כלבובה יקרה, איזה מזל שלא התפניתי בסוף השבוע כדי 'לעזור' לך לכתוב. הייתי רק מקלקלת. הצלחת לרגש עד העצם. אוצר אמיתי עבור כל מי שעומדת לפני לידה, ובמיוחד עבור מי שמתוכנן עבורה קיסרי (מיכל...). בזה הרגע החלטתי לייסד מדור מיוחד לסיפורי לידה קיסריים. אני חושבת שהסיפור המדהים שלך מצליח לקחת את כתר הבלעדיות לכאורה על הוד, ריגוש וגודל המעמד, מסיפורי הלידה הטבעית, ולהניחו, בהדרת מלכות לא פחותה, גם על סיפורי לידה קיסריים, המרגשים לא פחות. כשהקיסרי הכרחי - אין טעם בהשוואתו לאלטרנטיבה בלתי קיימת. במיוחד אהבתי את החלטתך לתאר את מה שעבר עליך ערב הניתוח, שהזכיר לי מאד רצף רגשי של תנודות בין תהומות ל'שפיות', המאפיין את שאשה שיולדת בלידה פיסיולוגית חווה בצירים, ותוך כדי התפתחות הלידה. נפלא. תודה על המתנה.
|
תוכן התגובה:
|