פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
17/2/2004 23:42 neta מאת:
מכתב (מרגש) מאת: אירית רושין כותרת:
מכתב לנשים צעירות / אירית רושין

מכתבי זה פונה אל הנשים הצעירות - אלו שבקרוב תהרינה ותלדנה את ילדי העתיד. לאישה הצעירה בחברה, מקום מיוחד ביותר. היא, יותר מכל אדם אחר, מעצבת את פני חברתנו. היא זו שתישא ברחמה את ילדי העתיד, שתעטוף אותם בידיה, שתדבר אל אוזנם הרכה, שתאכילם, שתלווה אותם בהתפתחותם הראשונית. היא הדמות הראשית המעצבת את נפשם, את אישיותם, את השתלבותם ואת נתינתם העתידית לחברה. לכן אם יש ברצוננו להשפיע על החברה ולשנותה לכיוון טוב יותר, ולו במעט קט, עלינו לפנות אליה - כי היא המפתח לשינוי.



"שלום לך אישה צעירה, האם העתידית של דור המחר.

ראשית אני רוצה להודות לך על עצם היותך אישה. יתכן ואת עדיין אינך מבינה עד הסוף את המושג אישה, או שאינך מקבלת את משמעותו של מושג זה לעומקו. יתכן שאת אפילו נרתעת מן ההגדרה, ואפילו כואבת אותה - אבל דעי לך, מתוך ניסיוני שלי כאישה בוגרת, אני יודעת שבסופו של דבר תגלי את יופייה העילאי של הנשיות, ותודי לעצמך על שאת אישה. תודי לאלוהים שברא אותך כפי שאת - אדם עם יכולות מופלאות. אדם עם המון כוחות. כוחות של בריאה ויצירה. כוחות של ריפוי ונתינה. כוחות של ידיעה ועשייה. כוחות של אהבה. כוחות רוחניים שלא יסולאו בפז.



אלוהים נתן לך ובך את המפתח להמשיך את בריאת האדם, לקדם את החברה ולעצבה לטוב ולאהבה. אין לי ספק שהוא נתן לך את כל אלו כי הוא בטח בך וראה בך את כל יופייך.



באחד הימים ינטע בגופך נטע רך - עובר. אולי כבר ניטע והחל לצמוח. עובר זה יהפוך להיות אדם. אדם הוא עולם. אדם הוא נשמת-על.



לכשייולד, תוכלי לראות בעיניך - גוף קטנטן, שברירי, רך, נעים למגע, מתוק, רב צרכים, דרשני ותובעני, אך מה שתראי אינו אלא חלקיק מתוך אותו אדם רב ממדי שהופקד בידייך. את חונכת וגודלת מתוך האשליה שהקיים הינו מה שמתגלה לחושים: לעיניים, לאוזניים, לידיים וכדומה - אבל זוהי אמת שקרית. כי הילד שתחבקי בידייך - את רובו הגדול לא ניתן לקלוט בחושים.

ידייך תאחזנה רק את הכלי הזעיר, חסר המיומנויות, שעדיין לא למד דבר על אורחות העולם - אך כלי זה לעולם יהיה רק כלי, והוא מכיל בתוכו נשמה אדירה שכבר יודעת המון. יתכן והכלי יהיה שלם יותר או שלם פחות, יפה יותר או יפה פחות, אך הוא אינו אלא הבית בו גרה נשמתו של ילדך.



נשמתו של ילדך, שהיא רוב רובו, אינה ברת קליטה חושית רגילה, לכן אינך באמת רואה את ילדך. את רואה את גופו. את שומעת את צלילי צחוקו ובכיו. את נענית לכאבי גופו ולצרכיו ובסיסיים - אבל עליך להיות קשובה למשהו נוסף. למשהו מעבר לנראה ולנשמע - ודבר נסתר זה חשוב אלף מונים מכל מה שנראה, נשמע או מוחש בידיים. רק אם תלמדי להכיר באותו חלק נסתר, רק אם תלמדי לתת לחלק זה כבוד, ולהיות עמו בקשר רציף, תוכלי לאפשר לילדך המתפתח לדעת מי הוא. כך הוא לא יאבד את עצמו ולא יגדל להיות זר ומנוכר לאמת שלו ולנשמתו.



חשבי על כך - איזו מטלה ואחריות הטילו עליך - לגדל באהבה משהו שאינך רואה. לאהוב את הבלתי נראה - והכל רק מתוך האמונה שהוא קיים, שהוא מופלא, שהוא טוב וחשוב ומשמעותי לעולם. חשבי איזו עבודת קודש זו לטפח מתוך אמונה מלאה את הישות האלוהית שנשלחה אליך דרך גופך.



מיהו ילדך באמת אינך יודעת. מה תפקידו בעולם אינך יודעת. כמה נשמתו גדולה, או עתיקה, או משמעותית לעולם אינך יודעת, לכן, מוטל עליך לגדלו מתוך הבנה עמוקה שאסור לך לחסמו, שאסור לך לעצבו, שאסור לך להכתיב לו מה עליו להיות. את אמורה לגדלו מתוך הקשבה, ומתוך הידיעה שאם תתני לו תנאים נכונים הוא ידע להתפתח בצורה הנכונה והטובה ביותר.



כשתינוקך בחר להיכנס לרחמך, הוא ביקש לבוא אליך דווקא בעת זו, כי הוא ידע שזוהי עת נכונה. בעבר, כשהיית את נשמה חופשיה, הוא ואת ידעתם שתפגשו כאן עלי אדמות. לך ולתינוקך ישנה משימת לימוד משותפת. הוא רוצה ללמדך את סוד האהבה. הוא רוצה ללמדך על עובדת היות האלוהים חלק חי בתוכך.



תני לילדך ללמד אותך -אל תהיי נוקשה. אל תהיי נפחדת. אל תבואי אל האימהות ממקום מקובע.



זה לא אומר שעליך להיות "סמרטוט" של ילדך. זה לא אומר שעליך להפוך להיות עבדו הנרצע של כל פיפס של ילדך - נהפוך הוא - כך את מלמדת אותו לפתח נפש שתלטנית שמקרבנת את כל סביבתה. לתת לילדך כבוד זה לא אומר שעליך להיכנע לכל גחמותיו ותובענותו - חס וחלילה. עליך ללמוד מתי הצורך שלו נובע מנפשו ומתי הצורך שלו נובע מנשמתו.



הנפש שלנו, אותו חלק שנולד יחד עם הגוף הפיזי, כוחה רב. היא רוצה להשתלט ולחסום אותנו מלדעת את סוד הנשמה - אותו חלק שהיינו בעודנו בשמיים.

הנפש זקוקה לגבולות כדי שתיתן לנשמה בסיס רחב ואיתן. הנפש במקורה אמורה לתת שירות לנשמה, ולא להשתלט עליה או לחסמה מביטוי.



לכן את, כאימא, אמורה ללמוד להבחין בהבדל בין השתיים. את אמורה לדעת להבחין בין הנפש, הזקוקה לבניה ולעיצוב לבין הנשמה, הזקוקה לחופש מלא כדי שתתגלה ותבוא לביטוי במלואה.

עליך ללמוד בעצמך, וללמד את ילדך, לתת כבוד לכל חלקיו - לגוף, לנפש ולנשמה. כל אחד מן המרכיבים הללו חשוב ביותר. כדי שתוכלי לעשות את זה אצל ילדך עליך ללמוד להבחין בהבדלים, קודם כל, בתוכך עצמך.



המלאכה לא קלה. לא קלה כלל וכלל.



את עצמך גדלת בבית בו לאיש לא היה מושג שיש בך נשמה. ראו בך רק גוף ונפש. כך, מתוך ההתעלמות מנשמתך, מתוך אי הידיעה והעיוורון לעצם היותך נשמה, גרמו לך עצמך לאבד את הקשר עם נשמתך, עם עצמיותך. את יצאת לחיים בלא שאת יודעת מי את באמת. חינכו אותך שאינך באמת קיימת.



חשבי על כך - הוריך, מוריך, חבריך, מפקדיך... כולם עד האחרון שבעולם לא התייחסו אליך ולו פעם אחת. כולם עד האחרון שבהם ראו רק את קליפתך, רק את המעטפת שלך. למה הדבר דומה - דמייני מצב בו בני האדם היו שולחים זה לזה מכתבים ולעולם לא היו פותחים אותם. הם היו מביטים במעטפה, קוראים את שם השולח הרשום על גבה, מתרשמים מכתב ידו, מן הבול, מן הריח והצבע של המעטפה ולעולם לא פותחים את המעטפה ולא קוראים את תכולתה. איזה תסכול! איזה ייאוש! איזה כאב!

כך אנו פועלים, כך מתקיימת האנושות כבר אלפי דורות - וכך את עצמך גדלת והתחנכת.



רק אם תביני את גודל המטלה וחשיבותה תוכלי ללמוד להעריך את עצמך ואת שליחותך בעולם. את זו שבידיך נתון הכוח לשנות את העולם. את זו שיכולה להגיד די לעיסוק בתפל. די לעיוורון, די לטיפשות, לשקריות. די לעוול הנעשה לאמת. די לביזויו של כל מה שהינו מקודש.



צאי ללמוד מי את. לכי לחפש את דרכך האמיתית, דרך נשמתך. מה ומי נולדת להיות. מהו הקשר שלך עם האלוהים. עם האהבה. עם האמת.



זכרי - את המפתח לעולם טוב יותר, ויש לך את היכולות לצמח עולם שכזה.

באהבה,
אירית רושין
irit@iritrushin.com




תוכן התגובה:


תגובות נוספות
17/2/2004  21:45 ראיתי את הטקסט הזה אבל לא הצלחתי להבין מה התוכן שלו. מה הבשורה שלו חוץ מפירסומת? (ל"ת) - נירית שפירא
17/2/2004  22:06 באמת גם אני שאלתי, מה חדש פה? נשמע גם רדוד מידי (ל"ת) - מה חדש?
17/2/2004  23:41 מכתב (מרגש) מאת: אירית רושין - neta
17/2/2004  23:41 מכתב (מרגש) מאת: אירית רושין - neta
17/2/2004  23:42 מכתב (מרגש) מאת: אירית רושין - neta
17/2/2004  23:43 מכתב (מרגש) מאת: אירית רושין - neta
17/2/2004  23:43 מכתב (מרגש) מאת: אירית רושין - neta
17/2/2004  23:45 מתנצלת על ההצפה!!! (אפשר למחוק את המיותר) יש לי צרות עם המחשב. (ל"ת) - neta


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש