירה, כאשר באופן שרירותי נותנים לילד לבכות ומסתכלים על השעון כשהזמן עובר. בכי הוא צורת תקשורת בגיל הצעיר הזה ועוד הרבה אחר-כך. לדעתי זו התעלמות ממשהו שהילד מנסה לומר. אני מעדיפה להיות ליד בני כאשר הוא בוכה, וגם אם הוא רוצה על הידיים ואני מסרבת, אני עדיין שם בשביל לעזור לו, מדברת, מסבירה, ולא אומרת לו ללא מילים " כשקשה לך, זו בעיה שלך" "כשאתה רוצה את אמא, אין עם מי לדבר" אולי זה נשמע קיצוני אבל המסרים האלו עוברים. אני לא ממעיטה בערך החשיבות של הקניית היכולת לילד להסתדר בעצמו ולהרדים את עצמו, אבל לא כך.. זהו, שיהיה בהצלחה.
|
תוכן התגובה:
|