האמת היא שאנחנו מרדימים את יונתן (שנה) בידיים. אני יכולה לספר לך מה אני מתכננת לעשות כדי ללמד אותו להירדם במיטה (לפני שבוע עבר לחדר משלו מהחדר שלנו, והחודש התחיל גן, אני לא רוצה להעמיס יותר מדי, אני מניחה שעוד חודש-חודשיים נתחיל לנסות לעזור לו להירדם לבד). אז ככה: אם הוא מתעורר בלילה, בד"כ אנחנו מנסים לא לקחת אותו לידיים (ממילא הוא מנומנם ורוצה לחזור לישון) ומרדימים אות בחזרה ע"י טפיחות על הגב או ליטופים, מלמולים מרגיעים. לפעמים הוא רק רוצה שנהיה לידו ולא ניגע בו: הוא מזיז לי את היד, אבל כל דקה וחצי מציץ בחצי עין לראות שאני עוד ליד המיטה.
אז זה נראה לי כמו כיוון טוב: מילות הרגעה, טפיחות, ובכל פעם שהוא מנסה להתרומם להשכיב אותו בחזרה בעדינות ולומר לו שעכשיו הולכים לישון, שישים ראש וכו'. אני הייתי מתחילה רק בהרדמות של הלילה, כי ביום יותר עירניים וזה יותר קשה, ואחרי שמתרגל ללילה לעבור להרדים כך גם ביום. השלב הבא הוא לתת לו לעשות את זה לבד, לצאת, להגיד לילה טוב, לחזור אחרי חצי דקה אם צריך ולהשכיב שוב, להגיד לילה טוב, אבא ואמא שומרים עליך וכו'.
נראה לי שזה ידרוש הרבה סבלנות ובטח ייקח הרבה זמן בהתחלה, אבל עדיף על צווחות ועל שיטת חמש הדקות שנשמעת לי אכזרית.
|
תוכן התגובה:
|