פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

16/2/2004 14:10 לא בא לי להזדהות מאת: בלי שם - קצת ארוך כותרת: קשה. אין ספק שקשה לחיות עם מום/חריגה שבולטת לעין, בין אם היא אצלך או אצל בן משפחתך. אצלי במשפחה יש דיסלקציה קשה (אצל שני אחי) וגם בעלי דיסלקט בצורה הקשה ביותר (למד לקרוא בעברית בכיתה ז', את כל התואר הראשון אני הקלטתי את הספרים לקלטת והיום משתמש בספריית עיוורים וכו'...). ונכון, כשאמרתי כן לא חשבתי על זה שיש פה פגם שידוע כגנטי ואולי אני דנה את ילדי לחיים לא קלים של ליקויי למידה קשים שיפריעו להם לא מעט (החברה לא בדיוק סובלנית גם היום, האחים שלי סבלו מאוד בביה"ס ואת בעלי שמו בכיתה טיפולית בלי סיבה ועובדה שעד היום הוא סיים תואר 1+2 בהצטיינות יתרה, הוא עושה דוקטורט אצל מנחה מאוד מבוקש והוא מתרגל נערץ באוניברסיטה וכו'...). גם לא חשבתי מה יקרה אם ילדי יבקשו ממנו לספר להם סיפור... וזה עדיין כלום לעומת מום כמו צליעה בולטת שנראה לעיניי כל בכל רגע נתון. הדרך היחידה להתמודד היא פשוט להתמודד. אני יודעת שמפריע להרגיש את העלבון בשביל מישהו אחר (כמו שאני נפגעתי בשביל האחים שלי לפעמים) אבל פשוט צריך להגיד לעצמך שאמת היא בעיניי המתבונן והפוסל במומו פוסל. קלישאי אני יודעת, אבל לא בהכרח לא נכון. אז במקום להעלב ולהרגיש מושפלת, תיהי גאה בזה שלילדיך יש אב שמצליח למרות ולא בחסד. שמצפצף על כל המוסכמות לפיהן נכה הוא מסכן ותצפצפי יחד איתו. אני בטוחה שזה יעבור גם לילדיך. ולשאלה למה רק להם יש אבא נכה תסבירי את מה שהסברת לנו - שהוא היה חולה מאוד כשהיה קטן והמחלה גרמה לזה ולשמחת כולם אבא הוא חזק וגיבור והוא התגבר על המחלה ומתגבר על הנכות. עוד דבר, שאמא שלי עשתה כשהיינו קטנים, היא פשוט כתבה ספר על ילד דיסלקט מוצלח במיוחד כדי שיהיה להם מודל להתייחסות. נכון הספר נכתב בכתב יד והכל אבל היום יש אפשרות לעשות ממש ספר אמיתי. זה היה הספר האהוב ביותר אצלנו בבית. תוכן התגובה: תגובות נוספות 16/2/2004  09:11 וואו , שאלה כבדה אבל... - אחת רגישה 16/2/2004  09:22 את גדולה - הפעם גם ללא שם 16/2/2004  10:03 קטונתי, ובכל זאת רוצה להוסיף עוד נקודת התייחסות - מירי2 16/2/2004  10:15 מוסיפה לנאמר ממקום דומה אך שונה. - דידי2 16/2/2004  10:20 מושלם - annat 16/2/2004  10:22 כמובן שכל האבות שאינם צולעים הם פשוט מ-ו-ש-ל-מ-י-ם! - אמא11 16/2/2004  10:29 לא מושלם? מי אמר שהוא לא מושלם? - אמאחת 16/2/2004  10:36 היכן בעלך בענין? - ק.ס. 16/2/2004  10:38 למה תמיד מזכירים את עניין הבחירה? - העלומה מהדיון הקודם 16/2/2004  10:48 כולנו נכים - הוטיקה 16/2/2004  10:59 אין לי ספק שהבעיה הגדולה היא איתי - בלי שם הפעם 16/2/2004  11:08 בחירה - דידי2 16/2/2004  12:25 גם לעלומה וגם לפותחת הדיון - גילי אבישי 16/2/2004  13:08 לבלי שם - ד.פ. 16/2/2004  13:59 יתרונות הנכות - רינת 16/2/2004  14:21 אין לי כל כך מה להוסיף, רק רציתי להגיד לכן שאני מצטמררת מהתרגשות כשקוראת את התגובות שלכן. אין עליכן. (ל"ת) - נני 16/2/2004  15:22 מה הוסיף על הדברים שנאמרו כאן? - לירון 16/2/2004  15:50 אוי, נזכרתי בקטע גדול! - מירי2 16/2/2004  19:16 מירי2- זה כבר פעם שניה שאת עושה לי את זה - לירון 16/2/2004  20:30 ל"בלי שם" - איריס

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש